היום השביעי – ברלין

היום השביעי, יום שני בשבוע, מסתובב סביב הביקור המתוכנן מראש בבונדסטג בשעת צהריים.

האנדרטה לשואה

הרגשנו שאי אפשר לבקר בברלין בלי להיות גם באנדרטה לשואה. התחלנו שם את היום. 10 דקות הליכה מהמלון הביאו אותנו אל האתר. מאות תיבות מסודרות בשורות ארוכות וישרות, בגובה שונה ובעומק שונה. פסענו זמן מה במעברים. פוגשים זרים או זה את זו ולהפך. אחר כך רצינו לראות את מרכז התיעוד הנמצא מתחת למשטח התיבות אבל היה סגור. סגור בימי שני בשבוע. נחזור ביום אחר.

כיכר אלכסנדר Alexanderplatz

עד לביקור המתוכנן בבונדסטג יש זמן אז הלכנו לבקר בכיכר אלכסנדר. מלבד העובדה שזו תחנה ממנה ניתן לנסוע אל שדה התעופה, סמוך מאד נמצא מגדל הטלוויזיה (למי שרוצה לצפות על ברלין מלמעלה) ויש גם חשמלית לשוק "הכשר". למעשה יש כמה קווים שנוסעים לשוק.

שוק הכשר Hackescher Market

המקום היה פעם רובע יהודי. אחר כך לא ועכשיו חוזרים יהודים לרובע ובכוונה כתבתי את שמו "הכשר". התאוריה הפרטית שלי היא שזהו המקור לשם המקום. כמה סמטאות נחמדות. חנויות קטנות ודי מיוחדות וכמובן בתי קפה ומסעדות.

הבונדסטג Deutscher Bundestag

חשמלית אחת ונסיעה קצרה באו-באן ואנו כמה עשרות מטרים מבנין הבונדסטג. בחוץ המתינו רבים אבל אנחנו מצוידים בהזמנה רשמית (זוגתי חשבה מראש…) וכך חלפנו על פני השער הראשון אל הכניסה והבדיקה הביטחונית.

זיהו אותנו על פי דרכונים ובדקו שאכן אנו מופיעים ברשימה, אכן הופענו. שיקוף תיקים ובדיקה כמו בשדה תעופה ואז הצמידו אותנו לקבוצה שהקדימה אותנו במקצת לסיור מודרך באנגלית

הבניין עצמו לא משהו. היה בשיאו בתקופת ויימר. בזמן מלחמת העולם השנייה נהרס. אחר כך נבנה מחדש (כמו בניינים רבים בברלין). עם איחוד גרמניה קיבל מחדש את תפקידו כמקום השלטון המרכזי של גרמניה.

בכל זאת כמה נקודות מעניינות בבניין:

יצירת אומנות מיוחדת הכוללת כששת אלפי תיבות פח שחורות. אחת לכל חבר פרלמנט ששירת מהיום הראשון של הדמוקרטיה בגרמניה. קופסא אחת ללא שם מזכירה את השנים בהן לא הייתה דמוקרטיה בגרמניה.

כששופץ הבניין לאחרונה, כשעברה הבירה הגרמנית מבון לברלין, התגלו מתחת ללוחות שכיסו את הקירות מהשיפוץ הקודם, כתובות גרפיטי, כתובות שנכתבו על ידי חיילים רוסים שכבשו את ברלין. כמה קטעים הושארו למזכרת.

באולם המשמש בהפסקות את חברי הפרלמנט, על אחד הקירות יש ציור קיר גדול. הציור ביחד עם שלושה ספרים פתוחים נועדו להזכיר לחברי הפרלמנט הפעילים את מאות חברי הפרלמנט שנרצחו עם עליית הנאצים ועוד כשמונה מאות שנרדפו או גורשו באותה תקופה.

המקום האחרון הוא כיפת הבניין ממנה ניתן לצפות מגבוה אל רחבי ברלין.

אחרי כשעה וחצי יצאנו אל הרחוב.

השעה הייתה סביבות שלוש אחר הצהריים. עשרות אנשים התחילו להאסף ברחוב 17 ביוני מול מסכי הענק שהוצבו בו. אחרי הפסקת אוכל (בירה, נקניקיות ותפוחי אדמה) יצאנו אל פארק טירגרטן לסיבוב ארוך וממצה.

בצד רחוב ה-17 ביוני נמצאת האנדרטה לחיילים הרוסים שכבשו את ברלין (או שחררו אותה – תלוי בנקודת המבט).

בשלוש השעות שהיינו באזור זרמו אלפי אנשים אל הרחוב. צבועים בשחור-אדום-צהוב, מנפנפים בדגלים שחור-אדום-צהוב או מכוסים בדגלים גדולים בצבעי שחור-אדום-צהוב. הכל לקראת משחק הכדורגל שישודר על מסכי הענק, גרמניה נגד פורטוגל במסגרת גביע העולם בכדורגל.