הסייף בעל כורחו – דייב דנקן

האלים אינם פועלים בעצמם, יש להם שליחים שיעשו את עבודתם. כשאלת הנהר רצתה להרוג את הרדויו, הסייף  מהרמה השביעית  (הגבוהה ביותר), היא שלחה את שונסו, גם הוא סייף מהרמה השביעית. אבל שונסו נכשל במשימה. נכשל בצורה חמורה. נכשל ומת, יום קודם.

כשוולי סמית התעורר, הוא זכר בית חולים, רופאים חמורי סבר, ריח של חומרי חיטוי וענק שחום עור שצעק עליו. עכשיו הוא ראה את הענק כשהתבונן במראה.  הוא שמע קולות של שיירת פרדות, ראה אנשים לבושים כמו בסרטים הדוקומנטריים מיערות דרום אמריקה. הוא היה משוכנע שזה חלום.

בחלום הופיע ילד צעיר, ערום ושחום עור שניסה לשכנע אותו שזו המציאות, שהוא בעולם אחר. עולמה של האלה.

בעולם הזה ניתן לו גוף במצב מעולה, את גופו של שונסו. ניתנה לו שפת המקום וניתן לו מקצוע ומעמד מהחשובים בעולם הזה. הוא שונסו – סייף מהרמה השביעית. כל מה שהוא צריך לעשות זה לבצע את המשימה בה נכשל בעל הגוף הקודם. אבל וולי סמית הוא לא לוחם ולא רוצח, הוא מהסס. על כך הוא ישלם.

 איך יסתדר וולי עם הידע, המחשבות וההתנהגות של שונסו? איך הוא ישרוד בעולם בו הוא נמצא והאם זה בכלל משנה כשבכל רגע הוא מקווה להתעורר מהחלום?

ספר פנטסיה ראשון בסדרת החרב השביעית של דייב דנקן. היה כיף לקרוא. כבר מתחיל את הספר השני.  

פורסם בקטגוריה Uncategorized, ספרים | עם התגים , | כתיבת תגובה

בירות: דוקס בריבוע, גוס איילנד IPA, מיקלר ירוק זהוב

שלוש בירות מחנות מנדלסון משקאות ברעננה. אחת הגיעה משיקגו ושתיים יוצרו בישראל.

דוקס בריבוע של הגמל הרוקד DOX2

היא אולי לא נראית ולא נשמעת כמו, אבל דוקס בריבוע היא בירה ישראלית של מבשלת הגמל הרוקד מתל אביב. בירה טעימה מסוג IPA. רכיבים: מים, לתת שעורה, סילאן, כשות ושמרים.

את סיפורה של המבשלה אפשר לקרוא באתר המבשלה.

הבירה עצמה מספיק טעימה כדי לרצות לטעום את שאר המבחר.

72 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה.

9% אלכוהול.

גוס איילנד IPA

הטעימה מבין השלוש.

רכיבים: מים, לתת שעורה, לתת חיטה, כשות ושמרים.

52 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה.

5.9% אלכוהול.

Goose Island Beer Company היא מבשלת בירה בשיקגו, אילינוי, שהחלה כפאב בירה יחיד שנפתח ב-1988 בלינקולן פארק, שיקגו, ונקראת על שם אי סמוך. כמו מבשלות צעירות אחרות (המבשלה קיימת רק 34 שנים) היא החלה מטיול שערך חובב בירה, במבשלות הבירה של אירופה.

ג'ון הול, המייסד של מבשלת אי האווזים, ערך את המסע שלו בשנת 1988 ואז חזר לארצות הברית והקים בעיר הולדתו שיקגו מבשלה משולבת בפאב. הבירות שבישל היו מוצלחות ובמהרה הוקמה מבשלה גדולה יותר כדי לעמוד בביקוש.

כמו מבשלות מוצלחות אחרות, משכה מבשלת אי האווזים את תשומת ליבה של Anheuser-Busch הבלגית שרכשה אותה בשנת 2011 והיום היא חלק מאמפריית הבירה הגדולה בעולם אנהאוזר-בוש אינבוו.

מיקלר ירוק זהוב

בירה חזקה (יחסית) עם 6.8% אלכוהול המיוצרת עבור מבשלת מיקלר על ידי מבשלת אלכסנדר מעמק חפר.

