חזרתי לברצלונה, הפעם עם זוגתי, לביקור ארוך ומעמיק יותר. טיסה מוקדמת הביאה אותנו כבר בבוקר הראשון אל העיר ואל מלון קטלוניה רמבלס ברחוב פלאי. הפקרנו את המזוודות והתחלנו את סיורנו בן תשעת הימים בעיר. כשזוגתי מתכוננת לטיול בחו"ל היא לומדת כל דבר שיש למקום להציע. כשנסיים, אפילו למדריכי הטיולים לא יהיה מה להוסיף לנו.
התחלנו כמובן ב"לה רמבלה" (La Rambla), הטיילת של ברצלונה ומשם אל בית העירייה של ברצלונה הנמצא בכיכר גאומה (Plaça Sant Jaume). אפשר וכדאי לבקר בתוך הבניין וביקרנו. קראנו שאפשר לבקר גם בבניין הממשל שמולו אבל השוטרים בכניסה לא קראו את המדריך כמונו ואמרו שאי אפשר, ויתרנו.
דרך כיכר ריאל (Plaça Reial) חזרנו לצידה השני של הטיילת (La Rambla) אל אחד משני פרוייקטים של האמן אנטוני גאודי הקשורים בשם גואל בהם ביקרנו, הארמון של המשפחה – ארמון גואל (Palau Güell).
שיטוטים ברחובות הרובע הגותי הביאו אותנו אל אחד המקומות הידועים באיזור, הקתדרלה של ברצלונה. יום ראשון בשבוע והקתדרלה פתוחה למתפללים ורובה סגור לסתם מבקרים אז רק ערכנו סיור קצר ויצאנו.
יום שני. שיטוטים מכוונים הביאו אותנו למציאת הנקודה היהודית – בית הכנסת העתיק של ברצלונה וגם רחוב עם ציורים על הקירות. אחר צהריים קצת גשום אז הלכנו לחפש מחסה מתחת למים לגג באקווריום של ברצלונה.
יום שלישי התחיל ירוק. התחלנו בפארק המבוך בצפון העיר (קנינו כרטיס ברצלונה – כרטיס חופשי לתחבורה הציבורית לחמישה ימים ואנו חופשיים במטרו ובאוטובוסים). מפארק המבוך דרומה אל הפרוייקט השני של גואל וגאודי – פארק גואל. אחרי שראינו מספיק פרחים ועצים אמיתיים חזרנו למרכז העיר אל הפרוייקט הבלתי נגמר של גאודי – כנסיית המשפחה הקדושה. שם גם הזכירו לנו שפרחים ועצים היו ההשראה של גאודי בעיצוב עמודי הכנסייה הענקית וגם לעיצוב סתם בליטות היוצאות מהמבנה למטרות קישוט.
גאודי היה אדריכל עסוק בברצלונה ואחרי הכנסייה המשכנו לשדרת גרסיה כדי לראות מבחוץ וגם מבפנים שניים מבין הבתים שתכנן ובנה לאנשים פרטיים, את בית מילה ובית באטיו.
יום רביעי תרבותי, התחלנו במקבץ מוזיאונים הנמצא בארמון פדרלבס (Palau de Pedralbes). זהו קודם כל ארמון, מוקף גן מקסים. אחרי טיול קצר בגן, נכנסנו אל הבניין הכולל את מוזיאון הקרמיקה, מוזיאון לאומנות שימושית ומוזיאון טקסטיל. בדרך חזרה למרכז עוד סוג של מוזיאון – מוזיאון הבשמים. חזרנו למנוחה קצרה במלון כדי להתארגן לצאת שוב אל כנסיית המשפחה הקדושה אחרי השקיעה. כמובן שלא היינו לבד במקום. גם בלילה ה"סגרדה פמיליה" מושכת צופים וצלמים.
