היום החמישי – ברלין

היום החמישי בברלין בסימן חומת ברלין.

פנורמת החומה

התחלנו ממש סמוך למלון. סמוך לנקודת הביקורת צ'ארלי. מבנה עגול ושלט בולט מאד עליו כתוב The Berlin Wall, See it here. זוהי פנורמה של חומת ברלין, רחוב סבסטיאן, נובמבר 1980. מנקודת מבטם של המערב גרמנים הגרים סמוך לחומה ומביטים אליה ואל הצד המזרח גרמני. היוצר הוא אמן גרמני בשם ידגר אסיסי.

החומההחומהבכניסה לאולם, על קיר תלויות תמונות מסרט שמתאר את החיים בצל החומה שנוצר מקטעי וידאו שצלמו אזרחים רגילים. רחובות שנסגרו, חלונות ומרפסות שנאטמו, דירות שפונו מדייריהם כי היו קרובים מדי לחומה.

בחלק מהתמונות מזוהים הצלמים וחלק לא. חלק מהתמונות מתקופת החומה ולידן תמונות של אותם אנשים שחזרו למקום לאחר נפילת החומה והצטלמו שוב.

נכנסנו אל חלקו האחר של הבניין. על קיר מעוגל, גבוה וארוך, נמצאת תמונה פנורמית של החומה, מהצד המערבי, מנקודת מבט הכולל את הצד המזרחי. התחלנו למטה, מביטים מעלה אל החומה, ואז עלינו אל מרפסת תצפית, כמו אלו שהוקמו במערב לצורך צפייה אל הצד המזרחי.

אני ליד החומהלא התאפקתי והצטלמתי ליד החומה.

מוזיאון החומה

לא רחוק מהפנורמה, בצד המערבי של נקודת ביקורת צ'ארלי, נמצא מוזיאון החומה. מוזיאון פרטי המתעד את ניסיונות הבריחה מהמזרח למערב העיר. לפחות כך חשבנו.

בשתי מזוודותבשתי מזוודותבתא מטעןבמוזיאון מתועדים ניסיונות בריחה של מזרח גרמנים אל המערב. בתא מטען, בשתי מזוודות צמודות, במיכל של מכונת דפוס, במנהרות מתחת לחומה או בכדור פורח מעל החומה.

רק תוך כדי הביקור והמעבר מחדר לחדר גילינו כי המוזיאון מתעד מגוון של אנשים ואירועים שהמשותף לכולם הוא מאבק לא אלים למען חופש. ראול וולנברג וגאנדי, חודורקובסקי ורוזה פארקס. המזרח גרמנים בשבעה עשר ביוני 1953 (נושא שעוד נפגוש בו בהמשך), המרד של ההונגרים נגד ברית המועצות ב-1956, מחאות הסינים בכיכר טייננמן בשנת 1989. מנהיגים כמו ג'ון קנדי שנאם בביקורו בברלין בשנת 1963 נגד החומה ורונלד ריגן שקרא למיכאל גורבצ'וב להפיל את החומה. מאמרים, תמונות וסרטים. מוזיאון מעניין לכל מי שהיסטוריה מודרנית מעניינת אותו.

איי וייויי

הוכחות - איי וייויי

הוכחות – איי וייויי

על האמן הסיני איי וייויי לא חשבנו בהקשר של ברלין או גרמניה. הוא מוכר לנו מסרטים שראינו עליו ועל עבודתו והיה מפתיע למדי לראות דווקא ליד המלון, על בניין גדול, כרזה המבשרת על תערוכה של עבודותיו. בונוס בלתי צפוי מבחינתנו. למרות שאני לא מחבב במיוחד את יצירותיו האומנותיות אני מעריך אותו כלוחם זכויות אדם במולדתו.

לפני היצירות בתערוכה, קצת סימני דרך של האיש.

