בירות: רוברט דומס בלגיה וגולדן אייל

במבט ראשון אפשר היה לחשוב בטעות שבירה רוברט דומס היא בלגית. במבט שני ומקרוב גיליתי את השם לבבסקה ומאחור את קונצרן קרלסברג (קרלסברג אוקראינה) שעומד מאחורי המבשלה. הבירה עצמה מיוצרת על ידי אחת משתי המבשלות של קרלסברג אוקראינה: לבובסקה וזפוריז'יה

בלגיה

בירה בהירה בסיגנון בלגי (מאד לא מוגדר מה זה סיגנון בלגי). תכולת אלכוהול: 4.3%. רק 37 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה. רכיבים: מים, לתת שעורה, לתת חיטה, שעורה, לתת שעורה בהירה. חומרי טעם וריח וכשות.

סבירה.

גולדן אייל

אייל בהיר. תכולת אלכוהול 5.2%. רכיבים: מים, לתת שעורה, שעורה, סירופ גלוקוז ופרוקטוז וכשות. 50 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה. תוספת הסוכר על מרכיביו השונים משפרת במקצת את הטעם ומעלה את הקלוריות.

סבירה +

קצת היסטוריה

תחילתה של מבשלת זפוריז'יה הייתה תוכנית לפיתוח כלכלי ברפובליקות ברית המועצות בתחילת שנות ה-70. התכנית נועדה לפתור את בעיית המחסור החריף בבירה בארץ וכללה הקמת כ-22 מפעלי בירה. בשנת 1971 החלה בנייתו של אחד ממפעלי הבירה הראשונים, לפי עיצוב חדשני של מהנדסים צ'כים. אנשי מקצוע צ'כיים פיקחו על ההתקנה והפעלת הציוד, וכן הכשירו את עמיתיהם האוקראינים לתפעל אותו. ב-12 בדצמבר 1974, בושלה במפעל הבירה מס' 2 של זפוריז'יה הבירה הראשונה שבוקבקה כחודש לאחר מכן.

בשנת 1976 הצטרף המפעל לאיגוד התעשייתי של יצרני בירה ומשקאות קלים בזפוריז'יה, אשר פעל באותם ימים. בשנת 1986, החל קמפיין למלחמה בהתמכרות לאלכוהול והוכנסו מכסות מכירה למוצר, דבר שהוביל לירידה משמעותית בתפוקת הייצור ובמשך זמן מה היה מחסור בבירה. גם שנות הפרסטרויקה היו קשות למפעל, כשהמשבר הכלכלי של סוף שנות השמונים החמיר את המצב. אוקראינה סבלה מהתמוטטות מערכות הפיננסים והתשלומים, כמו גם משיבוש הקשרים הכלכליים עם הרפובליקות הסובייטיות. עם זאת, למרות כל האתגרים, ההפקה פעלה כמעט ללא הפסקה.

ההיסטוריה של מבשלת לבבסקה, מבשלת הבירה העתיקה ביותר באוקראינה המודרנית, החלה בשנת 1715. למנזרים היה אז תפקיד חשוב בבישול בירה. נזירים לא היו רק בעלי מלאכה טובים – הם היו בעלי ידע מעמיק בבישול. בשקט של תאי המנזר שלהם, הם היו מעיינים מסמכים עתיקים כדי לבחור את המתכונים וטכניקות הבישול הטובות ביותר. באמצעות ניסויים, הנזירים רקחו את הבירה "הטובה" שלהם.

בשנת 1715 העניק הרוזן סטניסלב פוטוצקי לנזירים הישועים שהתיישבו על אדמתו את הזכות לבנות את מבשלת הבירה שלהם בפרבר קרקובסקה של לבוב. הבירה שנרקחה על ידי הנזירים הפכה די מהר למועדפת בקרב האוכלוסייה המקומית, וגם פנתה לאנשים ברחבי אירופה, מה שהפך את מבשלת לבבסקה לאחת מיצרניות הבירה החזקות ביותר באימפריה האוסטרו-הונגרית.

