היום השלישי – פוטסדם

היום השלישי הוקדש לעיר פוטסדם בכלל (עיר עצמאית או חלק מברלין) ולפארק סנסוצ'י בפרט. בכל מקרה כרטיס הנסיעה היומי שלנו הוכן למטרה זו והוא כולל את פוטסדם. חצי שעת נסיעה ברכבת המהירה RE1 מתחנת כיכר פרידריך ואנו בתחנת שרלוטנבורג בפוטסדם. משם לפי מפה (ביציאה מתחנת הרכבת מצאנו מפת רחוב. צילמתי אותה) ועם עזרה ממקומית חביבה אל היעד – פארק סנסוצ'י. בביתן לרכישת כרטיסים קבלנו מפה טובה יותר, איתה המשכנו בסיור בפארק.

הביתן הסיני Chinesisches Haus

היעד הראשון שבו נתקלנו היה הביתן הסיני. ביתן קטן, מוקף בפסלים מוזהבים בסגנון סיני. יפה יותר מבחוץ מאשר מבפנים. את זה ידענו כמובן רק אחרי שרכשנו כרטיס משולב לכל האתרים ונכנסנו פנימה. הוספו גם תשלום עבור הזכות לצלם. בפנים היה גם סט קטן של כלי קרמיקה וגם תקרה מצוירת.

הביתן הסיני

אחד הפסלים המקיפים את הביתן הסיני

סט קרמיקה

תקרת הביתן

הארמון החדש Neues Palais

המשכנו אל הארמון החדש. אחרי סיבוב מסביב לבניין הגענו אל הכניסה ואל השיגעון המקומי בהגנה על רצפות העץ והשיש – סליפרס עשויים לבד. כשמם כך גם הסכנה שבשימוש בהן. הן נועדו להחליק על רצפות העץ המלוטשות ועל מרצפות השיש בלי לגרום להן פגיעה, בלי להתחשב בפגיעה האפשרית בהחלט בגופו של המשתמש. נועלים את הדבר המוזר על הנעלים/סנדלים או כל דבר שיש על הרגלים ומשתדלים להחליק על הרצפה בלי להחליק.

הארמון יפה מבחוץ אבל לא משהו מבפנים.

הארמון החדש

אחד החדרים בארמון החדש

צריח עם כתר מוזהב

ארמון אורנז'רי Orangerieschloss

ארמון אורנז'ארי

ארמון אורנז'ארי – הגן בחזית הארמון

בארמון אורנז'רי שוב פגשנו בסליפרס. הפעם בסיור מאורגן די מעצבן עם מדריכה דוברת גרמנית. לא ניתן לסייר בארמון בדרך אחרת. המדריכה הכניסה אותנו לחדר אחר חדר, כשהיא פותחת אותו בכניסה ונועלת לאחר שנכנסנו. השיטה מבוססת כנראה על ניסיון העבר עם מבקרים שניסו לברוח באמצע הסיור.

שיאו של הסיור לפי המקורות הוא חדר רפאל. חדר שקירותיו, מרצפה ועד תקרה מכוסים בהעתקים של ציורי רפאל וגם פסלים יפים אבל בודדים. מבחינתי זה היה הסברים ארוכים ומשעממים (בגרמנית) בחדר משעמם (אוסף ציורי דת). מזל שהיו הפסלים, היה על מה להסתכל.

חדר רפאל

ציור באחד החדרים בארמון

פסלון פורצלן באחד החדרים

פסל יפה בחדר רפאל

הארמון מאד יפה מבחוץ. יש פה ושם גם מה לראות בפנים אבל לא יותר מזה. השיא החיובי מבחינתי היה דווקא חדר קטן יותר שצד אחד שלו היה מלא בכדים ופסלי פורצלן מקסימים. אני אוהב את הפסלים הקטנים.

ארמון סנסוצ'י Schloss Sanssouci

הכניסה לארמון סנסוצ'י מוזמנת לפי שעה וכוון שהשעה הגיעה, הלכנו.

הארמון נבנה על פי הזמנת המלך פרידריך הגדול לשמש עבורו ועבור מלכתו כארמון קיץ. אבל הגברת לא רצתה לגור בארמון ופרידריך נשאר בו לבד. בדידותו אולי מסבירה את קישוטי הקיר שנראה מאוחר יותר. פרידריך אכן שהה בארמון בכל קיץ אבל הפרידריך וילהלם הבאים (השני והשלישי) לא כל כך. רק פרידריך וילהלם מספר ארבע חזר לבלות בארמון וגם השקיע בשיפוצו.

הארמון שרד את מלחמת העולם אך לא את ידם של הרוסים שלקחו חלק ניכר מאוצרותיו והחזירו מעט מדי אחרי שנים רבות מדי. בכל זאת ניסו הרוסים (או ממשלת גרמניה המזרחית לצורך הרשמיות) שהארמון יוכר כאתר מורשת על ידי אונסקו והצליחו בכך בשנת 1990.

כאן כיסו את הרצפה בשטיח וחסכו לנו את עינוי הסליפרס, תענוג.

הארמון היה המקום הראשון בפארק בו הרגשנו שהמאמץ להגיע לפוטסדם היה שווה. מעוצב יפה, מקושט יפה ומרוהט יפה.

בצד היציאה מחנות המזכרות בארמון עמד שומר ליד דלת. לא היה שלט אבל מישהי הראתה לו כרטיס ונכנסה. הראנו לו את הכרטיסים שלנו וגם אותנו הוא הכניס למרתף הארמון. פה עבדו המשרתים וגם אוחסנו מוצרי המזון. שווה לרדת.

המסדרון בארמון סנסוצ'י

חדר בארמון סנסוצ'י

ציור באחד מחדרי הארמון

תנור בישול ואפיה במרתף

גלריית הציורים Bildergalerie והחדרים החדשים Neue Kammern

בגלריית הציורים (ממזרח לארמון) ובחדרים החדשים (ממערב) נמצא אוסף הציורים של פרידריך הגדול חובב האמנות.

בגלריה, לאורך קיר ארוך באולם גדול, תלויים עשרות ציורים של רובנס, וואן דייק ואחרים.

בגלריית הציורים

החדרים החדשים הוא בניין ובו מספר חדרים מעוצבים. בחדר אחד מיוחד יש על כל קירותיו תבליטים של הוא והיא במינימום בגדים (כבר הזכרתי שהמלכה לא רצתה לגור בארמון?) שולחים ידיים זה לזו ולהפך.

אבל לא רק תבליטים יש בבניין. יש ציורים וכלי קרמיקה ועוד.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

לפני שעזבנו את הפארק ירדנו אל הגן שמתחת לארמון למבט אחר אל ארמון סנסוצ'י.

ארמון סנסוצ'י מכיוון הגן

יצאנו מהפארק לכיוון שער ברנדנבורג (גרסת פוטסדם) אל היעד האחרון בפוטסדם: הרובע ההולנדי. המסלול המועדף: רחוב ברנדנבורגר (ממש מול השער). מדרחוב עם חנויות קטנות והמון בתי קפה למתעניין. הרובע ההולנדי כולל שני רחובות מצטלבים שגם בהם בתי קפה, חנויות לתיירים ומסעדות. היה נחמד לטייל קצת.