צומת כפר סבא רעננה צפון

במקום שנראה כאילו … כלום, צומח ופורח בכל זאת משהו נחמד.

פורסם בקטגוריה בדרכים, ככה סתם | עם התגים | כתיבת תגובה

מאה סיפורים חדשים – 48 – הפה הצנוע.

מאת מונסניור דה לה רוש

אציל צעיר התאהב בנערה צעירה שהייתה נשואה. כשנפגשו, סיפר לה, בבהירות ככל שיכול, על מצבו, והכריז שהוא חולה אהבה אליה.

היא הקשיבה לו באדיבות, ואחרי המפגש הראשון שלהם, הוא יצא מרוצה מהתשובה שקיבל. אבל אם היה חולה אהבה לפני שהצהיר על אהבתו בפניה, הוא הפך לחולה עוד יותר לאחר מכן. הוא לא יכול היה לישון בלילה או ביום בגלל שחשב על גבירתו, ובאילו אמצעים יוכל לזכות בחסדיה.

כשראה ההזדמנות לכך, ניסה שוב את מזלו, ואלוהים יודע, אם היטיב לדבר בפעם הראשונה, הוא מילא את תפקידו טוב יותר בהזדמנות השנייה, ובמזל טוב, לא הביעה אהובתו התנגדות לבקשתו, מה ששימח אותו במידה לא קטנה. וכיוון שלא תמיד היה לו זמן או פנאי לבוא לראותה, אמר לה באותה הזדמנות על רצונו לשרת אותה בכל דרך שיוכל, והיא הודתה לו והייתה חביבה ככל יכולתה.

בקיצור, הוא קיבל אדיבות רבה, חביבות ומילים הוגנות, שלא יכול היה לצפות ליותר באופן סביר, ואחר כך רצה לקבל נשיקה, אך היא סירבה מכל וכל. הוא גם לא הצליח לקבל נשיקה כשנפרד ממנה, דבר שהדהים אותו מאוד.

לאחר שעזב אותה, החל לפקפק אם יזכה אי פעם באהבתה, בראותו שהוא לא יכול להשיג אפילו נשיקה אחת, אבל ניחם את עצמו בכך שנזכר במילים האוהבות שאמרה כשנפרדו, ובתקווה שנתנה לו.

הוא הטיל עליה מצור. בקיצור, בא והלך כל כך הרבה פעמים, עד שאהובתו סוף סוף קבעה אתו פגישה במקום סודי, שם יוכלו לומר את כל מה שיש להם לומר, בפרטיות. כשנפרד ממנה, חיבק אותה בעדינות וניסה שוב לנשק אותה, אבל היא התגוננה במרץ, ואמרה לו, קשות:

"לך מפה, לך מפה! ועזוב אותי בשקט! אני לא רוצה שינשקו אותי!"

הוא התנצל על התנהלותו כמיטב יכולתו, והלך.

"מה זה?" הוא אמר לעצמו. "מעולם לא ראיתי אישה כזו! היא מקבלת את פני הכי טוב שאפשר, וכבר נתנה לי את כל מה שהעזתי לבקש – ובכל זאת אני לא יכול להשיג נשיקה מסכנה וקטנה אחת."

בשעה שנקבעה, הלך למקום שאמרה אהובתו, ועשה בנחת את אשר לשמו בא. הוא שכב שמח בזרועותיה כל הלילה, ועשה כל מה שרצה, מלבד לנשק אותה. את רצונו זה, לא הצליח לממש.

"אני לא מבין את המנהגים האלה," אמר לעצמו. "האישה הזו נותנת לי לשכב איתה, ולעשות לה מה שאני רוצה. אבל יש לי סיכוי לקבל נשיקה אחת כמו הסיכוי למצוא את הצלב האמיתי! אני לא יכול להבין את זה. יש איזה מסתורין לגבי זה, ואני חייב לגלות מה זה."

יום אחד כששניהם נהנים ושמחים, הוא אמר,

"יקירתי, אני מתחנן בפניך שתגידי לי את הסיבה שבגללה את תמיד מסרבת לתת לי נשיקה? אפשרת לי באדיבות ליהנות מכל גופך היפה והמתוק – ובכל זאת את מונעת ממני אפילו נשיקה קטנה!"

"אמונה! ידידי," היא ענתה, "כמו שאתה אומר, תמיד סירבתי לתת לך נשיקה, אז אל תצפה לה, כי לעולם לא תקבל אותה. יש לכך סיבה טובה מאוד, כפי שאספר לך. כאשר התחתנתי עם בעלי, הבטחתי לו – עם הפה בלבד – הרבה דברים יפים. ומכיוון שפי הוא שנשבע והבטיח להיות טהור, אקיים שבועתו, ואעדיף למות מאשר לתת למישהו אחר לגעת בו – הפה שייך לבעלי ולא לאחר, ואל לך לצפות שיהיה לך מה לעשות בעניין. אבל הצד האחורי שלי מעולם לא הבטיח לו או נשבע לו כלום. תעשה עם זה ועם כל השאר – מלבד הפה שלי – מה שתרצה. אני נותנת לך הכל."