כשנשללו מהמסדר הישועי הזכויות והנכסים שלהם, רישיון הבירה שלהם נתפס תחילה על ידי בעלים פרטיים ומאוחר יותר על ידי איגוד הבירה המשותפת של לבוב. כך נשמרו מסורות הבישול. אחד הבעלים של מבשלת לבוב במאה ה-19 היה רוברט דומס, מטייל ומעריץ של טעמי בירה מקוריים. במהלך מסעותיו במדינות שונות חקר דומס את תרבות הבירה המקומית, ניסה מאות זנים, והביא אותם אל המבשלה.

במהלך התקופה הסובייטית, החברה נקראה חברת ייצור המזון בבעלות המדינה לבוב "קולוס", יצרנית הבירה החזקה ביותר באוקראינה, שכללה חמש מבשלות בירה ברחבי מערב אוקראינה.

כחלק מתהליך הארגון מחדש שלה, מבשלת לבבסקה התמזגה עם קרלסברג אוקראינה, שהיא חלק מקבוצת קרלסברג הדנית.

המידע מתוך אתר המבשלה.

פורסם בקטגוריה בירה | עם התגים , | כתיבת תגובה

זנות בכלא גלבוע

אני לא מרבה לכתוב על ענייני היום, אבל אם יש פרשה שראוי שייכתב עליה, שיצעקו בגללה, זו הזנות המוסדית שהתנהלה בכלא גלבוע.

השימוש של סוהרים בכלא גלבוע, בגופן של נשים צעירות, סוהרות, כדי להשיג שקט בכלא (או כדי להשיג כל מטרה אחרת), אינו שונה משימושו של סרסור בגופן של נשים כדי להשיג כסף. זו זנות. וגרועה לא פחות היא הבגידה של גברים בנשים המשרתות יחד אתם.

אבל הכישלון המוסרי אינו נגמר בסוהרים ובמפקדים בדרגות השונות בכלא גלבוע עצמו. יותר ויותר נשמעות עדויות מפי מפקדים נוספים בשירות בתי הסוהר שידעו על הפרשה. היכן הייתם כשהדברים התרחשו? מדוע אז לא יצאתם נגד ודרשתם שההתנהגות המבישה והאסורה תפסק? מדוע אז לא פניתם אל מפקד הכלא או אל הבכיר ביותר שהכרתם כדי שיתערבו? אם ידעתם ולא מנעתם אתם אשמים לא פחות.

כך גם השרים לביטחון פנים מאז ועד היום. אם ידעתם ולא הפסקתם, אתם שותפים לפשע. אם לא ידעתם, זה הזמן לדרוש ממשטרת ישראל לחקור ולהעמיד לדין כל אחד מהמשתתפים ואת אלו שידעו ושתקו.

פורסם בקטגוריה אישי, אקטואליה | עם התגים , , | כתיבת תגובה

האיש האבוד – ג'יין הרפר

גופתו של קמרון ברייט נמצאה ליד מצבתו של הסטוקמן. נקודת ציון כל כך ישנה שאיש לא זוכר מי קבור שם. אבל היום, הצל המועט שמטילה המצבה היה התקווה האחרונה של קמרון. אין על גופו סימני אלימות אבל תחת השמש האלימה של המדבר האוסטרלי, עורו היה כה סדוק שקשה לדעת. לא משנה מה עבר במוחו של קמרון כשהוא היה בחיים, הוא לא נראה שליו במוות.

שני אחיו נפגשו ליד גופתו, בגבול המרוחק של חוות הבקר העצומות שלהם תחת השמש הבלתי פוסקת של המדבר. באזור המבודד של אוסטרליה, הם השכנים הקרובים זה לזה, בתיהם במרחק  שעות ספורות של נהיגה "בלבד".