  • במשך יותר מעשור חיי בניו יורק, באיזור East Village וחזר לסין רק בעקבות מחלת אביו.
  • סייע בבייג'ין בהקמת מתחם אמנים בשם Beijing East Village.
  • יסד סטודיו לארכיטקטורה בשם FAKE Design והשתתף בהקמת תערוכה בשם Fuck Off.
  • בשנת 2005 הוזמן לפתוח בלוג באתר הבלוגים הגדול ביותר בסין. במשך 4 שנים כתב איי ביקורת על מדיניות הממשלה הסינית בנוסף למחשבות על אמנות וארכיטקטורה.
  • התפרסם בעולם בשנת 2008 כאחד ממתכנני "קן הציפור", האצטדיון האולימפי בבייג'ין.
  • בחודש מאי 2008, בעקבות רעידת האדמה החזקה מאד (8.0) בחבל סצ'ואן, הוביל צוות מתנדבים שערך סקר וצילם את מצב אזורי האסון ואסף שמות תלמידים שנהרגו כשבית הספר שלהם קרס עקב בנייה לא תקנית. מאוחר יותר פרסם בבלוג שלו מאמר תחת הכותרת "חקירה אזרחית" בו כתב "כדי לזכור את הנפטרים, להראות דאגה לנשארים בחיים, לקחת אחריות ולמען פוטנציאל האושר של השורדים,  אנו יוזמים חקירה אזרחית. אנו נאתר את שמות כל הילדים שנהרגו ונזכור אותם."  באפריל 2009, הוא פרסם בבלוג את שמות 5385 התלמידים שנהרגו וגם ממצאים נוספים שהתגלו כתוצאה מחקירות הצוות.
  • במאי 2009 סגרו לו את הבלוג. השלטון החל להיכנס לחייו.
  • בשנת 2011, איי נעצר לחקירה בשדה התעופה בבייג'ין באשמה שסידורי היציאה שלו היו "לא מושלמים". המשטרה פשטה על ביתו, עצרה חלק מצוותו ואת אשתו  והחרימה את ציוד המחשבים שלו. מאוחר יותר גם הואשם בפעילות כלכלית לא חוקית. הוא שוחרר אחרי 81 ימים.

למרות כל מה שעבר, איי ממשיך למחות כנגד השלטון באמצעות האינטרנט ועבודתו האומנותית תוך כדי שמאזינים לביתו ולשיחות הטלפון שלו והוא במעקב קבוע.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מחוץ לבניין בו הוצגה התערוכה עמדו אופניים ועליהן סל פרחים. בשלט כתוב:

הממשלה הסינית מונעת מהאמן איי וייויי לנסוע לחו"ל לבקר בתערוכה שלו בבית מרטין-גרופיוס-באו.

סלסלת פרחים על אופניים - דרכון לאיי וייוייאופניים עומדות מחוץ לסטודיו של איי וייויי בבייג'ין מאז נובמבר 2013. בכל בוקר האמן מניח פרחים רעננים בסל האופניים, וימשיך לעשות כן עד שיקבל בחזרה את דרכונו. פנייתו לשלטונות לא נענתה.

אחרי מעצרו השרירותי, בשלישי באפריל 2011, איי וייויי הושם במאסר במקום סודי ונחקר במשך 81 ימים. מאז שחרורו בעשרים ושניים ביוני, מסרב השלטון הסיני להחזיר את דרכונו. הסטודיו שלו, באופן קבוע, תחת מעקב על ידי המשטרה.

אופניים אלו, עם הפרחים הם סימן לסולידריות שלנו עם האמן איי וייויי. כל זמן שנמנע מאיי וייויי לבקר בתערוכה שלו נמשיך להצביע על שערוריה זו.

בבקשה הבא פרחים ותמוך בפעולה.

דרכון לאיי וייויי.

East Side Galery

ושוב לעסקי החומה בגלריית הצד המזרחי, קטע חומה באורך קילומטר וקצת שלא נהרס ועליו ציורים שונים בנושא שלום. הלכנו לאורכו של הקיר מקצה לקצה.

קטע החומה נמצא לאורך הנהר. מצד הנהר משטחי דשא ומצדו השני כביש רחב ודי ריק. מלבד היותו של הקיר אתר לציורים באוויר הפתוח, אין בו יותר את תחושת הניתוק וההפרדה שיש בקטעי החומה שנמצאים באזורים צפופים יותר בעיר. הוא נראה כמו כל קיר שהפך מטרה לאמני גרפיטי. בכל זאת היה שווה להגיע ולראות.

לפני הנסיעה: ההכנות

היום הראשון: ברלין, עמדת ביקורת צ'ארלי, המוזיאון היהודי, כיכר בבל, כנסיית הברלינר דום

היום השני: ברלין, מוזיאון פרגמון, הגלריה הלאומית הישנה, מוזיאון מזרח גרמניה, מוזיאון בודה, בית הכנסת החדש, טופוגרפיה של טרור

היום השלישי: פוטסדם, פארק סנסוצ'י, הרובע ההולנדי

היום הרביעי: דרסדן, הארמון המלכותי, ארמון צווינגר

היום השישי: ברלין, ארמון שרלוטנבורג, מוזיאון בורגרון, פארק טירגרטן, שער ברנדנבורג

היום השביעי: ברלין, האנדרטה לשואה – המיצג, כיכר אלכסנדר, כיכר הכשר, הבונדסטג, פארק טירגרטן

היום השמיני: ברלין,האנדרטה לשואה – מרכז המידע, גלריית הציורים

היום התשיעי: ברלין, מוזיאון טרבי, גן החיות והאקווריום

תגובה אחת על היום החמישי – ברלין

  1. פינגבאק: חופשה 2014 – ברלין, פוטסדם, דרסדן | מחשבות ועוד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.