פירנצה

כל מי ששמע שאנחנו יוצאים לפירנצה הניד בראשו ואמר "אהה, פירנצה, פירנצה". אחרי כאלה המלצות, הציפיות מהעיר היו אדירות.

הגענו אל פירנצה אחרי שעתיים וחצי נסיעה ברכבת המהירה אירוסטאר איטליה Eurostar Italia. אם מראה תחנת הרכבת Stazione Centrale di Santa Maria Novella היה אמור לייצג את העיר אז "אכלנו אותה". תחנת הרכת המרכזית של פירנצה נראתה ישנה, צפופה ובלגניסטית.  הפעולה הראשונה שרצינו לעשות בפירנצה הייתה להזמין כרטיסים ליעד הבא: ונציה. בתור לקופות עמדו עשרות אנשים אבל כיוון שהיו לנו גם שאלות לא הסתפקנו בעמדת כרטיסים ממוחשבת ונעמדנו בתור. למרות שהכל נראה מבולגן, התור היה מסודר, ללא דחיפות או עקיפות ולבסוף קנינו כרטיסים (בערב של היום השלישי נוסעים לונציה) ויצאנו מן התחנה.

עם המזוודות ביד, מנווטים לפי מפה, יצאנו ברגל אל נהר הארנו ואל מלון "ברצ'יאלי" שם הזמנו חדר. מלון ברצ'יאלי נמצא על גדת הארנו (הנהר החוצה את פירנצה) וסמוך מאד לגשר המפורסם בפירנצה "פונטה ואקיו". מבנה המלון קצת מוזר – קומות וחצאי קומות, חלקי מפלסים בכל מקום. כדי להגיע לחדר בפעם הראשונה קבלנו מורה דרך מהקבלה. חדר הרחצה היה גדול מאד אך נראה קצת מיושן וכדי להגיע ירדנו מספר מדרגות. החדר היה חשוך עד שלמדנו איך משתמשים במנורות (כל מנורה הייתה בעצם שתי מנורות שאפשר להפעיל כל אחת בנפרד או את שתיהם ביחד). לזכות המלון אנשי צוות אדיבים, ארוחת בוקר טובה (בארוחת הבוקר קבלנו קפוצ'ינו ובקצף מצוייר ברווז) ומיקום במרכז.

לאחר הפרידה מהמזוודות, יצאנו לרחובות העיר לחפש את קתדרלת "הדואומו" של פירנצה. פסענו לאורכו של אחד הרחובות הראשיים בעיר Via Por Santa Maria, יחד עם אלפי תיירים אחרים שמילאו את העיר. בדרך התגברנו (באופן זמני) על הרצון להכנס למאות החנויות לאורך הרחוב. אחרי הליכה של כעשר דקות ראינו את המבנה המרשים .

קטדרלת הדואומו

הבטיסטרו בפירנצהקתדרלת ה"דואומו" ובית הטבילה "הבטיסטרו" הצמוד אליו, נראים יפה מבחוץ אבל איטליה מלאה בניינים יפים ואחרי דקה של התבוננות אפשר להמשיך הלאה. עמדנו בתור ארוך כדי להכנס אל הקתדרלה (בשמה המלא סנטה מריה דל פיורה Santa Maria del Fiora) ולראות שוב מאות תמונות, פסלים וחלונות מצויירים אולם רק כאשר נמצאים בפנים רואים את ההישג האדיר של פליפו ברונלסקי Filippo Brunelleschi האדריכל והאחראי על בניית הדואומו. הכיפה המכסה את האולם המרכזי היא פשוט ענקית ובהתחשב בעובדה שהקתדרלה נבנתה במאות 13 עד 15 (למרות שחלקים נוספו גם במאה התשע עשרה) זהו פרוייקט מרשים. על התקרה ציירו ג'ורג'יו וזארי ופדריקו צוקרי סצנות מיום הדין .

דלתות הבטיסטרו בפירנצהיוסף - אחת הסצנות מדלתות הבטיסטרובית הטבילה "הבטיסטרו" Battistero di San Giovanni נראה כמו תוספת קטנה לקתדרלה אך בצד הפונה לקתדרלה ראינו התקהלות. הקהל עמד והתבונן בשתי דלתות (שאינן משמשות היום ככניסה לבטיסטרו) עשויות ארד (את העובדה שהן עשויות ארד ולא סתם נחושת גילינו בכתובים). הדלתות נוצרו על ידי אלברטו ג'יברטי ומתארות סצנות מהתנ"ך כמו נח ויוסף . פנים הבפטיסטרו אינו מיוחד אבל היה שווה ביקור קצר. צריך להרים את הראש ולהביט אל התקרה המכוסה פסיפס ובו סצנות מיום הדין כמו בקתדרלה.