למה קמרון ברייט מת? משהו הטריד אותו, אבל האם היה זה מספיק כדי שיבחר ללכת אל מותו? כי אם הוא לא עשה זאת מרצונו, הבידוד של המדבר מותיר מעט חשודים, ורובם בני משפחתו…

ספר נוסף ומעניין של ג'יין הרפר שעלילתו במדבר הנרחב של אוסטרליה.

פורסם בקטגוריה ספרים | עם התגים , | כתיבת תגובה

סיפור 47 – מעשה באישה בוגדת ופרד צמא

מאת מונסניור דה לה רוש.

בפרובנס חי פעם נשיא בעל שם, שהיה פקיד מלומד ואיש נבון ביותר, אמיץ בקרב, דיסקרטי בייעוץ, ובקיצור, היו לו כל היתרונות שמהם יכול האדם ליהנות.

(אף על פי שלא נזכר כאן בשמו, דמות הנשיא בסיפור זה זוהתה כצ'פרי קרלס, נשיא הפרלמנט של גרנובל. על חזית בית ברחוב Rue de Cleres, בגרנובל, מגולף מלאך אוחז סמל משפחה, כשאצבעו של המלאך על שפתיו. הסמל הוא סימלה של משפחת קרלס והדמות אמורה להתייחס לסיפור הזה. בכל מקרה, הסוד נשמר בצורה גרועה מאוד, כי נראה שהסיפור התפרסם תוך שנים בודדות מהתרחשותו.)

רק דבר אחד הפריע לו, ודבר זה הטריד אותו מאד, ומסיבה טובה – הייתה לו אישה שרחוקה מלהיות טובה. האדון הטוב ראה וידע שאשתו בוגדת, ונוטה להתנהג כזונה, אבל הרגיש שאין תרופה אלא לנצור לשונו או למות, כי רבות ראה וגם קרא ששום דבר לא ירפא אישה שזו דרכה.

אבל, בכל אופן, אתה יכול לדמיין שאדם בעל אומץ וסגולות, כפי שהיה, שהיה רחוק מלהיות מאושר, ושמזלו הרע בער בלבו הדואב. כלפי חוץ התנהג כאילו אינו רואה ואינו יודע דבר על התנהגותה הפסולה של אשתו. עד שאחד ממשרתיו בא אליו יום אחד כשהיה לבד בחדרו ואמר:

"אדוני, אני רוצה להודיע לך, כפי שאני צריך, על משהו שנוגע במיוחד בכבודך. צפיתי בהתנהלותה של אשתך, ואני יכול להבטיח לך שהיא לא מקיימת את הנאמנות שהבטיחה, שכן אדם מסוים (שבשמו נקב) תופס את מקומך לעתים קרובות מאוד".

הנשיא הטוב, שידע לפחות כמו המשרת שדיווח לו, על התנהגותה של אשתו, השיב בכעס:

"הא! נבל, אני בטוח שכל מה שאתה אומר זה שקר! אני מכיר את אשתי טוב מדי, והיא לא מה שאתה אומר – לא! אתה חושב שאני אשאיר אותך להמשיך לספר שקרים על אישה טובה ונאמנה לי! אני לא רוצה אותך יותר כאן. אמור לי מה אני חייב לך ואז לך, ושלא אראה אותך שוב, אם אתה מעריך את חייך!"

המשרת המסכן, שחשב שהוא עושה שירות גדול לאדונו, אמר כמה מגיע לו, קיבל את כספו והלך, אבל הנשיא, משראה שהידיעות על בגידותיה של אשתו הולכות ונעשות נחלת הכלל, היה עצבני ומוטרד ביותר. הוא לא יכול היה לחשוב על שום תוכנית שבאמצעותה יוכל להיפטר ממנה ביושר, אבל רצה אלוהים, או אלת המזל, שאשתו תכננה ללכת לחתונת אחיינה בקרוב, והוא חשב שאולי זה יהיה לטובתו.

