28 במאי 2007, היום השני. את היום התחלנו במרכז העסקים של רומא מלפני 2000 שנה. הכניסה לפורום חופשית (שלוש שנים מאוחר יותר הגעתי למקום והכניסה בתשלום) והגענו אליו במטרו, נסיעה מהירה וקצרה.
הפורום הרומי Fori Imperiali.
הפורום נמצא בעמק המוקף על ידי שלוש משבע הגבעות המרכיבות את רומא העתיקה: גבעת הפלטינה (Palatino) , גבעת הקפיטול (Campidoglio) וגבעת אסקווילינו. התחיל כאזור ביצות ומלריה והפך למרכז מסחר, איזור טכסים ותהלוכות ניצחון.
טיילנו בין השרידים העתיקים (שדומים להם יש בארצנו הקטנה). חלפנו ליד שער טיטוס – הוקדש לאחר מותו בשנת 81 לספירה על ידי אחיו/יורשו דומיציאנו לציון ניצחונו על ממלכת יהודה המורדת או בפשטות על אבותינו. עלינו אל גבעת הפלטינה לראות עוד קצת עתיקות וגם מוזיאון קטן ונחמד וירדנו לצד שני כדי להגיע אל הקולוסיאום.
יצאנו מהפורום לכיוון הקולוסיאום ושער קונסטנטין
כשקנינו את כרטיסי הכניסה לגבעת הפלטינה, ראינו כרטיס "ארכאולוגי" המאפשר כניסה לגבעה, לקולוסאום ולעוד חמישה אתרים. רצינו לבקר גם בקולוסיאום וקראנו כי התור בקופות הקולוסיאום ארוך אז קנינו. כך הגענו אל התור הארוך מאד לקולוסיאום ופשוט דילגנו עליו ונכנסנו.
אם נתעלם מתוכנם של אירועי ה"ספורט" שנערכו בקולוסיאום, זהו היכל ספורט ענק ונהדר. נבנה על ידי וספסיוס (אספסינוס) כדי לתת תעסוקה לרומאים. עשינו סיבוב סביב הזירה ועלינו לקומה השנייה בה התקיימה תערוכת יצירות ארוטיות. גברים, נשים ואלים במינימום בגדים או בלעדיהם, מצוירים על כדים, צלחות ועוד. היה מעניין.
בזמן הביקור בקולוסיאום, תפסו אותנו גשם ורוח חזקים, ברחנו אל רחוב קווירינלה ועברנו לידי הכנסיה שמבחוץ קל מאד לפספס.
כנסיית אנדריאס הקדוש על הקווירינלה Chiesa di Sant' Andrea al Quirinale.
במפות, הסימון שלה זעיר ולא מזמין.
בכל זאת נכנסנו. הכנסייה נבנתה על ידי ג'אן לורנצו ברניני עבור הקרדינל פאמפילי בשנת 1658 ונחשבת כאחת מיצירות המופת שלו. אסור לפספס.
כיכר הקפיטול Piazza del Campidoglio
כשנרגע הגשם חידשנו את הסיורים בחוץ וצעדנו אל גבעת הקפיטול. במרומי הגבעה נמצאת כיכר הקפיטול וכדי להגיע טיפסנו על כמה עשרות מדרגות. במרומי המדרגות, מימין ומשמאל קבלו את פנינו קסטור ופולוקס, בניו של יופיטר ולדה ואחיה של הלן מטרויה. הכיכר שתוכננה על ידי מיכאלאנג'לו, מוקפת מימין על ידי ארמון קונסרבטורי ומשמאל על ידי ארמון נואבו שביחד מהווים את המוזיאונים הקפטוליניים. מול המדרגות נמצא ארמון סנטוריו המשמש היום כבית העירייה. במרכז הכיכר יושב הקיסר מרכוס אורליוס על סוסו, שניהם מברונזה. תיכננו לבקר במוזיאונים אבל לצערנו היו סגורים, נדחה ליום אחר.
עברנו את בניין העירייה ומצאנו עצמנו בחלק האחורי של מצבת הזיכרון למלך ויטוריו עמנואל II.
האנדרטה למלך ויטוריו עמנואל השני – Monomento a Vittorio Emanuel II
בניין לבן ויפה שהוקם לזכרו של המלך הראשון של איטליה המאוחדת. משמש מאז מלחמת העולם הראשונה כיד לחיל האלמוני האיטלקי. בתוכו שני מוזיאונים צבאיים. אל הראשון נכנסנו כמעט בלי כוונה.
ירדנו מהאנדרטה אל כיכר ונציה, (נמצאת בחפירות לקו מטרו חדש), שמאלה, ימינה ושוב שמאלה ואנו בכיכר ישו ולידה כנסיית ישו – Chiesa del Gesu
כנסיית ישו (או Santissimo Nome di Gesu – כנסיית השם הקדוש של ישו) נבנתה בין השנים 1568 עד 1584. הכנסיה היא הראשונה שנוסדה על ידי "החיל הספרדי הקדוש" איגנציו דה לויולה, שהשתייך למסדר הישועי. מקושטת ומעוטרת מכיפה ועד רצפה ובקיצור – שווה ביקור.
מביני עניין טוענים שציורי התקרה מרמזים כי הפרוטסטנטים ישרפו בגיהנום – לא ראינו זאת. מלבד זאת אפשר למצוא בכנסייה פסל יפה מעשה ידי ברניני של הקרדינל בן תקופתו, רוברט בלרמין.
מכנסייה מודרנית (יחסית) הלכנו לחפש את אחד המבנים המרשימים והעתיקים ביותר שנבנו לפני כמעט 2000 שנה ועדיין מרשימים. הלכנו לחפש את הפנתאון.
הפנתאון – The Pantheon – אחד מפלאי טכנולוגית הבניה של הרומאים. המקדש לכל האלים, נבנה לראשונה כמבנה מלבני על ידי מרקוס אגריפא בשנת 27 לספירה לציון ניצחונו של אביו אוגוסטוס על הפרסים. אחרי שתי שרפות וכמאה שנה מאוחר יותר (126 לספירה) בחר הקיסר אדריאנוס לבנות את המקום מחדש בצורתו הנוכחית. בשנת 608 הפך המבנה לכנסיה שהוקדשה למריה הקדושה של הקדושים המעונים (santa maria ad martyres). על פי אגדות על הפנתאון, את הפתח בתקרה עשה שד נורא שניסה להימלט מהבניין כשהוקדש לכנסיה. מאז נקברו בכנסייה מלכים ובכירים אחרים והחשוב מכולם (לפחות לדעתי) הוא רפאל.
ביציאה מהפנתאון נצבה מולנו, במרכז הכיכר, מזרקה יפה מוקדשת לאפיפיור קלמנס ה- 12. הייתה זו רק הקדמה למזרקת טרווי אליה הלכנו.
מזרקת טרווי – Fontana di Trevi הוקמה בשנת 1732 על ידי ניקולא סלווי גם כן עבור האפיפיור קלמנס ה- 12. נפטון אל הים במרכז ושני טריטונים נלחמים ביצורי ים לצדדיו. הצטרפנו לעומדים מסביב למזרקה, מאות רבות של צופים בכיכר קטנה, צופים, נהנים ומצלמים. שם בצפיפות שליד המזרקה ניסו לכייס אותנו בפעם היחידה באיטליה. תודות לגברת איטלקייה שהתנפלה על הכייס במילים כועסות וגרשה אותו, יצאנו כנראה בזול.
מחשבות ועוד 