
דברים בשם אומרם
זה מדהים, כמה טיפש יכול אדם להיות, בלי לרכוש השכלה רשמית בנושא. [טרולי מהיארד – בערוב ימי היין]
מחפשים משהו?
-
רשומות אחרונות
-
המועדפים של היומיים האחרונים…
ארכיון רשומות
קטגוריות
בירבזאר היא לא בדיוק מבשלת בירה ולא בדיוק מפיץ וגם לא רשת פאבים, אבל היא גם וגם. יש להם סניפים בתל אביב ובירושלים שם אפשר לשתות ולאכול ויש מחסן בפתח תקווה שממנו אספתי את בקבוקי הבירות אחרי שהרכבתי את המבחר הרצוי. את הסיפור שלהם אני משאיר להם לספר.
על כל הבקבוקים רשום Beer Bazaar אבל הבירה מיוצרת על ידי מבשלת הארץ מקרית גת, שהייתה בעבר מבשלת הנגב וכבר נהניתי מבירות אחרות שלהם. טעמתי 10 מתוך המבחר שלהם. שווה.
בכל רחבי העולם הידוע, סייפים בכירים צריכים לבחור האם להיענות לקריאה למלחמה כוללת במכשפים או להשאר בנוחיות של משפחתם. רבים בחרו להצטרף והם ממלאים את צ'אר. הסייפים דורשים ומקבלים אירוח חינם בעיר וגם "שימוש" בנשות העיר.
וולי סמית, או שונסו, הסייף הטוב בעולם, נמצא גם הוא בצ'אר. אבל וולי לא מראה את פניו עדיין בעיר, הוא נשאר על הספינה ספיר. וולי יודע כי יש לו עבר מפוקפק בעיר צ'אר ובה נכשל שונסו ונהרג.
מעבר לחוסר הוודאות של וולי שהאלה רוצה שינהיג את הסייפים בקרב נגד המכשפים, וולי יודע שאם הסייפים ינצחו, גורל העולם לא יהיה טוב במיוחד. דרך חייהם של הסייפים, אמונותיהם ותחושת העליונות שלהם על כל האחרים לא מכשירים אותם להנהיג את העולם על פי וולי – בן העולם המודרני. המכשפים הרבה יותר מתקדמים מהם.
בשביל לדעת מה יעשה וולי, ומה יעלה בגורלו של העולם, צריך וכדאי לקרוא את הספר השלישי בסדרה. מומלץ.
אחד הכיפים ברעננה הוא גודלה, או נכון יותר, שהיא אינה גדולה מדי, וניתן להגיע מקצה לקצה בהליכה. עשיתי זאת פעמים רבות. הלכתי עשרות רבות של קילומטרים ברחובות העיר. חלק מהפעמים למטרת סידורים שונים, קניות או טיול כיף של סוף שבוע.
קשה לפספס בטיולים רגליים ברעננה את מגדלי המים בעיר. חשבתי שיש שלושה כאלו והם עומדים בה כבר שנים רבות. עיצובם גם נכנס לסמל העיר שעוצב (על פי אתר העירייה) בשנת 1963 על ידי בן המושבה, ישעיהו בן יליד.
בשעות מסויימות ובאור מתאים הם נראים נהדר, לפחות בעיני.
באחד הימים החלטתי לעשות מסלול סיור רגלי לכל מגדלי המים. אז גם גיליתי שישנו מגדל מים נוסף, שונה מהאחרים והוא נמצא ברחוב הנקרא על שמו, רחוב מגדל.
בימים שרעננה מציינת 100 שנים להקמתה, ראוי שאתן גם להם מקום. חלקם כמעט בני גילה.
העיר רמת גן חוגגת 100 שנים בפסטיבל פרחים ואורות בפארק הלאומי בעיר. בקרנו בבוקר אז לא ראינו את החלק של האורות אבל החלק של הפרחים יפה ושווה ביקור.