הוא הלך אל המשרת שהיה אחראי על הסוסים ועל הפרד המשובח שהיה בבעלותו ואמר לו:

"אל תיתן לפרד לשתות, לא ביום ולא בלילה. וכאשר תיתן לו קש, תערבב בקש כמות יפה של מלח – ואל תאמר מילה על כך לאיש."

"לא אומר דבר" אמר המשרת, "ואעשה כפי שפקדת עלי."

כאשר התקרב מועד חתונת האחיין, אמרה אשתו של הנשיא לבעלה:

"אדוני, אם זה יגרום לך נחת, אשתתף בשמחה בחתונת האחיין שלי, שתתקיים ביום ראשון הבא, במקום ההוא."

"טוב מאד, יקירתי. אני מאד מרוצה. לכי, ואלוהים ידריך אותך."

"תודה, אדוני," היא השיבה, "אבל אני לא יודעת כיצד בדיוק ללכת. אני לא רוצה לקחת את הכרכרה שלי והסוס שלך כל כך עצבני שאני חוששת לצאת למסע אתו."

"בסדר, יקירתי, קחי את הפרד שלי – הוא נראה במצב טוב, הולך בעדינות ובשקט וצעדו בטוח יותר מכל חיה אחרת שראיתי בחיי."

"בחיי," היא אמרה, "אני מודה לך. אתה בעל טוב."

יום העזיבה הגיע. כל משרתיה של הגברת היו מוכנים, וגם האישה שהייתה אמורה לשרת אותה הצטרפה אליה. וגם שנים או שלושה פרשים שהיו אמורים ללוות אותה והם שאלו אם הגברת גם כן מוכנה. היא השיבה שהיא תגיע מיד.

כשהייתה לבושה, היא ירדה למטה והם הביאו לה את הפרד, שלא שתה במשך שמונה ימים, ושהיה כבר מטורף מצמא מרוב מלח שאכל. כשעלתה עליו, יצאו הפרשים ראשונים, וכל החבורה בעקבותיהם, דרך העיירה והלאה, עד שהגיעו אל מעבר צר, דרכו זרם נהר הרון הגדול בזרם מרהיב. כשהפרד, שלא שתה דבר מזה שמונה ימים, ראה את הנהר, הוא לא חיפש גשר או דרך, הוא קפץ אל תוך הנהר עם המטען שעל גבו, הגברת הנכבדה.

כל הנוכחים ראו את התאונה, אבל לא יכלו להגיש עזרה, וכך טבעה הגברת. אירוע מצער מאד. והפרד, שהרווה את צימאונו, שחה עד שהיגיע אל גדתו של הרון וניצל.

כולם היו מוטרדים מאד ומלאי צער על אובדנה של הגברת והם חזרו אל העיירה. אחד המשרתים הלך אל הנשיא, שהיה בחדרו והמתין לחדשות, ובצער רב סיפר לו על מותה של אשתו.

הנשיא הטוב, שבליבו שמח יותר מאשר הצטער, הציג עצב גדול, נפל על ברכיו, והראה צער רב ויגון על אשתו הטובה. הוא קילל את הפרד ואת החתונה שאליה יצאה אשתו.

"ובשם האלוהים!" הוא אמר, "חרפה גדולה היא לכולכם שהייתם שם ולא הצלתם את אשתי המסכנה, שכל כך אהבה את כולכם. כולכם פחדנים עלובים, והראיתם זאת בבירור."

המשרת התנצל, כמו גם האחרים, ככל יכולתם, והם עזבו את הנשיא, אשר שיבח את ה' בידיים מורמות שהצליח להפטר מאשתו. הוא ערך לאשתו הלוויה נאה, אבל – כפי שאתה יכול לתאר לעצמך – למרות שהיה כשיר ובגיל מתאים, הוא  מעולם לא התחתן שוב, פן ייגרם לו שוב אסון דומה.

