בובו ממונפרנאס – שארל-לואי פיליפ

בובו ממונפרנאס הוא ללא ספק חריג בספרים שקראתי בשנה האחרונה. ספר שהוא בחלקו סיפורו של הסופר שארל-לואי ובחלקו סיפור אהבתם של פייר, צעיר בן עשרים וברת, זונה צעירה שעובדת בלילות תמורת פרנקים בודדים או פחות ללקוח ומפרנסת את עצמה ואת בובו, הסרסור שלה, בבולוואר סבסטופול, בסוף המאה התשע עשרה בפריז.

שדרת סבסטופול של לפני מאה ועשרים שנים. על נערות הרחוב, הסרסורים והלקוחות. את כולם מאחדת האפשרות לחלות בעגבת.

לקחתי לקרוא בדוכן הספרים בתחנת הרכבת. אולי משך אותי השם מונפרנאס ואולי השדרה – סבסטופול. הייתי בשדרה הרבה שעות, בחופשה האחרונה בפריז.

פורסם בקטגוריה ספרים | עם התגים , , | כתיבת תגובה

בירות ממבשלת הארץ: שלוש טעימות ואחת טעימה מאד

ציטוט מויקיפדיה: המבשלה הוקמה רשמית בשנת 2008 על ידי יוחאי קודלר וחיים בן עשור, בשם מבשלת הנגב. המבשלה החלה את דרכה עם שלושה סוגי בירות: נגב אמבר אייל, נגב פסיפלורה ונגב פורטר אלון.[1] בשנת 2011 נרכשה המבשלה על ידי חברת נורמן פרמיום. בשנת 2016 נקנתה המבשלה על ידי מבשלת בירבזאר ושמה שונה למבשלת הארץ.

ויקיפדיה

את ההכרות עם המבשלה עשיתי כשהמבשלה הייתה מבשלת הנגב. מארבע הבירות בטעמתי אז, הייתה רק האייל טעימה לי. תחת השם מבשלת הארץ, כל הבירות שמצאתי הן אייל. שלוש מהן טעימות והרביעית טעימה מאד.

התחלתי עם הבלונד. התחלה טובה. רכיבים: מים, לתת שעורה, כשות ושמרים. 46 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה. 5.2% אלכוהול. הלכה מצויין ליד דג סלמון בתנור.

ההמשך עם הענברית. אותם רכיבים ואותו אחוז אלכוהול. קלוריה אחת יותר. אותה חוות דעת.

אני חובב את הסיגנון וה- IPA עמדה היטב בדרישות שלי מבירה מסוגה. מרירות נעימה. אותם רכיבים. 5.4% אלכוהול ועוד קלוריה – 48 בכל 100 מיליליטר בירה.

ואז הגעתי אל הישראלית החזקה. תענוג. 10% אלכוהול. אותם רכיבים אבל דורש קצת יותר תשומת לב, 88 קלוריות בכל 100 מיליליטר. גם אחוז האלכוהול דורש יותר תשומת לב, 10% אלכוהול מרגישים היטב בשתיה.

לסיכום: נהנתי.

רק חבל שהמחיר, 15.90 ש"ח לבקבוק יגביל את הביקורים של הבירות הנ"ל בסל הקניות שלי. יש בירות טובות לא פחות במחיר סביר יותר.

למי שדואג, לא שתיתי את כולן באותו יום.

פורסם בקטגוריה בירה | עם התגים , , | כתיבת תגובה

מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקוה

כדי לדייק, לא נסענו בשבת בבוקר לפתח תקוה כדי לבקר במוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקוה. נסענו כדי לראות אומנות במוזיאון פתח תקוה לאמנות. לצערנו, אחרי 12 דקות בערך סיימנו לראות ויצאנו.

לשמחתינו מתחם התרבות בפתח תקוה כולל כמה מוזיאונים נוספים וכך הגענו למוזיאון ראשונים. תענוג נוסטלגי.

אמנם המאבטח במקום אמר לי שאני צעיר מכדי להכיר את המוצגים אבל קבלתי זאת כמחמאה. רבים מהמוצגים הם זכרונות ילדות. מקורקינט עץ עבודת יד, דרך בקבוקי הסודה ולוח הכביסה ומנורת הנפט ועוד ועוד.

היינו כמעט לבד אבל המוזיאון מומלץ ולא רק לבני גילי ומעלה.

את הביקור במתחם אפשר לסיים בטיול בפארק יד לבנים הצמוד וגם בגן החי אם רוצים.

פורסם בקטגוריה מיחוץ לבית | עם התגים , , | כתיבת תגובה

בירות: מבשלת מרטנס מבלגיה

הבירה הראשונה שטעמתי ממבשלת מרטנס הייתה טעימה ובהחלט הייתי צריך לכתוב עליה. אבל זה היה בסוף 2019 ודברים אחרין היו על הראש. נשאר צילום של הבירה על השיש במטבח בכפר סבא. עכשיו, הימים האחרונים של 2022, נתקלתי בשתי בירות נוספות של המבשלה והגיע הזמן לספר את סיפורה.

20 במרץ 1758. אדריאן גירכנס ואשתו איזבלה גיבלן פותחים אכסניה בשם "דה סטאר" בכפר בוכהולט. את הבירה המוגשת באכסניה מבשל אדריאן בעצמו. הוא גם מבשל בירה עבור החוואים באיזור ממצרכים שהם מביאים אליו ומשלמים לו עבור הבישול.

כשאדריאן נפטר בשנת 1783, איזבלה ממשיכה להפעיל את האכסניה ואת המבשלה.

בשנת 1792 נישאת קטרינה אליזבת, בתם של הזוג לז'אן לוריין שרייבר והזוג מתחיל לנהל את העסק המשפחתי. רק בשנת 1823 מופיע לראשונה השם מרטנס בעסק. אנה איזבלה, בתם של הזוג נישאת לתיאודור מרטנס. הדור השלישי מנהל מעכשיו את המבשלה. זו תקופת פריחה כלכלית לכפר, במיוחד עקב תעלת מים שפעילה בקרבתו. האכסניה והמבשלה ניהנים מההתפתחות ותופסים מעמד חזק בשוק.

פרנס מרטנס, בנם של תיאודור ואנה איזבלה (הדור הרביעי) מתחיל לנהל את העסק בשנת 1852. באותה שנה נאלצות מבשלות רבות להפסיק את פעילותן עקב חוק חדש. מבשלת משפחת מרטנס מרחיבה את פעילותה ומתחילה למכור מחוץ לכפר וצריכה להתרחב. לשם כך היא עוברת לצד השני של הרחוב ושם היא נמצאת עד היום.

כמו עבור מבשלות אחרות, שנות מלחמת העולם הראשונה היו קשות אך קרבה לתעלה ולמסילת רכבת סמוכה עזרה לעסק לשרוד ולשגשג. גם בשנות מלחמת העולם השניה הפעילות במבשלה הופסקה אך חזרה לעצמה בתום המלחמה. היום מנהלים פונס וז'אן מרטנס, הדור השמיני, את המבשלה.

והבירות עצמן:

מרטנס 5 היא לאגר 5%. רכיבים: מים, לתת שעורה, דגני תירס וכשות. 42 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה.

מרטנס 8.5 היא גם כן לאגר. 8.5% אלכוהול. רכיבים: מים, לתת שעורה, סוכר וכשות. 53 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה.

מרטנס גולד היא לאגר עם 6.5% אלכוהול.

מרטנס 8.5 היא החביבה עלי משלושתן אבל אלא אסרב לשתות גם את האחרות.

פורסם בקטגוריה בירה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

בירות: הגיליוטינה ולבנה כשלג ממבשלת הוייגה

ההיסטוריה של ייצור בירה בעיירה מלה התחיל כנראה בשנת 1654. העיירה מלה, עיירה לא גדולה במזרח פלנדרס בבלגיה, מופיעה ברישומים החל משנת 830 לספירה אבל ממצעים ארכאולוגיים מצביעים על יישוב במקום שנים רבות קודם לכן.

לאון הוייגה, אדם שהוקסם מבישול בירה, וגם היה נשוי לדלפינה, בתו של מבשל בירה, הגיע לעיירה מלה בשנת 1902 והחל לעבוד במבשלת Den Appel (התפוח) המקומית. ארבע שנים מאוחר יותר הוא קנה את המבשלה.

שנות מלחמת העולם הראשונה היו קשות למבשלה כמו לרוב אירופה ומכלי הנחושת הוחרמו לצרכי ייצור נשק אבל מייד בסיום המלחמה נרכשו מכלים חדשים והייצור חודש.

בירה ותעשייה הולכים ביחד. אלברט, בנם של לאון ודלפינה התחתן עם בתו של תעשיין ומארי לואיז, בתם של הזוג, נישאה לבנו של בעל מבשלה. הבן והבת הצטרפו למבשלה בשנת 1925.

בשנת 1928 החליפו מבני בטון חלק מהמבנים הישנים של המבשלה ואחת עשרה שנים מאוחר יותר היו כל חלקי המבשלה במבנים חדשים ומודרניים. זה היה הזמן גם להחליף את שם המבשלה למבשלת לאון הוייגה.

אחרי שלושים שנים של גידול והצלחה וגם כמה פרסי הצטיינות, החלו בשנות השבעים שנים קשות יותר. קהל צרכני הבירה בפאבים, שהיו הקהל העיקרי של המבשלה, החל לנטות למותגים בינלאומיים יותר. בהוייגה החלו לשווק את הבירות שלהם, ביחד עם משקאות קלים שהחלו לייצר בשנת 1948, למסעדות של מפעלים, בתי חולים, בתי ספר ועוד גופים גדולים.

1985 הייתה ציון דרך למבשלה שהחלה למכור בירה בבקבוקים ולהציע את הבירה לייצוא.

ולשתי הבירות הטעימות שבכותרת. לציון 200 שנה למהפכה הצרפתית, בשנת 1989, החל הייצור של "הגיליוטינה". שנה מאוחר יותר נולדה "לבנה כשלג" עבור השוק האמריקאי.

הגיליוטינה La Guillotine

הגיליוטינה היא בירה בלונדינית מוזהבת, חזקה יותר, 8.5% אלכוהול. מכילה מים, לתת שעורה, חיטה, שיבולת שועל, כשות ושמרים. 66 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה.

לבנה כשלג Blanche Des Neiges

לבנה כשלג היא בירת חיטה המכילה מים, לתת שעורה, חיטה, כשות ושמרים. 45 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה ועם 4.9% אלכוהול.

פורסם בקטגוריה בירה | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

בקרוב יהיה פה חריף

פורסם בקטגוריה אישי | עם התגים | כתיבת תגובה

ספסל שראיתי בהרצליה

פורסם בקטגוריה בדרכים | עם התגים | כתיבת תגובה

רצח למרגלות מונפרנאס – קארה בלאק

כאשר רנה, שותפה וחברה של איימי לדוק לסוכנות הבילוש, עוזב לעבודה חדשה בעמק הסיליקון, איימי יודעת שהיא יכולה להתמודד עם עומס העבודה הנוסף. לפחות זה מה שהיא אומרת לעצמה. שוב ושוב.

אז מגיעה עבודה חדשה, עם מקדמה של 5000 פרנקים שמושארים ליד הדלת, על ידי יורי וולודיה, זקן רוסי מסתורי, ששוכר את איימי כדי להגן על ציור. איימי מחליטה לוותר על העבודה ולנסוע אל וולודיה כדי להחזיר את הכסף. כשהיא מגיעה לאטלייה שלו במונפרנאס, הציור היקר כבר נגנב, מה שגורם לאיימי לחשוד. למחרת, יורי נמצא מת אחרי עינויים במטבחו.

נראה שאימיי היא לא היחידה שמחפשת את הציור. כמה אנשים מסוכנים מאוד מאיימים עליה ועל עמיתיה לעבודה, ועדים מתים.

דיוקן בלתי ידוע של מודיליאני, נקמת דם של אח מתאבל, סוד סובייטי שקבור כבר 80 שנה – המקרה הנוכחי של החוקרת הפרטית הפריזאית איימי לדוק מעניין כמו קודמיו.

על איימי למצוא את הציור, לעצור את התוקפים שלה ולהבין מה הקשר לאימה הנעדרת, שנמצאת ברשימת המבוקשים של האינטרפול, כשהיא מקווה שאימה היא לא הרוצחת של יורי, למרות רמזים המצביעים על כך.

פורסם בקטגוריה ספרים | עם התגים , , | כתיבת תגובה

צומת כפר סבא רעננה צפון

במקום שנראה כאילו … כלום, צומח ופורח בכל זאת משהו נחמד.

פורסם בקטגוריה בדרכים, ככה סתם | עם התגים | כתיבת תגובה

מאה סיפורים חדשים – 48 – הפה הצנוע.

מאת מונסניור דה לה רוש

אציל צעיר התאהב בנערה צעירה שהייתה נשואה. כשנפגשו, סיפר לה, בבהירות ככל שיכול, על מצבו, והכריז שהוא חולה אהבה אליה.

היא הקשיבה לו באדיבות, ואחרי המפגש הראשון שלהם, הוא יצא מרוצה מהתשובה שקיבל. אבל אם היה חולה אהבה לפני שהצהיר על אהבתו בפניה, הוא הפך לחולה עוד יותר לאחר מכן. הוא לא יכול היה לישון בלילה או ביום בגלל שחשב על גבירתו, ובאילו אמצעים יוכל לזכות בחסדיה.

כשראה ההזדמנות לכך, ניסה שוב את מזלו, ואלוהים יודע, אם היטיב לדבר בפעם הראשונה, הוא מילא את תפקידו טוב יותר בהזדמנות השנייה, ובמזל טוב, לא הביעה אהובתו התנגדות לבקשתו, מה ששימח אותו במידה לא קטנה. וכיוון שלא תמיד היה לו זמן או פנאי לבוא לראותה, אמר לה באותה הזדמנות על רצונו לשרת אותה בכל דרך שיוכל, והיא הודתה לו והייתה חביבה ככל יכולתה.

בקיצור, הוא קיבל אדיבות רבה, חביבות ומילים הוגנות, שלא יכול היה לצפות ליותר באופן סביר, ואחר כך רצה לקבל נשיקה, אך היא סירבה מכל וכל. הוא גם לא הצליח לקבל נשיקה כשנפרד ממנה, דבר שהדהים אותו מאוד.

לאחר שעזב אותה, החל לפקפק אם יזכה אי פעם באהבתה, בראותו שהוא לא יכול להשיג אפילו נשיקה אחת, אבל ניחם את עצמו בכך שנזכר במילים האוהבות שאמרה כשנפרדו, ובתקווה שנתנה לו.

הוא הטיל עליה מצור. בקיצור, בא והלך כל כך הרבה פעמים, עד שאהובתו סוף סוף קבעה אתו פגישה במקום סודי, שם יוכלו לומר את כל מה שיש להם לומר, בפרטיות. כשנפרד ממנה, חיבק אותה בעדינות וניסה שוב לנשק אותה, אבל היא התגוננה במרץ, ואמרה לו, קשות:

"לך מפה, לך מפה! ועזוב אותי בשקט! אני לא רוצה שינשקו אותי!"

הוא התנצל על התנהלותו כמיטב יכולתו, והלך.

"מה זה?" הוא אמר לעצמו. "מעולם לא ראיתי אישה כזו! היא מקבלת את פני הכי טוב שאפשר, וכבר נתנה לי את כל מה שהעזתי לבקש – ובכל זאת אני לא יכול להשיג נשיקה מסכנה וקטנה אחת."

בשעה שנקבעה, הלך למקום שאמרה אהובתו, ועשה בנחת את אשר לשמו בא. הוא שכב שמח בזרועותיה כל הלילה, ועשה כל מה שרצה, מלבד לנשק אותה. את רצונו זה, לא הצליח לממש.

"אני לא מבין את המנהגים האלה," אמר לעצמו. "האישה הזו נותנת לי לשכב איתה, ולעשות לה מה שאני רוצה. אבל יש לי סיכוי לקבל נשיקה אחת כמו הסיכוי למצוא את הצלב האמיתי! אני לא יכול להבין את זה. יש איזה מסתורין לגבי זה, ואני חייב לגלות מה זה."

יום אחד כששניהם נהנים ושמחים, הוא אמר,

"יקירתי, אני מתחנן בפניך שתגידי לי את הסיבה שבגללה את תמיד מסרבת לתת לי נשיקה? אפשרת לי באדיבות ליהנות מכל גופך היפה והמתוק – ובכל זאת את מונעת ממני אפילו נשיקה קטנה!"

"אמונה! ידידי," היא ענתה, "כמו שאתה אומר, תמיד סירבתי לתת לך נשיקה, אז אל תצפה לה, כי לעולם לא תקבל אותה. יש לכך סיבה טובה מאוד, כפי שאספר לך. כאשר התחתנתי עם בעלי, הבטחתי לו – עם הפה בלבד – הרבה דברים יפים. ומכיוון שפי הוא שנשבע והבטיח להיות טהור, אקיים שבועתו, ואעדיף למות מאשר לתת למישהו אחר לגעת בו – הפה שייך לבעלי ולא לאחר, ואל לך לצפות שיהיה לך מה לעשות בעניין. אבל הצד האחורי שלי מעולם לא הבטיח לו או נשבע לו כלום. תעשה עם זה ועם כל השאר – מלבד הפה שלי – מה שתרצה. אני נותנת לך הכל."

אהובה צחק בקול, ואמר:

"אני מודה לך, יקירתי! יפה אמרת, ואני מאוד שמח שאת ישרה מספיק כדי לקיים את הבטחתך."

"ישמור אלוהים", היא ענתה, "שלא אשבור שבועתי אי פעם."

כך, באופן ששמעת, חולקה האישה ביניהם: לבעל, היה הפה בלבד, ולאהובה כל השאר, ואם במקרה, הבעל השתמש אי פעם בחלק אחר שלה, היה זה בדרך של הלוואה, כי הם היו שייכים למאהב שקיבל אותם במתנה.

בכל מקרה היה לבעל יתרון, שאשתו הסכימה לתת לו להשתמש במה שנתנה לאהובה, אבל בשום פנים ואופן לא תתיר לאהובה ליהנות ממה שהעניקה לבעלה.

פורסם בקטגוריה מאה סיפורים חדשים | עם התגים | כתיבת תגובה