רכיבים: מים, לתת שעורה, סוכר, כשות ושמרים. 51 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה.

הבירה הירוק זהוב אמנם נושאת את השם מיקלר אבל שונה לחלוטין מבירות קודמות שטעמתי של מבשלת מיקלר והיא טעימה מאד.

פורסם בקטגוריה בירה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

בירות: סמיקלאוס באריק

כבר בתחילת האלף השני, החל יישוב מסודר באזור אגנברגר שבאוסטריה. טירה במקום הקים כנראה אציל מהמאה ה-12 בשם טימו, טימו פון אגנברגר. ובמקום שיש יישוב, מבשלים בירה. עדויות לבישול בירה בטירת אגנברגר קיימות החל מהמאה ה-14.

במשך שנים רבות נוהלו החיים באגנברגר על ידי האצולה והכמורה, עד לשנת 1681 כאשר האדם הפרטי הראשון קנה את המבשלה, אדם בשם וייסמן. בירה, שעד אז נועדה רק ל"צריכה ביתית", החלה להימכר.

אבותיו של ד"ר קארל שטוהר, מבשל הבירה של היום במבשלת אגנברגר, השתלטו על מה שהיה עד אז מבשלת בירה קטנה ובנו אותה כעסק משפחתי. שתי שריפות גדולות ושתי מלחמות עולם העמידו את המבשלה במבחן, אבל נחישות ארוכת טווח ואולי קצת מזל עזרו להם לשרוד.

הבירה סמיקלאוס באריק (על שמו של סנט ניקולס) היא בירה טעימה מאד אבל צריך לשתות ממנה בתבונה. היא גם חזקה מאד. 14% אלכוהול. הבירה החזקה ביותר ששתיתי עד היום. את אחוזי האלכוהול מרגישים בכל לגימה.

רכיבים: מים, לתת שעורה, כשות ושמרים. עם האלכוהול באות הקלוריות, 120 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , | כתיבת תגובה

כוכב השטן – יו נסבו

הארי הולה הוא הבלש הטוב ביותר במשטרת אוסלו. הוא גם מכור לאלכוהול. הוא גם נעדר מהעבודה כחודש. אבל הימים ימי חופשות הקיץ. רוב החוקרים בחופשה והארי נקרא לסייע לאדם היחיד שהוא לא רוצה לעבוד אתו, המפקח תום וולר. קצין משטרה שהארי מנסה להוכיח שהוא פושע ואחראי לרציחתה של שותפתו הקודמת של הארי.

הסיבה – אישה נמצאת מתה בדירתה, אצבעה כרותה ומתחת לעפעף שה נמצא יהלום אדום בצורת כוכב מחומש.

הארי מעדיף לעבוד על תיק אחר, אדם שמודיע שאשתו יצאה מהבית, לפני שעתיים, לקנות סלט תפוחי אדמה בחנות מעבר לפינה ונעלמה.

בשיא עונת הקיץ באוסלו, הארי נאלץ להחליט אם הוא ממשיך לשתות או מחזיר את חייו למסלול ואת אהובתו שעזבה אותו אליו.

אחרי הבן – יו נסבו, נמסיס – יו נסבו, המקקים – יו נסבו, העטלף – יו נסבו ואדום החזה – יו נסבו, יו נסבו, לא צריך המלצות מבחינתי. כשראיתי את הספר בדוכן של רכבת ישראל, לקחתי. קראתי. החזרתי.

פורסם בקטגוריה ספרים | עם התגים , | כתיבת תגובה

הבית הבהיר – לוק מקקלין

בשנת 1945, כשגרמניה החלה להבין שהיא מפסידה במלחמה, והחלה לסגת מיוגוסלביה, מי ששמר על הסדר בקרב החיילים היו יחידות מיוחדות של משטרה צבאית עם סמכויות נרחבות בשם Feldjaegerkorps. עם אחת היחידות מגיע קצין המודיעין הגרמני קפטן גרגור ריינהרדט  חזרה לסרייבו. על ביקורו הקודם בסרייבו בספר האיש מברלין.