פורסם בקטגוריה מאה סיפורים חדשים | עם התגים , , | כתיבת תגובה

בירות: אפס אחוז אלכוהול

יצא לפני מספר שבועות שנאלצתי להמנע מאלכוהול. זה לא שאני צרכן כבד באלכוהול עם אחוזים גבוהים, אבל בירה היא משקה שאני אוהב ונהנה לשתות והמנעות מוחלטת היתה בשורה קשה.

בהתאם למצב, נאלצתי לחפש דרך לשתות בירה וגם להמנע מאלכוהול והפתרון המיידי הוא כמובן בירה ללא אלכוהול.

לא היה קשה למצוא. נראה שיש ביקוש גדל לבירה ללא אלכוהול.

את הבירה הראשונה, ג'יגולי ברנוה, הייתי מגדיר כנפילה. לא רק העדר אלכוהול קילקל את החויה, גם הטעם רחוק מלהיות מהנה. הבירה מיוצרת על ידי מבשלת הבירה של מוסקווה. מכילה את הרכיבים המאפיינים בירה: מים, לתת שעורה, כשות ושמרים אך זה לא מספיק. לפחות יש בה רק 15 קלוריות בכל 100 מיליליטר משקה.

הבירה השניה, בלטיקה, גם היא מרוסיה, מיוצרת על ידי מבשלת בלטיקה בסנט פטרסבורג היתה שינוי מבורך לטובה. מרכיבים של בירה: מים, לתת שעורה, תמצית לתת שעורה, שעורה וכשות. 35 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה וטעם של בירה.

הבירות של קרלסברג (מיוצרת בפולין) והיינקן (מיוצרת בהולנד), מכילות בהתאמה 15 ו- 21 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה, בשתי הבירות הרכיבים הם: מים, לתת שעורה, חמרי טעם וריח וכשות. הטעם של בירה.

למרות שלרוב הבירות בטעמתי יש טעם סביר של בירה, אלו משקאות בטעם בירה ולא ממש בירה. אין תחליף לאלכוהול, גם באחוזים נמוכים.

הרעיון של בירה נטולת אלכוהול אינו חדש וכבר בימי הביניים שתו בירה נטולת אלכוהול או בירה דלת אלכוהול כתחליף למים. במדינות מוסלמיות נפוצות בירות ללא אלכוהול מטעמי האיסור הדתי.

שתי שיטות נפוצות להוצאת האלכוהול מהבירה. בשיטה הראשונה מחממים את הבירה לפני האריזה וגורמים לאלכוהול, שרותח בטמפרטורה נמוכה משל מים, להתאדות. השיטה השניה דומה אבל במקום לחמם את הבירה, תהליך שעלול לקלקל את הטעם, מורידים את הלחץ בה נמצאת הבירה. האולכוהול רותח בלחץ נמוך כבר בטמפרטורת החדר ומתאדה.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , | כתיבת תגובה

בירות: גרימברגן בלונד וגרימברגן דאבל אמברה

את הבירה הראשונה עם השם גרימברגן בלונד שתיתי במסעדה בבלגיה בהמלצת המלצר. בירה מעולה מחבית. כשקונצרן קרלסברג השתלט על המותג, החלו לייצר אותו גם במקומות אחרים בעולם. הפעם מצאתי את אותה בירה, בבקבוקים, בחנות קשת טעמים, מתוצרת מבשלה פולנית בשם בוסמן שבעיר שצ'צ'ין.

אתחיל בזה שהטעם הטוב נשאר. בירה מעולה גם כשהיא בבקבוק. הצטרפה אליה בירה נוספת מהמבשלה: גרימברגן דאבל אמברה (ענברית כפולה). טעימה מאד גם היא.

גרימברגן בלונד

רכיבים: מים, לתת שעורה, סירופ גלוקוז, לתת חיטה, קרמל וכשות. 54 קלוריות לכל 100 מיליליטר בירה. 6.7% אלכוהול.

גרימברגן דאבל אמברה

רכיבים: מים, לתת שעורה, סירופ גלוקוז, סוכר, לתת חיטה, קרמל וכשות. 57 קלוריות לכל 100 מיליליטר בירה. 6.5% אלכוהול.