חמישי, היום של הר היהודים. יצאנו מהמטרו במרכז כיכר אספניה והתחלנו לעלות. שדרות המלכה מריה קריסטינה, מזרקת הקסם (יבשה בשעת בוקר) ובערך באמצע העליה נמצא הארמון הלאומי, היום המוזיאון הלאומי לאומנות של ברצלונה. יצאנו מהמוזיאון שלוש שעות מאוחר יותר. רצינו לבקר גם במוזיאון האתנולוגי הסמוך אבל הוא נמצא בשיפוצים עד שנה הבאה אז הסתפקנו בסיור קצר בגן הסמוך. עלינו ברכבל אל המצודה כדי לראות קצת נוף וגם תותחים וראינו קבוצה מתאמנת בירי בחץ וקשת. נראו מקצוענים, אולי מתאמנים לאולימפיאדה. מהמצודה רציתי לרדת ברגל אל הגן הבוטני אבל הקופאית ברכבל המליצה קודם לרדת ברכבל ואז לעלות קצת ברגל – קרוב יותר היא אמרה. קבלנו את דבריה והצלחנו למצוא את הגן הבוטני חמש דקות לפני שנסגרו שעריו. הם הסכימו שנשתמש בשירותים במקום אבל לא יותר.
לפני פרידה מההר להיום, יש עוד יעד אחד – בצד ההר הפונה לים יש גן קקטוסים. לא בדרך הקצרה ביותר אבל הצלחנו למצוא אותו. מכאן צריך להגיע חזרה אל כיכר אספניה – אל מזרקת הקסם. בסיוע נהגת אוטובוס אדיבה שהורידה אותנו בדיוק מעל המקום הגענו בזריזות.
יום שישי – מחוץ לעיר – אל המונסרט. קנינו מראש כרטיסים משולבים אז יצאנו במטרו אל כיכר אספניה. משם ברכבת. אחר כך ברכבל אל מנזר מונסרט ומשם ברכבת הרים למעלה אל מרומי ההרים או למטה אל סנטה קובה.
שבת, היום השביעי. מתחילים בגן הבוטני שפספסנו יומיים קודם ואם כבר נמצאים בסביבה, מתבקש ביקור במוזיאון האולימפי ע"ש חואן אנטוניו סמרנש הסמוך.
עוד השלמת חוסר במוזיאון מתוק – מוזיאון השוקולד (Museu de la Xocolata). במוזיאון יצירות אמנות מפוסלות בשוקולד, סרטים על יצור שוקולד וגם מכשור עתיק ליצור שוקולד. כרטיס כניסה מפתיע ומחירים מפתיעים עוד יותר בדוכן המכירות במקום – פרלינים במחירי מוזיאון.
לפני כשנה קראתי ספר בשם קתדרלה על הים. הספר מתאר שלבים בבנייתה של הקתדרלה סנטה מריה דל מר בברצלונה. בביקור הקודם היא הייתה סגורה (שיפוצים). הפעם הביקור הצליח. הגענו לקתדרלה בסיום חתונה והשתלבנו עם המצלמות בין שאר החוגגים.
יום ראשון של שבוע חדש, היום השמיני. לאן שהולכים ברובע הגותי מגיעים לקתדרלת ברצלונה. גם היום, כמו לפני שבוע, היא פתוחה ברובה רק למתפללים אבל זכינו לראות מרחוק וגם לשמוע דוגמה משירת הכמרים (מקווה שלא הורדתי בדרגה מישהו). קרוב לקתדרלה, (לא יותר ממאה מטרים), נמצאת כיכר קטנה עם מזרקה, כנסיה ומוזיאון. כיכר סנט פיליפ נרי, כנסיית סנט פיליפ נרי ומוזיאון הנעלים.
בדרך ליעד הבא עברנו לאורך הנמל וליד ספינת העץ "ויקטוריה" עד כיכר קולומבוס, כדי לגלות שהמוזיאון הימי בשיפוצים ואין מה לראות.
שינינו כוון והחלטנו להגיע במקום אל פארק המצודה ואל גן החיות של ברצלונה.
יום חדש, יום שני בשבוע ויום חג בספרד. היום האחרון בברצלונה. סגרנו חשבון במלון, השארנו את המזוודות ויצאנו לטייל.
נסענו במטרו לכיכר ג'ון קנדי כדי לעלות על הרכבת הכחולה, הרכבת בת 100 השנים של ברצלונה שעושה דרכה באיטיות לאורך רחוב מקסים אל גבעת טיבידבו. בדרך חזרה עשינו לפי המלצות הספרים – קצת ישר ואז ימינה ושמאלה, בלי לפספס כיכרות מעוצבות ובתים מקסימים.
מחשבות ועוד 