בובו ממונפרנאס הוא ללא ספק חריג בספרים שקראתי בשנה האחרונה. ספר שהוא בחלקו סיפורו של הסופר שארל-לואי ובחלקו סיפור אהבתם של פייר, צעיר בן עשרים וברת, זונה צעירה שעובדת בלילות תמורת פרנקים בודדים או פחות ללקוח ומפרנסת את עצמה ואת בובו, הסרסור שלה, בבולוואר סבסטופול, בסוף המאה התשע עשרה בפריז.
שדרת סבסטופול של לפני מאה ועשרים שנים. על נערות הרחוב, הסרסורים והלקוחות. את כולם מאחדת האפשרות לחלות בעגבת.
לקחתי לקרוא בדוכן הספרים בתחנת הרכבת. אולי משך אותי השם מונפרנאס ואולי השדרה – סבסטופול. הייתי בשדרה הרבה שעות, בחופשה האחרונה בפריז.
ציטוט מויקיפדיה: המבשלה הוקמה רשמית בשנת 2008 על ידי יוחאי קודלר וחיים בן עשור, בשם מבשלת הנגב. המבשלה החלה את דרכה עם שלושה סוגי בירות: נגב אמבר אייל, נגב פסיפלורה ונגב פורטר אלון.[1] בשנת 2011 נרכשה המבשלה על ידי חברת נורמן פרמיום. בשנת 2016 נקנתה המבשלה על ידי מבשלת בירבזאר ושמה שונה למבשלת הארץ.
ויקיפדיה
את ההכרות עם המבשלה עשיתי כשהמבשלה הייתה מבשלת הנגב. מארבע הבירות בטעמתי אז, הייתה רק האייל טעימה לי. תחת השם מבשלת הארץ, כל הבירות שמצאתי הן אייל. שלוש מהן טעימות והרביעית טעימה מאד.
התחלתי עם הבלונד. התחלה טובה. רכיבים: מים, לתת שעורה, כשות ושמרים. 46 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה. 5.2% אלכוהול. הלכה מצויין ליד דג סלמון בתנור.
ההמשך עם הענברית. אותם רכיבים ואותו אחוז אלכוהול. קלוריה אחת יותר. אותה חוות דעת.
אני חובב את הסיגנון וה- IPA עמדה היטב בדרישות שלי מבירה מסוגה. מרירות נעימה. אותם רכיבים. 5.4% אלכוהול ועוד קלוריה – 48 בכל 100 מיליליטר בירה.
ואז הגעתי אל הישראלית החזקה. תענוג. 10% אלכוהול. אותם רכיבים אבל דורש קצת יותר תשומת לב, 88 קלוריות בכל 100 מיליליטר. גם אחוז האלכוהול דורש יותר תשומת לב, 10% אלכוהול מרגישים היטב בשתיה.
לסיכום: נהנתי.
רק חבל שהמחיר, 15.90 ש"ח לבקבוק יגביל את הביקורים של הבירות הנ"ל בסל הקניות שלי. יש בירות טובות לא פחות במחיר סביר יותר.
למי שדואג, לא שתיתי את כולן באותו יום.
כדי לדייק, לא נסענו בשבת בבוקר לפתח תקוה כדי לבקר במוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקוה. נסענו כדי לראות אומנות במוזיאון פתח תקוה לאמנות. לצערנו, אחרי 12 דקות בערך סיימנו לראות ויצאנו.
לשמחתינו מתחם התרבות בפתח תקוה כולל כמה מוזיאונים נוספים וכך הגענו למוזיאון ראשונים. תענוג נוסטלגי.
אמנם המאבטח במקום אמר לי שאני צעיר מכדי להכיר את המוצגים אבל קבלתי זאת כמחמאה. רבים מהמוצגים הם זכרונות ילדות. מקורקינט עץ עבודת יד, דרך בקבוקי הסודה ולוח הכביסה ומנורת הנפט ועוד ועוד.
היינו כמעט לבד אבל המוזיאון מומלץ ולא רק לבני גילי ומעלה.
את הביקור במתחם אפשר לסיים בטיול בפארק יד לבנים הצמוד וגם בגן החי אם רוצים.