מבשלת בוסמן

מבשלת בוסמן נמצאת כיום בבעלות קרלסברג. מבשלת הבירה המקורית בשצ'צ'ין נוסדה בשנת 1848 ומתהדרת בהיסטוריה ארוכה ומבשלת גם בירות תחת המותג של עצמה.

פורסם בקטגוריה בירה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

הסוד האחרון של המקדש – פול סוסמן

כשגופתו של פיאט ג'נסן, בעליו של מלון בלוקסור, נמצאה באזור של חפירות ארכיאולוגיות לא רחוק מלוקסור במצריים, לא היה בזה עדיין שום דבר מיוחד. גם כשמנהלת המלון סיפרה שהאיש היה אנטישמי קיצוני, לא היה בזה מיוחד, לא חסרים שונאי יהודים במצריים.

אבל מקל ההליכה של ג'נסן שנמצא ליד גופתו ובראשו עיטורים בצורת שושנים וסמל האנך המצרי, וכובע עם נוצות, שמצא הבלש כליפה בביתו של ג'נסן, היו כבר יותר מצרוף מקרים. שניהם קשרו את האיש לתיק החקירה הראשון שניהל הבלש כליפה לפני חמש עשרה שנים. גופתה של חנה שלגל, יהודיה ניצולת שואה, נמצאה במתחם מקדש קרנאק, סימני האלימות על גופתה הראו שהוכתה בראשה ובפניה עם מוט ועליו עיטורים בצורת שושנים וסמל האנך. המאבטח במקום סיפר שראה מישהו בורח מהמקום ועל ראשו משהו שנראה כמו ציפור. ברצח נחשד מוחמד גמאל שבביתו נמצא שעונה של שלגל. גמאל הודה בגניבה אך לא ברצח. למרות שהאמין שגמאל לא רצח את חנה שלגל, נכנע כליפה להוראות הממונים עליו ושתק כשגמאל הואשם ברצח, נמצא אשם, נידון לעשרים וחמש שנות מאסר עם עבודת פרך והתאבד מאוחר יותר בתאו בכלא. עכשיו הוא רוצה להפסיק לשתוק.

בישראל באותם ימים, מחבלים מתאבדים מתפוצצים במקומות שונים. מעשה ידיהם של האחים הפלסטינאים ומנהיגם אל מולטן.

את הקיצונים בצד הישראלי מוביל ברוך הר-ציון, מנהיגו של ארגון לוחמי דויד. חיל מצטיין, בוגר סיירת מטכ"ל, אמיץ וחסר מעצורים.

על כל הצדדים כותבת העיתונאית הפלסטינית לילה אל מדאני. הכתבות שלה מתפרסמות בעיתונים ערביים ומערביים בערבית ובאנגלית. אביה של לילה היה רופא. באחת מנסיעותיו עצר לטפל בחיל ישראלי שראה מוטל חבול בצד הדרך ליד מחנה הפליטים גבאליה. הוא שילם בחייו על המעשה. חבורה של רעולי פנים עצרו את מכוניתו בדרך עם החיל לנקודת ביקורת ישראלית, רצחו את החיל והיכו למוות את דוקטור אל מדאני.

אריה בן-רועי הוא בלש במשטרת ירושלים, לא עבר זמן רב מאז נרצחה ארוסתו על ידי מחבל מתאבד. האובדן עדיין משפיע עליו ועל עבודתו. מה שעוזר לו במקצת הוא בקבוק הוודקה הצמוד.

בניסיונו לפתור את תעלומת רציחתה של חנה שלגל, יפגוש הבלש כליפה את שאר הדמויות.

מהו סוד בית המקדש? איך מקושר הנער מחורבן בית המקדש והנאצים לסיפור? בשביל זה צריך לקרוא את הספר.

