היום השני – ברלין

היום השני הוקדש למוזיאונים. גל החום של אתמול סרב להעלם. חם, לח ומגעיל. מזג אוויר מתאים למוזיאון. אם מדברים על מוזיאונים, אז אי המוזיאונים. כשקנינו את כרטיס Berlin Welcom Card, בחרנו בכרטיס מורחב שכולל כניסה חינם למוזיאונים שבאי המוזיאונים. כל מי ששמע שאני נוסע לברלין הזכיר את מוזיאון פרגמון. גם מדריכי הטיולים דברו עליו אז בחרנו בו כראשון.

מוזיאון פרגמון

מה שנכון לישראל, אינו נכון לכל מוזיאון בברלין. המוצגים במוזיאון פרגמון כנראה אינם צריכים מיזוג ולכן אין מזגן במוזיאון.

שער עשתר הכחול של נבוכדנצר, מזבח פרגמון היווני, שער השוק של מילטוס, אולמות של אמנות אסלאמית. ביום שחם מאד בחוץ היה מאד חם בפנים. אולי זה גרם לנו לעשות עוול למוזיאון אבל עברנו אותו בזריזות וללא סבלנות.

הגלריה הלאומית הישנה

בגלריה הלאומית הישנה יש ציורים מהמאות 18-19. ציורים זקוקים לטמפרטורה ולחות מבוקרים. זה אומר מזגן. תענוג.

לא צריך להוסיף מילים. צריך לראות.

ארתור קאמפף – ילד באדום 1907

אוסמן חמדי ביי – סוחר שטיחים פרסי ברחוב 1888

אנטון פון וורנר – מגורי חיילים מחוץ לפריס 1894

נרקיסה דיאז דה לה פנה – אם מזרחית ובתה 1805

קרל בוכהולץ – אביב בכפר 1872

קרל ספיצווג – פונדק ישן ליד סטרנברג 1865

פול גוגן – דייגים טהיטיים 1891

קלוד מונה – בתים בארגנטויל 1873

הנרי דה טולוז לוטרק – ליצן 1888

אדוארד מאנה – הבית ברוייל 1882

פול סזאן – הטחנה בפונטואז 1881

אוגוסט רנואר – בקיץ 1868

קרל פרידריך לסינג – טירת האביר 1828

פרדיננד ג'ורג' וולדמולר – נוף בפרטר 1830

אדוארד גרטנר – מבט מאחור אל הבתים בטירת פרייהייט בברלין 1855

בנוסף לציורים מתקיימת במוזיאון תצוגת פסלים של רמברנדט בוגטי (אח של ההוא מהמכוניות). בוגטי אהב חיות ופיסל מאות מהן שמוצגות במוזיאון.

רמברנדט בוגטי – חיות

רמברנדט בוגטי – חיות

רמברנדט בוגטי – חיות

מוזיאון מזרח גרמניה

כשיצאנו כבר ירד גשם עדין. החום די נשבר. מרחק קצר מהגלריה הלאומית הישנה, מעבר לברלינר דום נמצא מוזיאון נוסף אותו רצינו לבקר. המוזיאון מציג את החיים בגרמניה המזרחית בתקופה שקדמה לאיחוד.

במוזיאון קטן למדי מוצגים בצפיפות הרכבים, המזון, הביגוד של התקופה, אמצעי הטכנולוגיה שעמדו לרשות האזרחים. גרמניה המזרחית ספקה לאזרחיה מעט מדי מוצרים איכותיים ולאזרחים היה כסף אך לא מה לעשות איתו. אחד השלטים מספר כי אריך הונקר, מנהיג מזרח גרמניה, ערך ביקור במפעל הפורצלן מייסר. המנהל מספר לו כי חמישה אחוז מהמוצרים נפסלים בביקורת איכות. הונקר מודאג: האם זה מספיק לדרישה המקומית?

המצב היה אמור להביא לעליית מחירים אך בגרמניה המזרחית אסור היה להעלות מחיר של מוצרים בסיסיים וזה כל מה שהיה בחנויות.

מוצגים גם האמצעים של אלו שהיו שווים יותר – המעמד העליון מנה כעשרת אלפים אזרחים מקורבים לשלטון שנהנו ממוצרים וטכנולוגיה מערבית. נהגו במכוניות וולוו ולא טרבנט.  זכו לטיפול רפואי בבתי חולים מיוחדים וחופשות באתרי נופש נפרדים.

מוזיאון בודה

מוזיאון בודה לא היה ברשימת "חייבים לראות" שלנו, אבל ירד גשם והכניסה למוזיאון חינם (Welcom Card) אז הלכנו. ההתחלה לא הייתה משהו. רוב המוצגים באמת לא עניינו אותנו. עוד פעם ישו וקדושים אחרים.