בעודם מתארגנים לסגת מאזור סרייבו, ריינהרדט עד לטבח של אזרחים על ידי האוסטשה. כששוטרים מיחידתו נהרגים בקרב יריות בעיר וחמש גופות מרוטשות ללא אפשרות זיהוי מופיעות בעיר עצמה , ריינהרדט חושד שמשהו מסוכן יותר מתרחש. האוסטשה מאשימים את הפרטיזנים אבל רינהרדט כלל אינו בטוח בכך. החקירה מסבכת אותו עם גנרל גרמני, עם מפקד יחידת עונשין ועם ראשי האוסטשה בסרייבו.

ספר המשך מעניין לאיש מברלין.

רקע הסטורי

ב-6 באפריל 1945, ארבע שנים אחרי שמפציצים גרמנים תקפו את העיר, נכבשה סרייבו מחדש על ידי הפרטיזנים של טיטו. הם מצאו עיר הרוסה לאחר ארבע שנים של כיבוש גרמני ואוסטאשה1. התשתית של סרייבו הייתה הרוסה, אנשיה היו המומים מהאכזריות שבה חיו, במיוחד בחודשים האחרונים, כאשר שלטונו של האוסטאשה הפך להיות מטורף ובלתי נשלט.

יהודי סרייבו כמעט והושמדו. אלפי סרבים נהרגו או נכלאו ורכושם הוחרם, ומאות נוספים נמלטו אל הגבעות ואל שורות הפרטיזנים.

השנים הללו היו מהגרועות בתולדות סרייבו. חלק ניכר והפעילות המסחרית או התעשייתית שלה הושבת. אוכל היה במחסור תמידי ומחלות כמו טיפוס פקדו את העיר. הגרמנים לא רצו לנהל את העיר, והאוסטאשה לא היו מסוגלים אפילו לספק לתושבים שירותים בסיסיים. העיר הייתה על סף גסיסה.

לא ידוע בדיוק כמה מתושבי סרייבו מתו במהלך המלחמה. ההערכות הקרובות ביותר מגיעות מממצאי ועדה שהוקמה ב-1981 על ידי ותיקי העיר. הממצעים קבעו שכ-10,900 תושבים מתו כתוצאה ישירה מהמלחמה, רובם המכריע היו יהודים.

1 האוסטשה הייתה תנועה פשיסטית שייסד אנטה פאבליץ' בקרואטיה במטרה להקים מדינה קרואטית עצמאית. אחרי תבוסתה של יוגוסלביה במלחמת העולם השנייה, באפריל 1941, המדינה חולקה בין המנצחות (גרמניה, איטליה, הונגריה ובולגריה) וכל אחת סיפחה לעצמה חלק ממנה. השאר חולק לשתי מדינות: סרביה וקרואטיה שבראשה עמד אנטה פאבליץ'. פאבליץ' נפגש עם היטלר והכריז על ברית עם גרמניה הנאצית.

פורסם בקטגוריה Uncategorized, ספרים | עם התגים , | כתיבת תגובה

בירות: רוברט דומס בלגיה וגולדן אייל

במבט ראשון אפשר היה לחשוב בטעות שבירה רוברט דומס היא בלגית. במבט שני ומקרוב גיליתי את השם לבבסקה ומאחור את קונצרן קרלסברג (קרלסברג אוקראינה) שעומד מאחורי המבשלה. הבירה עצמה מיוצרת על ידי אחת משתי המבשלות של קרלסברג אוקראינה: לבובסקה וזפוריז'יה

בלגיה

בירה בהירה בסיגנון בלגי (מאד לא מוגדר מה זה סיגנון בלגי). תכולת אלכוהול: 4.3%. רק 37 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה. רכיבים: מים, לתת שעורה, לתת חיטה, שעורה, לתת שעורה בהירה. חומרי טעם וריח וכשות.

סבירה.

גולדן אייל

אייל בהיר. תכולת אלכוהול 5.2%. רכיבים: מים, לתת שעורה, שעורה, סירופ גלוקוז ופרוקטוז וכשות. 50 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה. תוספת הסוכר על מרכיביו השונים משפרת במקצת את הטעם ומעלה את הקלוריות.

סבירה +

קצת היסטוריה

תחילתה של מבשלת זפוריז'יה הייתה תוכנית לפיתוח כלכלי ברפובליקות ברית המועצות בתחילת שנות ה-70. התכנית נועדה לפתור את בעיית המחסור החריף בבירה בארץ וכללה הקמת כ-22 מפעלי בירה. בשנת 1971 החלה בנייתו של אחד ממפעלי הבירה הראשונים, לפי עיצוב חדשני של מהנדסים צ'כים. אנשי מקצוע צ'כיים פיקחו על ההתקנה והפעלת הציוד, וכן הכשירו את עמיתיהם האוקראינים לתפעל אותו. ב-12 בדצמבר 1974, בושלה במפעל הבירה מס' 2 של זפוריז'יה הבירה הראשונה שבוקבקה כחודש לאחר מכן.

בשנת 1976 הצטרף המפעל לאיגוד התעשייתי של יצרני בירה ומשקאות קלים בזפוריז'יה, אשר פעל באותם ימים. בשנת 1986, החל קמפיין למלחמה בהתמכרות לאלכוהול והוכנסו מכסות מכירה למוצר, דבר שהוביל לירידה משמעותית בתפוקת הייצור ובמשך זמן מה היה מחסור בבירה. גם שנות הפרסטרויקה היו קשות למפעל, כשהמשבר הכלכלי של סוף שנות השמונים החמיר את המצב. אוקראינה סבלה מהתמוטטות מערכות הפיננסים והתשלומים, כמו גם משיבוש הקשרים הכלכליים עם הרפובליקות הסובייטיות. עם זאת, למרות כל האתגרים, ההפקה פעלה כמעט ללא הפסקה.

ההיסטוריה של מבשלת לבבסקה, מבשלת הבירה העתיקה ביותר באוקראינה המודרנית, החלה בשנת 1715. למנזרים היה אז תפקיד חשוב בבישול בירה. נזירים לא היו רק בעלי מלאכה טובים – הם היו בעלי ידע מעמיק בבישול. בשקט של תאי המנזר שלהם, הם היו מעיינים מסמכים עתיקים כדי לבחור את המתכונים וטכניקות הבישול הטובות ביותר. באמצעות ניסויים, הנזירים רקחו את הבירה "הטובה" שלהם.

בשנת 1715 העניק הרוזן סטניסלב פוטוצקי לנזירים הישועים שהתיישבו על אדמתו את הזכות לבנות את מבשלת הבירה שלהם בפרבר קרקובסקה של לבוב. הבירה שנרקחה על ידי הנזירים הפכה די מהר למועדפת בקרב האוכלוסייה המקומית, וגם פנתה לאנשים ברחבי אירופה, מה שהפך את מבשלת לבבסקה לאחת מיצרניות הבירה החזקות ביותר באימפריה האוסטרו-הונגרית.

כשנשללו מהמסדר הישועי הזכויות והנכסים שלהם, רישיון הבירה שלהם נתפס תחילה על ידי בעלים פרטיים ומאוחר יותר על ידי איגוד הבירה המשותפת של לבוב. כך נשמרו מסורות הבישול. אחד הבעלים של מבשלת לבוב במאה ה-19 היה רוברט דומס, מטייל ומעריץ של טעמי בירה מקוריים. במהלך מסעותיו במדינות שונות חקר דומס את תרבות הבירה המקומית, ניסה מאות זנים, והביא אותם אל המבשלה.

במהלך התקופה הסובייטית, החברה נקראה חברת ייצור המזון בבעלות המדינה לבוב "קולוס", יצרנית הבירה החזקה ביותר באוקראינה, שכללה חמש מבשלות בירה ברחבי מערב אוקראינה.

כחלק מתהליך הארגון מחדש שלה, מבשלת לבבסקה התמזגה עם קרלסברג אוקראינה, שהיא חלק מקבוצת קרלסברג הדנית.

המידע מתוך אתר המבשלה.

פורסם בקטגוריה בירה | עם התגים , | כתיבת תגובה

זנות בכלא גלבוע

אני לא מרבה לכתוב על ענייני היום, אבל אם יש פרשה שראוי שייכתב עליה, שיצעקו בגללה, זו הזנות המוסדית שהתנהלה בכלא גלבוע.

השימוש של סוהרים בכלא גלבוע, בגופן של נשים צעירות, סוהרות, כדי להשיג שקט בכלא (או כדי להשיג כל מטרה אחרת), אינו שונה משימושו של סרסור בגופן של נשים כדי להשיג כסף. זו זנות. וגרועה לא פחות היא הבגידה של גברים בנשים המשרתות יחד אתם.