הערה: הספר מעניין ושווה לקרוא למרות דעות ואמירות לא ידידותיות של מצרים ופלסטינים עלינו. קטע אחד שדווקא הפריע לי בעלילה זו גלישה לאמונה ופנטזיה. קראו ותחליטו בעצמכם.

פורסם בקטגוריה Uncategorized, ספרים | עם התגים , | כתיבת תגובה

בירות: ספונטן קארוט, אופול גאטו, קפה סטאוט, ספונטן אסאי

מיקל בורג ביירגסו, מורה לפיסיקה ומתמטיקה מקופנהגן הוא האיש מאחורי המבשלה הדנית מיקלר. מסתם חיבה לשתיית בירה עם חברים, דרך מועדון בירה במרתף קטן ועד ניסיונות לבשל בירה כמו שאהב לשתות – בירות IPA.

פריצת הדרך של בשלן הבירה הצעיר הייתה בירת ארוחת בוקר לגיקים, בירה מסוג סטאוט בתוספת קפה צרפתי. בירה שבאופן מוזר זכתה במקום ראשון בקטגוריית סטאוט בפורום של אתר Ratebeer.com.

עם ההצלחה עזב מיקל את ההוראה והתמסר לבישול בירה.

ארבע בירות שתיתי שנשאו את שם המבשלה, אבל יוצרו עבורה על ידי מבשלה בלגית בשם דה פרוף.

המשקה הראשון, ספונטן קארוט (גזר). הרכיבים: מים, לתת שעורה, חיטה, כשות, גזר ושמרים. 64 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה. 7.7% אלכוהול.

אמנם יש את כל המרכיבים של בירה אבל זה לא בירה.

אופול גאטו כבר קרובה יותר בטעם לבירה. הרכיבים: מים, לתת שעורה, חיטה, סוכר וניל, כשות ושמרים. 84 קלוריות. 8% אלכוהול.

קפה סטאוט, כשמה כן היא. 6.5% אלכוהול, הטעם אכן מזכיר קפה.

האחרונה, ספונטן אסאי כוללת 3% אסאי בנוסף למים, לתת השעורה, חיטה, כשות ושמרים. פעם ראשונה שאני מכיר את גרגיר העל אסאי, אבל לבירה לא הייתי מוסיף אותו.

בקיצור – ניסיון מעניין אבל לא לטעמי.

פורסם בקטגוריה בירה | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

בירות: מבשלת אוטינגר – שתיים טובות ועוד אחת טובה יותר

מבשלת אוטינגר

סיפורה של מבשלת אוטינגר מתחיל בשנת 1731 במה שהיום הוא מבשלת בראוגסטהוף פורסטקל בפורנהיים, למרגלות הר הסלברג, בפרנקוניה התיכונה בבוואריה. גלריית דיוקנאות של אבות המשפחה, אוסף תמונות גדול ושלל חפצי בישול מוזרים חושפים את ההיסטוריה המשפחתית העשירה. כמאתיים ועשרים שנים אחר כך, שושלת הקולמארים מקיימים כאן תהליך בישול מסורתי לגמרי – באמצעות מיכל בישול עשוי נחושת שממוקם ממש בלב האיזור הכפרי.

בניגוד למבשלות בירה רבות אחרות, שמחזיקות בקרקע נרחבת ומנהלות פאבים או מסעדות משלהן, מה שמאפשר להן להבטיח ולהגדיל את מכירות הבירה שלהן, לבעלי מבשלת פורנהיים פשוט לא היו האמצעים הכלכליים לצמיחה עד אמצע המאה ה -20.

אבל בשנת 1956, במרחק קילומטרים ספורים בלבד, באוטינגן, אוטו קולמר מגייס בהצלחה את הכספים הנדרשים לרכישת המבשלה. עם שמונה עובדים מלכתחילה, הקולמארס מתחילים בפעילות בישול בהיקפים גדולים בפעם הראשונה, ומייצרים כ -5,000 הקטר (50,000 ארגזים) של בירת OeTTINGER מדי שנה.