אי אפשר להתעלם לגמרי מהנקודה היהודית – בית הכנסת הגדול . כשראינו אותו מרחוק הבניין נראה כמו מבנה דת נוצרי רגיל אבל כשהתקרבנו, החומות והשערים המקיפים את המקום לא משאירים ספק שמדובר במשהו אחר (אפשר גם לקנא בהם שאינם צריכים להגן על הכנסיות ולסגור אותם מאחורי חומות). אחרי בדיקה בטחונית מקפידה ובלי מצלמות או טלפונים סלולאריים נכנסנו. הרבה שיש ובד צבעוני מקשטים את בית הכנסת. ארון קודש, ועזרת נשים מצד אחד והעדר פסלים מבדילים בין עיצוב בית הכנסת לכנסיות. קבלנו הסבר ממדריכה ישראלית שעובדת במקום ועלינו אל המוזיאון הנמצא בקומה העליונה. המוזיאון קטן אבל היה כדאי לבקר.

הפייטה הפלורנטינית של מיכאלאנג'לוחזרנו מבית הכנסת אל מוזיאון הדואומו Museo dell' Opera di Santa Maria del Fiora. המוזיאון ממוקם באזור ששימש כאזור עבודה של האומנים שעבדו עבור הקתדרלה ולפי הסיפורים עבדו בו דונטלו, ברונלסקי ואפילו מיכאלאנג'לו פיסל בו את "דוד". המוזיאון נחנך בסוף המאה התשע עשרה ונועד לאחסן יצירות אומנות שהוסרו מהקתדרלה במהלך השנים. מלבד הפייטה הפלורנטינית של מיכאלאנג'לו ושאר פסלים, ציורים ועתיקות ראינו גם מספר עבודות של צב הנינג'ה הפחות מוכר – דונטלו. במקום נמצאות גם הדלתות המקוריות של הבטיסטרו .

כיכר הסיניורה היא אחת הכיכרות היפות בפירנצה ולא רק בגלל פסל "דוד" הנמצא בה. נכנסנו אל הכיכר ומיד תפסה את העין דמותו של דוד – מלכנו הערום , אולם דוד לא נמצא שם לבד.  מימינו נמצא פסלו של בקיו בנדינלי – הרקולס וקקוס . עוד ימינה נמצאת Loggia dei Lanzi, מרפסת של פסלים נוספים: פרסאוס מניף את ראשה של מדוזה , מנלאוס תומך את גופו של פטרוקלוס , האונס של פוליקסנה ועוד.  בצידה השמאלי של הכיכר נמצאת מזרקת נפטון ופסל של קוזימו הראשון ממשפחת מדיצ'י. את הסרט שצלמתי בכיכר אפשר לראות כאן. רצינו להכנס גם לפלאצו ואקיו Palazzo Vecchio (באיטלקית הארמון הישן)  אך היה סגור אז דחינו ליום אחר.

פונטה ואקיו על נהר הארנו בפירנצההמשכנו במקום זאת אל פונטה ואקיו Ponte Vacchio (באיטלקית הגשר הישן). הגשר נבנה ונהרס מספר פעמים במהלך השנים מאז הוקם על ידי הרומאים ועד הגשר הנוכחי שהוקם בשנת 1345. במהלך השנים נבנו עליו חנויות שונות והיום הוא כולל עשרות חנויות תכשיטים יפות ויקרות.

למחרת התחלנו את היום בגלריה אופיצי Galleria degli Uffizi (גלריית המשרדים).  הבניין תוכנן על ידי ג'ורג'ו ואזארי עבור קוזימו הראשון למשפחת מדיצ'י כבניין משרדים עבור נבחרי העיר. במהלך השנים הציגה המשפחה את אוצרות האומנות שאספה בבניין. כאשר ירדה משפחת מדיצ'י מהשלטון בעיר, נשארו אוצרות האומנות במקום. בשנת 1765 הפך המקום רשמית למוזיאון.  כדי להמנע מהתור הארוך בכניסה, הזמנו כרטיסים מראש ואכן תוך מספר דקות נכנסנו למוזיאון. כל מי שמבקר בפירנצה חייב לבקר במוזיאון לפחות פעם אחת. יצירות אומנות של גדולי האומנים: בוטיצ'לי ( הולדת ונוס , האביב ועוד), לאונרדו דה וינצ'י ( הבשורה ועוד ), מיכאלאנג'לו, רפאל, טיצ'יאן ( ונוס מאורבינו ) ורבים אחרים מכסות את קירות המוזיאון מהתקרה עד לרצפה. אפשר להסתובב במוזיאון שעות ורצוי להגיע מוקדם.

בזיליקת סנטה קרוצ'ה בפירנצהאחרי מספיק יצירות אומנות ליום אחד הלכנו לראות את בסיליקת סנטה קרוצ'ה Basilica di Santa Croce (בסיליקת הצלב הקדוש). עוד לפני הכניסה לבסיליקה קיבל את פנינו פסלו של דנטה אליגיירי . דנטה, יליד פירנצה, התפרסם כמשורר הראשון שכתב את יצירותיו באיטלקית במקום בלטינית ונחשב כמשורר הראשון של הרנסנס. יצירתו הגדולה היא "הקומדיה" שכונתה לאחר מכן "הקומדיה האלוהית" על ידי בוקאצ'יו. בבסיליקת סנטה קרוצ'ה נמצא קבר מפואר של דנטה אולם הקבר ריק ולמעשה הוא קבור ברוונה. מכובדים אחרים שקבורים בבסיליקת סנטה קרוצ'ה הם מיכאלאנג'לו , רוסיני, מרקוני ועוד. רבים מן הקברים נמצאים על רצפת הבסיליקה וקבריהם שחוקים מאלפי המבקרים שפסעו עליהם. את רוב קירות הבסיליקה הסתירו פיגומים אבל מה שאפשר לראות הצדיק ביקור במקום.

