מילנו

אל העיר מילנו הגענו בטיסת המשך מתל אביב לרומא.  ההתחלה הייתה לא קלה, בשדה התעופה "פיומיצ'ינו" ברומא עצר מזג האויר את יציאת המטוסים. טיסת ההמשך למילנו, כמו את שאר הטיסות, התעכבה למשך כשעתיים. כשמזג האויר השתפר, נוצר  תור ארוך של מטוסים  שהמתינו לתורם להמריא. לבסוף המטוס המריא ולאחר כשעה היינו בשדה התעופה לינאטה Linate במילנו.

באוטובוס מקומי המשכנו אל תחנת הרכבת המרכזית של העיר Milano Centrale ומשם טיול רגלי קצר ברחובות אל מלון " פליס קסטי " כמה מילים על מלון קסטי: מלון ארבעה כוכבים מרשת בסט ווסטרן, אינטרנט חינם באיזורים הציבוריים, ארוחת בוקר מעולה כוללת ביצים, גבינות, ירקות, נקניקים ונקניקיות מסוגים שונים. בקיצור אחלה מלון.

לאחר קבלת החדר ופרידה מהמזוודות המשכנו במטרו (התחנה לא רחוק מהמלון) אל הכיכר המרכזית ואל המבנה שאותו אסור לפספס בביקור ראשון בעיר – קתדרלת מילנו או ה"דואומו די מילנו" Duomo di Milano – קתדרלה גותית שבנייתה החלה במאה הארבע עשרה והסתיימה במאה התשע עשרה.

תחנת המטרו ממנה יצאנו צמודה לקטדרלה וכבר ביציאה היתמר מולנו המבנה הענק של הדואומו. התחלנו את הביקור בעליה אל גג הקתדרלה במעלית (אפשר גם במדרגות). על הגג מאות פסלים ומסלול הסיור לקח אותנו סביב כל הגג. שווה לעלות עוד מספר מדרגות אל הגג העליון ממנו נשקף נוף מקסים של העיר. הגג והעיצוב הכללי של קירות החיצוניים מזכירים ארמון חול עם מאות פסלים וקישוטים שונים. את הסרט שצילמתי על הגג אפשר לראות כאן. לאחר הסיור על הגג ירדנו לביקור בתוך הקתדרלה. המקום מפואר כמו הקתדרלות האחרות באיטליה אולם הצילום אסור ולכן אין תמונות למזכרת.

לצד הקתדרלה נמצאת גלריית ויטוריו עמנואל השני . רחוב קניות מקורה הכולל עשרות חנויות יוקרה שרצוי להתייחס אליהם כאל יצירות אמנות, להתבונן, להתפעל ולא לגעת (או לקנות). המחירים יקרים ובאירו. רצינו להרגיש עשירים אז נכנסנו אל אחת החנויות. היחס היה נפלא, כאילו באנו לקנות את כל המוצרים בחנות. למי שרעב יש בגלריה גם  מסעדות איטלקיות וגם "מקדונלדס". מבחר נוסף של חנויות מצאנו לפי המלצה באיזור קניות קרוב, במידרחוב ויה דלה ספיגה Via della Spiga  והרחובות הסמוכים.  לקנות ממש כדאי בקורסו בואנוס איירס Corso Buenos Aires.

איזור בילוי מסוג אחר במילנו הוא איזור התעלות. במילנו מספר תעלות ושתיים מהן התעלה הגדולה Alzaia Naviglio Grande ותעלת פווסה Alzaia Naviglio Pavese מרכזות עשרות דוכני מכירה לתיירים במשך היום וריכוז בתי קפה ומסעדות בערב ובלילה. טיילנו לאורך התעלה הגדולה  ובסופה פנינו אל תעלת פאביה. אופי הגדות השתנה, שפת הדיבור בקרב עובדי המקום היא בעיקר ערבית וכשהתרחקנו מהמרכז מצאנו גם ציור קיר מאד לא אוהד . התעלות נחפרו במאה השלוש עשרה ושימשו  להובלת סחורות וחומרי בניין יחודיים (בין היתר את אבני השיש לבניית הדואומו) אל מרכז העיר.  כיום משמשות לתיירות בלבד.

אומרים שאי אפשר להיות במילנו בלי לבקר בבית האופרה "לה סקלה" Teatro alla Scala. אז ביקרנו. גברת מנומסת בכניסה הסבירה לנו כי כיוון שאין חזרות או קבוצות מבקרים היום, הם לא מאירים את המקום. הסתובבנו במוזיאון הכולל אביזרים ותלבושות  מפעם. נכנסנו גם אל האולם רק כדי לראות את  הפאר והתאים המכוסים קטיפה אדומה.

חובבי מצודות ומוזיאונים כמונו ימצאו עניין גם במצודת ספורצה Castello Sforzesco. בכניסה למצודה – מיזרקה יפה . בתוך המצודה בקרנו בשני מוזיאונים: המוזיאו לאומנות עתיקה בו נמצא, תחת שמירה, פסל הפייטה האחרון והלא גמור של מיכאלאנג'לו ומוזיאון הפינטקוטה Pintacota ובו חפצי אומנות מימי הביניים ויצירות מאוחרות יותר. אחרי הביקור במוזיאונים אפשר לצאת אל הגן הגדול שמעבר למצודה  Sempione, לטייל ליד האגם או לנוח על ספסל.

עזבנו את מילנו דרך אותה תחנה מרכזית אליה הגענו – Milano Centrale. רכבת Eurostar Italia לקחה אותנו לפירנצה.

את אלבום הטיול במילנו אפשר לראות באלבום מילנו 2009 בפיקסה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.