עד שהגענו לארון מראות מקסים מהמאה השמונה עשרה, לתערוכת מטבעות, (כלים ליצירה, תהליך יצירה, מטבעות מתקופות שונות וגם מטבע  זהב במשקל 100 ק"ג) ולקיר צלחות זהב. בכל זאת יש בו משהו, במוזיאון בודה.

ארון המראות

איך יוצרים מטבע

אוסף מטבעות

מטבע בשווי מליון דולר

קיר של צלחות זהב

בית הכנסת החדש

לא רחוק ממוזיאון בודה, כמה מאות מטרים בלבד נמצא בית הכנסת החדש של ברלין. הגענו אליו בגשם עדין אך רצוף.

בית הכנסת המקורי הוקם במאה התשע עשרה והיה אחד המפוארים בברלין. כמו אתרים יהודיים אחרים בגרמניה סבל בתקופה הנאצית. בליל הבדולח הוצת אך שרד. בתחילת המלחמה הפך למחסן עבור הוורמכט ועדיין שרד. דווקא במסגרת ההפצצות של חיל האויר הבריטי נפגע המבנה קשות.

שיקומו החל עם איחוד גרמניה והיום הוא מרכז קהילתי ויש בו גם מקום תפילה קטן.

חזית בית הכנסת החדש

חלקו האחורי של בית הכנסת החדש

טופוגרפיה של טרור

חזרנו לאזור המלון כדי לגלות כי ברחוב בו נמצא המלון, זימרשטרסה, נמצא קטע באורך 200 מטר מחומת ברלין שהושאר לזכרון וגם ואולי חשוב ממנו, מיצג ומרכז תעוד לעליה והנפילה של המשטר הנאצי – טופוגרפיה של טרור.

התעוד מתחיל בסיום מלחמת העולם הראשונה, דרך עלית הפאשיזם בגרמניה. תרומתם בעלייתו של הנאציזם לשלטון ותפקידם בו דרך מלחמת העולם השניה, סיום המלחמה, העמדת האשמים לדין והקמת אתרי הזיכרון.

כל הטקסטים במיצג בגרמנית ובאנגלית. הלכנו לאורך המיצג מהעתיד לעבר, לא תכננו אבל זה נראה נוח יותר לראות שהאשמים נענשו ורק אחר כך את המעשים שעשו. אחר כך נכנסנו אל מרכז התעוד. אני יודע לא מעט על מלחמת העולם השניה, על השואה ושאר מעשי הזוועה שנעשו בה אבל הייתה הרגשה אחרת לראות זאת שוב על אדמת גרמניה ולראות כמה רבים עוברים מול המוצגים ורואים אותם גם כן.

הכסף היהודי באירופה ומחוץ לה הצליח לסבך שוב את המדינות במלחמה. התוצאה הפעם לא תהיה בולשביקיות של העולם אלא השמדה של הגזע היהודי. היטלר 1939

ה-10 בנובמבר 1938 פתח את עיניהם של הנאמנים ביותר לארצם. כל מי שהייתה לו אפשרות ברח מהמדינה.

עוברים וקוראים, המיצג החיצוני.

ירי על אזרחים באזורים שנכבשו על ידי הגרמנים בברית המועצות.

הסתובבתי באולם, מביט שוב בתמונות ולא הפסקתי לחשוב על הרוצחים שטרחו להנציח את עצמם מבצעים מעשי רצח ללא כל רגש. היום מעשים דומים מונצחים בטלפון חכם ומועלים ליוטיוב.

לפני הנסיעה: ההכנות

היום הראשון: ברלין, עמדת ביקורת צ'ארלי, המוזיאון היהודי, כיכר בבל, כנסיית הברלינר דום

היום השלישי: פוטסדם, פארק סנסוצ'י, הרובע ההולנדי

היום הרביעי: דרסדן, הארמון המלכותי, ארמון צווינגר

היום החמישי: ברלין, פנורמת החומה, מוזיאון החומה, תערוכת איי וייויי, East Side Galery

היום השישי: ברלין, ארמון שרלוטנבורג, מוזיאון בורגרון, פארק טירגרטן, שער ברנדנבורג

היום השביעי: ברלין, האנדרטה לשואה – המיצג, כיכר אלכסנדר, כיכר הכשר, הבונדסטג, פארק טירגרטן

היום השמיני: ברלין, האנדרטה לשואה – מרכז המידע, גלריית הציורים

היום התשיעי: ברלין, מוזיאון טרבי, גן החיות והאקווריום