אהובה צחק בקול, ואמר:

"אני מודה לך, יקירתי! יפה אמרת, ואני מאוד שמח שאת ישרה מספיק כדי לקיים את הבטחתך."

"ישמור אלוהים", היא ענתה, "שלא אשבור שבועתי אי פעם."

כך, באופן ששמעת, חולקה האישה ביניהם: לבעל, היה הפה בלבד, ולאהובה כל השאר, ואם במקרה, הבעל השתמש אי פעם בחלק אחר שלה, היה זה בדרך של הלוואה, כי הם היו שייכים למאהב שקיבל אותם במתנה.

בכל מקרה היה לבעל יתרון, שאשתו הסכימה לתת לו להשתמש במה שנתנה לאהובה, אבל בשום פנים ואופן לא תתיר לאהובה ליהנות ממה שהעניקה לבעלה.

פורסם בקטגוריה מאה סיפורים חדשים | עם התגים | כתיבת תגובה

פנטום – יו נסבו

הארי הולה חזר לאוסלו. חזר, כוון שעזב לפני שנים את אהובתו רקל, את בנה אולג ואת חייו באוסלו ועבר להונג קונג.

אולג, הילד העדין שלפעמים בהיסח הדעת קרא לו אבא. אולג הוא עכשיו בן שמונה עשרה והוא  עצור בחשד לרצח גוסטו האנסן. הארי חזר לאוסלו, נחוש לזכות אותו. למשטרה יש את כל ההוכחות שהם רוצים לאשמתו של אולג. זירת הרצח היא הדירה בה גר אולג. שכנים ראו נער עוזב את הבניין דקות לאחר הירייה. אולג נעצר מסומם זמן קצר לאחר מכן בקרבת מקום. על ידו נמצאו שרידי אבק שרפה מתאים לאבק השריפה בו משתמשים הרוסים בקליעים שתרמילים תואמים נמצאו בזירת הרצח.

הארי יעשה הכל כדי לזכות אותו. גם אם בדרך הוא מסכן את חייו במאבק בסוחר סמים חמקני. גם אם בדרך הוא עובר על החוק, תוך שיתוף פעולה עם בייטה ממעבדת הזיהוי הפלילי במשטרת אוסלו ועם עורך הדין הנס כריסטיאן, עורך דינו של אולג והחבר הנוכחי של רקל.

בדרך למדתי על חיי סוחרי הסמים באוסלו דרך הקריירה של גוסטו האנסן, אחותו החורגת אירנה, שותפו אולג ועוד טיפוסים מושחתים בעירייה ובמשטרה.

פורסם בקטגוריה ספרים | עם התגים , , | כתיבת תגובה

שמיים אדומים

התכוונתי לצלם את השמיים האדומים. צרוף של מקום וזמן. תחנת הרכבת רעננה דרום, שקיעה מעל גגות הרצליה.

כשלחצתי לצלם ראיתי את המטוס.

פורסם בקטגוריה ככה סתם | עם התגים | כתיבת תגובה

שלושה עשר – סטיב קוואנו

ג'ושוע קיין לא שנא את האנשים שרצח. כשהוא הניף סכין, או הרגיש שגרון נסגר מתחת לאצבעותיו, הפחד והבהלה בפניו של הקורבן רק גרמו לו הנאה. שנאה לא הייתה חלק מעבודתו. הכל היה בשביל ההנאה.

הוא שנא דברים אחרים: את השקרים שהתקשורת הפיצה, את הרעיון שאנשים יכולים לשפר את מצבם, בעיקר הוא שנא את הבודדים שהתמזל מזלם והצליחו לשנות את חייהם. קיין לא היה כל כך בר מזל. גם לא אמא שלו. אבל יותר מאשר שנאה, הוא חש רחמים. רחמים על המסכנים שחשבו שכסף, או משפחה, או הזדמנות, או אפילו אהבה יכולים לשנות כל דבר. הכל היה שקר. בעיני קיין, זה היה השקר האמריקני הגדול.

קיין ידע את האמת. חלומות לא התגשמו. לא היה שינוי. היה רק כאב. הוא מעולם לא הרגיש כאב, הוא נולד ללא אפשרות לחוש כאב פיזי. אבל הוא ידע את זה בכל זאת. הוא ראה את זה ביותר מדי פרצופים.
הוא רצה שאותם ברי מזל שבכל זאת הצליחו, ישלמו. ישלמו בגדול.

הוא גם ידע שהדרך הטובה ביותר לבצע רצח מושלם ולא להיענש על כך היא לוודא שמישהו אחר יורשע ברצח. כדי לוודא זאת צריך להיות בחבר המושבעים.

אדי פלין הוא עורך דין. סנגור. הוא יעשה הכל כדי להגן על לקוח שהוא מאמין שהוא חף מפשע. תיקים קודמים שלו הציבו אותו בצמרת.

כשמציעים לו להשתתף בהגנה על רוברט (בובי) סלומון, הוא מתנה את הסכמתו בכך שיהיה משוכנע שבובי חף מפשע. כשהוא משוכנע – הוא יעשה הכל בשביל הלקוח.

פורסם בקטגוריה Uncategorized, ספרים | עם התגים , , | כתיבת תגובה

קרלסברג וליברפול מציינות 30 שנים ביחד

חברת קרלסברג מציינת 30 שנים של שותפות עם מועדון הכדורגל ליברפול. לציון העונה הם הוציאו סט של פחיות בעיצוב מיוחד בהשראת עיצובי עבר שלהם תוך הזכרת שמות שחקני עבר של ליברפול: איאן ראש, ג'ון בארנס, סמי הופייה, רובי פאולר, ג'יימי קראגר ולואיס גרסיה ומספרי החולצות שלהם בקבוצה.

הם לא שכחו גם את המנון אוהדי ליברפול "לעולם לא תצעדי לבד"

שתיים מהפחיות מצאתי על מדף בחנות. הבירה – אותה בירה טעימה.

פורסם בקטגוריה Uncategorized, בירה | עם התגים , | כתיבת תגובה

טיול שבת ברחובות רעננה

יש רחובות ברעננה שבשבת בבוקר הם ריקים כמעט לחלוטין מתנועת רכבים. השקט שולט.

יש בעלי בתים שמשקיעים בכניסה מקסימה לביתם אבל סוגרים הכל בחומה ושערים. שומרים את היופי לאורחים בלבד.

יש בעלי בתים שמשקיעים בכניסה מקסימה לביתם והכל פתוח להנאת העוברים ברחוב.

שבת בבוקר זה זמן מעולה לטייל באותם רחובות שקטים וליהנות מכניסות מקסימות ומושקעות לחלק מהבתים.

פורסם בקטגוריה אישי, מיחוץ לבית | עם התגים | כתיבת תגובה

טיול שישי בערב בפארק הירקון גני יהושוע

כמעט מילדות אהבתי לטייל לאורך נחל הירקון. עוד יותר מאז הוקם פארק הירקון גני יהושוע. תמיד אני מצליח למצוא מקומות, כאילו חדשים, שעוד לא ראיתי. לפעמים באמת לא ראיתי.

פורסם בקטגוריה אישי, מיחוץ לבית | כתיבת תגובה

תערוכות של שבת בבוקר בחולון

העיר חולון ממשיכה להיות עבורנו מקור לתערוכות מענינות לבוקר שבת. הפעם במשכן האומנות בית מאירוב ובמוזיאון העיצוב.

במשכן לאומנות בית מאירוב אפשר ללמוד על טקס החינה בעדות ישראל מהודו, תימן, מרוקו, אתיופיה ועוד. עם סיפורים ובעיקר בגדים. חלקם מפעם וחלקם בגרסה חדשה ומודרנית. יפה ומעניין.

במוזיאון העיצוב מוצגת תערוכה לכבודו של אלבר אלבז, מעצב האופנה הישראלי שזכה פעמיים בעיטור מלגיון הכבוד הצרפתי ובעוד פרסי עיצוב רבים. בתערוכה מתוארת דרכו של אלבז מקזבלנקה במרוקו, שם נולד בשנת 1961, חייו ולימודיו בישראל ועד פריז בה נפטר באפריל 2021. מוצגים פרסים שזכה ועבודות שלו. שווה לראות.

פורסם בקטגוריה מיחוץ לבית | עם התגים , , | כתיבת תגובה

בואה של התבונה – דייב דנקן

וולי סמית, הידוע כשונסו, הסייף הטוב בעולם, ממשיך בשליחותה של האלה. הוא יוצא לחפש את המכשפים, אוייביהם של הסייפים.

הוא אינו יודע מה סוד כוחם של המכשפים. הוא אינו יודע כיצד לנצח אותם. הוא לומד כי הם הצליחו לנצח כוח של סייפים בלי מאמץ מיוחד. נראה שיש להם אפשרות להרוג על ידי צינורות, הם יכולים לשגר מתוך שרוול גלימתם כדורי רעם ממיתים אל אויבייהם וגם מעבירים ידיעות כהרף עין על פני מרחקים גדולים.

במשך שנים רבות שלטו הסייפים בעולמה של האלה. המכשפים היו מבודדים אי שם רחוק מהנהר. לפני חמש עשרה שנים הם חזרו ומכל עיר אליה נכנסו, הסייפים גורשו בבושת פנים. המכשפים כבר שולטים בכחצי מהערים לאורך הנהר. לערים תחת שלטונם, אסורה הכניסה לסייפים.

עם בן בריתו ננג'י הסייף ואחיו הצעיר קטנגי' הוא יוצא לשייט, מעיר לעיר לאורך הנהר, עם צוות הספינה ספיר. מקווה לגייס קבוצת סייפים, בעודו מנסה להבין מה המשימה שקיבל מהאלה, וגם ללמוד איך מנצחים את המכשפים.

ספר המשך מהנה לסייף בעל כורחו.

פורסם בקטגוריה ספרים | עם התגים , , | כתיבת תגובה