את היום החמישי לטיול התחלנו גם בבוקר של אומנות, ביקור במוזיאון של האקדמיה. אל המוזיאון באים כדי לראות את דוד, פסלו המקורי של מיכאלאנג'לו. דוד הערום עומד במלוא גדלו בחדר מיוחד שהוקדש לו במוזיאון וסביבו עשרות רבות של מעריצים הבוחנים כל חלק מגופו. בדרך אל "דוד" ניצבים כמה פסלים בלתי גמורים של מיכאלאנג'לו: גרסה נוספת של פייטה, אטלס, האסיר המזוקן ועוד. העבודות לא הסתיימו כוון שהאפיפיור שהזמין אותן ביטל את הזמנתו וכשרצו יורשיו לחדש את העבודה היה מיכאלאנג'לו עסוק בדברים אחרים. בנוסף נמצאים במוזיאון יצירות אומנות נוספות שגם אותן שווה לראות. הקדשנו שלוש שעות מהנות לביקור, אפשר גם יותר.

נוף של פירנצה ממרומי גני בובוליבצידו השני של נהר הארנו (חוצים את פונטה ואקיו וממשיכים ישר) נמצא היעד הבא שלנו – ארמון פיטי. מבנה ענק בשימש את משפחת מדיצ'י לאחסון יצירות האומנות שלהם והן מוצגות היום לקהל. הביקור אינו זול – לבקר בכל הארמון עולה 22 אירו. כלולים בארמון מוזיאון לאומנות, מוזיאון לאומנות מודרנית ומוזיאון לתלבושות. מחוץ לארמון במעלה גני בובולי נמצא מוזיאון הפורצלן, מי שרוצה לראות שיטפס. רצינו וטיפסנו.

היפה מכל המוזיאונים , לפחות לטעמנו, הוא המוזיאון לאומנות. פסלים, רהיטים מעץ ומשיש וציורים של גדולי האומנים: רפאל, טיצ'יאן, רובנס, ליאונרדו דה-וינצ'י גוידו ואחרים מכסים את קירות המוזיאון מתקרה ועד רצפה. במוזיאון לתלבושות נמצאות כמובן תלבושות מהמאות האחרונות ועד ימינו. הסתובבנו כמה שעות ואז לאחר אכילה, שתיה ומנוחה קלה בקפיטריה במוזיאון יצאנו אל גני בובולי.

גני בובולי הם הנקודה הירוקה במרכז פירנצה. בחלקם מטופחים ובחלקם נראים כאילו נמצאים בטבע. משטחי דשא , צמחיה וחלקות יער בתוכם שבילים מקסימים שפשוט כייף להלך בהם. הגנים משופעים ובמקום הגבוה ביותר, מלבד נוף של פירנצה נמצא גם מוזיאון הפורצלן . המוזיאון לא גדול אבל עמוס כלים ופסלים עשויים פורצלן ומקושטים להפליא.

ה"גרוטו"ממש לפני היציאה מהארמון עצר אותנו תייר ושאל אם אנחנו יודעים איפה ה"גרוטו…" , משהו שראה בתמונה ולא מצליח למצוא. ענינו בשלילה והמשכנו לכיוון היציאה אבל אז קרא לנו התייר שמצא את ה"גרוטו…". התברר שממש ליד היציאה ישנה מערה שנראית כמו מערת נטיפים אבל היא אינה טבעית אלא מעשה ידי אדם ומלאה בפסלים. הכניסה הייתה סגורה אבל דרך השער ראינו כמה המערה יפה .

יום שישי. ארוחת בוקר מכובדת (ביצים מקושקשות, נקניקיה, קבב, קצת בייקון, לחמניות וקרואסון – מלווים במיץ תפוזים וקפה), ארזנו בזריזות, נפרדנו מהמלון (כמעט סופית – את המזוודות השארנו לשמירה)  ויצאנו אל ארמון ואקיו. הארמון ששימש את הדוצ'ה ושרי הרפובליקה בימי הביניים ובתקופת הרנסנס, מקושט כארמון. הקירות באולם הגדול מקושטים בציורי קרבות ובצד האולם מספר פסלים המנציחים קרבות של הרקולס נגד יריבים שונים. תמורת 6 אירו התאפשר לנו לצלם בארמון.

אפשר לראות תמונות נוספות באלבום פירנצה 2009 בפיקסה.

אחרי ארוחה ואיסוף המזוודות מהמלון עלינו על רכבת Eurostar Italia ובשעה 14:37, בדיוק בזמן, יצאנו לכיוון ונציה, היעד הבא. זמן נסיעה מתוכנן 2:40.

תגובה אחת על פירנצה

  1. פינגבאק: סיכום שנתי « מחשבות ועוד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.