אבל הכישלון המוסרי אינו נגמר בסוהרים ובמפקדים בדרגות השונות בכלא גלבוע עצמו. יותר ויותר נשמעות עדויות מפי מפקדים נוספים בשירות בתי הסוהר שידעו על הפרשה. היכן הייתם כשהדברים התרחשו? מדוע אז לא יצאתם נגד ודרשתם שההתנהגות המבישה והאסורה תפסק? מדוע אז לא פניתם אל מפקד הכלא או אל הבכיר ביותר שהכרתם כדי שיתערבו? אם ידעתם ולא מנעתם אתם אשמים לא פחות.

כך גם השרים לביטחון פנים מאז ועד היום. אם ידעתם ולא הפסקתם, אתם שותפים לפשע. אם לא ידעתם, זה הזמן לדרוש ממשטרת ישראל לחקור ולהעמיד לדין כל אחד מהמשתתפים ואת אלו שידעו ושתקו.

פורסם בקטגוריה אישי, אקטואליה | עם התגים , , | כתיבת תגובה

האיש האבוד – ג'יין הרפר

גופתו של קמרון ברייט נמצאה ליד מצבתו של הסטוקמן. נקודת ציון כל כך ישנה שאיש לא זוכר מי קבור שם. אבל היום, הצל המועט שמטילה המצבה היה התקווה האחרונה של קמרון. אין על גופו סימני אלימות אבל תחת השמש האלימה של המדבר האוסטרלי, עורו היה כה סדוק שקשה לדעת. לא משנה מה עבר במוחו של קמרון כשהוא היה בחיים, הוא לא נראה שליו במוות.

שני אחיו נפגשו ליד גופתו, בגבול המרוחק של חוות הבקר העצומות שלהם תחת השמש הבלתי פוסקת של המדבר. באזור המבודד של אוסטרליה, הם השכנים הקרובים זה לזה, בתיהם במרחק  שעות ספורות של נהיגה "בלבד".

למה קמרון ברייט מת? משהו הטריד אותו, אבל האם היה זה מספיק כדי שיבחר ללכת אל מותו? כי אם הוא לא עשה זאת מרצונו, הבידוד של המדבר מותיר מעט חשודים, ורובם בני משפחתו…

ספר נוסף ומעניין של ג'יין הרפר שעלילתו במדבר הנרחב של אוסטרליה.

פורסם בקטגוריה ספרים | עם התגים , | כתיבת תגובה

סיפור 47 – מעשה באישה בוגדת ופרד צמא

מאת מונסניור דה לה רוש.

בפרובנס חי פעם נשיא בעל שם, שהיה פקיד מלומד ואיש נבון ביותר, אמיץ בקרב, דיסקרטי בייעוץ, ובקיצור, היו לו כל היתרונות שמהם יכול האדם ליהנות.

(אף על פי שלא נזכר כאן בשמו, דמות הנשיא בסיפור זה זוהתה כצ'פרי קרלס, נשיא הפרלמנט של גרנובל. על חזית בית ברחוב Rue de Cleres, בגרנובל, מגולף מלאך אוחז סמל משפחה, כשאצבעו של המלאך על שפתיו. הסמל הוא סימלה של משפחת קרלס והדמות אמורה להתייחס לסיפור הזה. בכל מקרה, הסוד נשמר בצורה גרועה מאוד, כי נראה שהסיפור התפרסם תוך שנים בודדות מהתרחשותו.)

רק דבר אחד הפריע לו, ודבר זה הטריד אותו מאד, ומסיבה טובה – הייתה לו אישה שרחוקה מלהיות טובה. האדון הטוב ראה וידע שאשתו בוגדת, ונוטה להתנהג כזונה, אבל הרגיש שאין תרופה אלא לנצור לשונו או למות, כי רבות ראה וגם קרא ששום דבר לא ירפא אישה שזו דרכה.

אבל, בכל אופן, אתה יכול לדמיין שאדם בעל אומץ וסגולות, כפי שהיה, שהיה רחוק מלהיות מאושר, ושמזלו הרע בער בלבו הדואב. כלפי חוץ התנהג כאילו אינו רואה ואינו יודע דבר על התנהגותה הפסולה של אשתו. עד שאחד ממשרתיו בא אליו יום אחד כשהיה לבד בחדרו ואמר:

"אדוני, אני רוצה להודיע לך, כפי שאני צריך, על משהו שנוגע במיוחד בכבודך. צפיתי בהתנהלותה של אשתך, ואני יכול להבטיח לך שהיא לא מקיימת את הנאמנות שהבטיחה, שכן אדם מסוים (שבשמו נקב) תופס את מקומך לעתים קרובות מאוד".

הנשיא הטוב, שידע לפחות כמו המשרת שדיווח לו, על התנהגותה של אשתו, השיב בכעס:

"הא! נבל, אני בטוח שכל מה שאתה אומר זה שקר! אני מכיר את אשתי טוב מדי, והיא לא מה שאתה אומר – לא! אתה חושב שאני אשאיר אותך להמשיך לספר שקרים על אישה טובה ונאמנה לי! אני לא רוצה אותך יותר כאן. אמור לי מה אני חייב לך ואז לך, ושלא אראה אותך שוב, אם אתה מעריך את חייך!"

המשרת המסכן, שחשב שהוא עושה שירות גדול לאדונו, אמר כמה מגיע לו, קיבל את כספו והלך, אבל הנשיא, משראה שהידיעות על בגידותיה של אשתו הולכות ונעשות נחלת הכלל, היה עצבני ומוטרד ביותר. הוא לא יכול היה לחשוב על שום תוכנית שבאמצעותה יוכל להיפטר ממנה ביושר, אבל רצה אלוהים, או אלת המזל, שאשתו תכננה ללכת לחתונת אחיינה בקרוב, והוא חשב שאולי זה יהיה לטובתו.

הוא הלך אל המשרת שהיה אחראי על הסוסים ועל הפרד המשובח שהיה בבעלותו ואמר לו:

"אל תיתן לפרד לשתות, לא ביום ולא בלילה. וכאשר תיתן לו קש, תערבב בקש כמות יפה של מלח – ואל תאמר מילה על כך לאיש."

"לא אומר דבר" אמר המשרת, "ואעשה כפי שפקדת עלי."

כאשר התקרב מועד חתונת האחיין, אמרה אשתו של הנשיא לבעלה:

"אדוני, אם זה יגרום לך נחת, אשתתף בשמחה בחתונת האחיין שלי, שתתקיים ביום ראשון הבא, במקום ההוא."

"טוב מאד, יקירתי. אני מאד מרוצה. לכי, ואלוהים ידריך אותך."

"תודה, אדוני," היא השיבה, "אבל אני לא יודעת כיצד בדיוק ללכת. אני לא רוצה לקחת את הכרכרה שלי והסוס שלך כל כך עצבני שאני חוששת לצאת למסע אתו."

"בסדר, יקירתי, קחי את הפרד שלי – הוא נראה במצב טוב, הולך בעדינות ובשקט וצעדו בטוח יותר מכל חיה אחרת שראיתי בחיי."

"בחיי," היא אמרה, "אני מודה לך. אתה בעל טוב."

יום העזיבה הגיע. כל משרתיה של הגברת היו מוכנים, וגם האישה שהייתה אמורה לשרת אותה הצטרפה אליה. וגם שנים או שלושה פרשים שהיו אמורים ללוות אותה והם שאלו אם הגברת גם כן מוכנה. היא השיבה שהיא תגיע מיד.

כשהייתה לבושה, היא ירדה למטה והם הביאו לה את הפרד, שלא שתה במשך שמונה ימים, ושהיה כבר מטורף מצמא מרוב מלח שאכל. כשעלתה עליו, יצאו הפרשים ראשונים, וכל החבורה בעקבותיהם, דרך העיירה והלאה, עד שהגיעו אל מעבר צר, דרכו זרם נהר הרון הגדול בזרם מרהיב. כשהפרד, שלא שתה דבר מזה שמונה ימים, ראה את הנהר, הוא לא חיפש גשר או דרך, הוא קפץ אל תוך הנהר עם המטען שעל גבו, הגברת הנכבדה.

כל הנוכחים ראו את התאונה, אבל לא יכלו להגיש עזרה, וכך טבעה הגברת. אירוע מצער מאד. והפרד, שהרווה את צימאונו, שחה עד שהיגיע אל גדתו של הרון וניצל.

כולם היו מוטרדים מאד ומלאי צער על אובדנה של הגברת והם חזרו אל העיירה. אחד המשרתים הלך אל הנשיא, שהיה בחדרו והמתין לחדשות, ובצער רב סיפר לו על מותה של אשתו.

הנשיא הטוב, שבליבו שמח יותר מאשר הצטער, הציג עצב גדול, נפל על ברכיו, והראה צער רב ויגון על אשתו הטובה. הוא קילל את הפרד ואת החתונה שאליה יצאה אשתו.

"ובשם האלוהים!" הוא אמר, "חרפה גדולה היא לכולכם שהייתם שם ולא הצלתם את אשתי המסכנה, שכל כך אהבה את כולכם. כולכם פחדנים עלובים, והראיתם זאת בבירור."

המשרת התנצל, כמו גם האחרים, ככל יכולתם, והם עזבו את הנשיא, אשר שיבח את ה' בידיים מורמות שהצליח להפטר מאשתו. הוא ערך לאשתו הלוויה נאה, אבל – כפי שאתה יכול לתאר לעצמך – למרות שהיה כשיר ובגיל מתאים, הוא  מעולם לא התחתן שוב, פן ייגרם לו שוב אסון דומה.

פורסם בקטגוריה מאה סיפורים חדשים | עם התגים , , | כתיבת תגובה

בירות: אפס אחוז אלכוהול

יצא לפני מספר שבועות שנאלצתי להמנע מאלכוהול. זה לא שאני צרכן כבד באלכוהול עם אחוזים גבוהים, אבל בירה היא משקה שאני אוהב ונהנה לשתות והמנעות מוחלטת היתה בשורה קשה.

בהתאם למצב, נאלצתי לחפש דרך לשתות בירה וגם להמנע מאלכוהול והפתרון המיידי הוא כמובן בירה ללא אלכוהול.

לא היה קשה למצוא. נראה שיש ביקוש גדל לבירה ללא אלכוהול.

את הבירה הראשונה, ג'יגולי ברנוה, הייתי מגדיר כנפילה. לא רק העדר אלכוהול קילקל את החויה, גם הטעם רחוק מלהיות מהנה. הבירה מיוצרת על ידי מבשלת הבירה של מוסקווה. מכילה את הרכיבים המאפיינים בירה: מים, לתת שעורה, כשות ושמרים אך זה לא מספיק. לפחות יש בה רק 15 קלוריות בכל 100 מיליליטר משקה.

הבירה השניה, בלטיקה, גם היא מרוסיה, מיוצרת על ידי מבשלת בלטיקה בסנט פטרסבורג היתה שינוי מבורך לטובה. מרכיבים של בירה: מים, לתת שעורה, תמצית לתת שעורה, שעורה וכשות. 35 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה וטעם של בירה.

הבירות של קרלסברג (מיוצרת בפולין) והיינקן (מיוצרת בהולנד), מכילות בהתאמה 15 ו- 21 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה, בשתי הבירות הרכיבים הם: מים, לתת שעורה, חמרי טעם וריח וכשות. הטעם של בירה.

למרות שלרוב הבירות בטעמתי יש טעם סביר של בירה, אלו משקאות בטעם בירה ולא ממש בירה. אין תחליף לאלכוהול, גם באחוזים נמוכים.

הרעיון של בירה נטולת אלכוהול אינו חדש וכבר בימי הביניים שתו בירה נטולת אלכוהול או בירה דלת אלכוהול כתחליף למים. במדינות מוסלמיות נפוצות בירות ללא אלכוהול מטעמי האיסור הדתי.

שתי שיטות נפוצות להוצאת האלכוהול מהבירה. בשיטה הראשונה מחממים את הבירה לפני האריזה וגורמים לאלכוהול, שרותח בטמפרטורה נמוכה משל מים, להתאדות. השיטה השניה דומה אבל במקום לחמם את הבירה, תהליך שעלול לקלקל את הטעם, מורידים את הלחץ בה נמצאת הבירה. האולכוהול רותח בלחץ נמוך כבר בטמפרטורת החדר ומתאדה.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , | כתיבת תגובה