במהלך שנות השבעים צצים יותר ויותר סופרמרקטים בפאתי הערים והכפרים ברחבי גרמניה. בשלב זה, אוטו כבר העביר את ניהול המבשלה לידיו של בנו גינתר. גינתר קולמאר הוא לא רק חובב בירה, הוא מעל לכל בעל חזון. מכיוון שמגזר הגסטרונומיה כבר מבוסס היטב כאפיק מכירות לכל מבשלות הבירה האחרות, גינתר מגלה במהירות שתשתית הסופרמרקט החדשה עשויה להוות הזדמנות – מכירת בירה לצריכה פרטית בבית! עם זאת, על מנת להפוך זאת למציאות, הבירה חייבת להיות לא רק טעימה, היא גם חייבת להיות זולה יותר מאשר בתחום הגסטרונומיה.

גינתר קולמר מתחיל לבצע אופטימיזציה של כל התהליכים העסקיים. הודות לטכנולוגיה מתקדמת במפעלי הבירה והבקבוק, ווויתור עקבי על פרסום ונתינת חסות, מבשלת אוטינגר מסוגלת לייצר בירה בצורה הרבה יותר חסכונית מאשר המתחרות שלה. על מנת להוזיל את עלותם של אנשי הביניים, גינתר בחר להפיץ את המשקאות ישירות, תוך הקמת צי משאיות של החברה עצמה.

הבירות

בירת יצוא

רכיבים: מים, לתת שעורה, כשות ושמרים. 5.4% אלכוהול. 46 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה

בירת חיטה

רכיבים: מים, לתת שעורה, לתת חיטה, כשות ושמרים. 4.9% אלכוהול. 41 קלוריות לכל 100 מיליליטר בירה.

בירה חזקה במיוחד

רכיבים: מים, לתת שעורה, כשות ושמרים. 8.9% אלכוהול. רק 36 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה.

שלושת הבירות טעימות וכיפיות לשתיה. החזקה במיוחד טובה יותר ועשירה בטעם יותר.

פורסם בקטגוריה בירה | עם התגים , , | כתיבת תגובה

בירה: קייזרדום חיטה

בירת חיטה מעוטת אלכוהול (4.7%) מעוטת קלוריות יחסית (43 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה) ולפי הגדרתי מעוטת טעם. המבשלה מייצרת בירות מסוגים נוספים אולי טובים יותר.

מרכיבים: מים, לתת חיטה, לתת שעורה, שמרים, כשות ותמצית כשות.

קצת היסטוריה

מבשלת קייזרדום היא מבשלת בירה משפחתית שהוקמה על ידי ג'ורג' מורט בשנת 1718 בעיר במברג בגרמניה. היא נחשבת המבשלה הגדולה בעיר ונמצאת במאה השנים האחרונות בבעלות משפחה אחת, משפחת וורנר.

לבישול בירה יש מסורת ארוכה בבמברג. ההנחה היא שהבנדיקטינים ממנזר מיכאלסברג כבר בישלו בירה בשנת 1122. אבל קיים תיעוד קודם משנת 1039, הוראה של שליט במברג שיש לחלק בירה חינם לאזרחי במברג ביום מותו.

במאה החמש עשרה היתה פריחה ליצרני הבירה ונסיכי הארץ החלו לדאוג לאיכותה הטובה של הבירה. כך, בשנת 1489, הנסיך-הבישוף הנרי השלישי. הוציא את חוק הטוהר של במברג וקבע כי "שום דבר חוץ מכשות, לתת שעורה ומים ישמשו לבישול בירה" – 27 שנה לפני הוצאת חוק הטוהר של בוואריה.

בשנת 1718, כך רשום בפרוטוקל של מנזר מיכאלסברג, קבלה אחת הטברנות של המנזר אישור לבשל ולמכור בירה. ניהל את הטברנה ג'ורג' מורט שהפך לבעלי המבשלה.

פורסם בקטגוריה Uncategorized, בירה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה