התחלנו במעלית "סנטה ג'וסטה". נראה מוזר, כך באמצע הרחוב, ניצב מתקן פלדה בגובה 20 מטרים ובו שתי מעליות שמעלות ומורידות נוסעים בין שני מפלסים של העיר. בתשלום כמובן אם אין לכם כרטיס ליסבון בתוקף. לנו היה. תור של כמה עשרות ממתינים ולבסוף עלינו אל מרומי המעלית. מעבר למרומי המעלית והגשר דרכו עוברים אל החלק העליון של העיר, ניתן לעלות עוד, אל מרפסת התצפית. עלינו.
(את אותה עליה, אל מפלס העיר הגבוה יותר, ניתן לעשות גם במרכז הקניות הסמוך שיש לו כניסה באזור הנמוך וגם כניסה, או יציאה, במפלס העליון וכמובן מעלית)
מהמרפסת למעלה רואים את כל מרכז העיר.
אחר כך נסענו לראות "אזולייזוש". כשראינו עוד לא ידעתי לבטא את השם כהלכה. התאמנתי מאז. ה"אזולייזוש" הם האריחים המצוירים האופייניים לפורטוגל ונסענו לראות אותם ב"מוזיאון הלאומי של האזולייזוש" במזרח ליסבון. (הגענו למוזיאון בקו הכחול (Azul) של המטרו עד התחנה האחרונה "סנטה אפולוניה" ומשם באוטובוס מספר 794, צפונה עד תחנת Igreja Madre Deus שנמצאת ממש סמוך למוזיאון).
המוזיאון הלאומי לאזולייזוש נחשב כאחד החשובים בליסבון, לפחות לפורטוגלים שאומנות הציור, דווקא על אריחים, הולכת איתם שנים רבות. חשיבותו גם עקב המוצגים וגם בגלל המבנה, שהוקם בשנת 1509 על ידי המלכה ליאונור והיה בעבר מנזר Madre de Deus (אם האלוהים). אפשר לקרוא על ההיסטוריה של המוזיאון באתר שלו.
כחובב מוזיאונים אני שמח שביקרנו בו אבל ראינו בהמשך אריחים מצוירים רבים יותר ומעניינים יותר, על קירות בתוך מבנים ומחוץ להם.
המשכנו צפונה (עם אותו אוטובוס 794, עד התחנה הסופית בתחנת הרכבת אוריינט) אל יעדנו הבא, האקווריום של ליסבון. האקווריום מתהדר בתואר "האקווריום הטוב ביותר בעולם על פי טריפ אדוויזור" והוא בהחלט מתחרה ראוי על התואר לפחות לדעתי.
המיכל הגדול מחולק לארבע סביבות מחייה ואמור לייצג את סביבות המחייה הימיות בעולם מהאוקיינוסים הקרים ועד הטרופיים החמימים. תוך כדי הליכה במסלול המסומן ראינו ציפורים, חסרי חוליות, דגים, דו חיים וגם יונקים תוך כדי ירידה מחלקו העליון של האקווריום אל תחתיתו.
סמוך לאקווריום תפסנו רכבל (Telecabine Lisboa – South Station) והמשכנו איתה עוד צפונה. מולנו גשר וסקו דה גמה הארוך. מתחתנו פרק האומות. בקצה הצפוני של הרכבל טיילנו עוד קצת וחזרנו למרכז.
ואי אפשר בלי עוד בירה. הפעם, טעם האותנטי של בירה פורטוגלית ממבשלת "סופר בוק". לא התלהבתי.
מחשבות ועוד 