יוני 2008. היעד השנה הוא העיר פראג – בירת צ'כיה. זוגתי כבר בקרה בעיר בעבר אבל מגיעה לטיול ממצה יותר. הגענו למלון עם העברה משדה התעופה וכבר אחרי שנפרדנו מהמזוודות יצאנו ברגל לכוון מרכז העיר.
היעד הראשון הוא המוזיאון הלאומי. כמו רוב הבניינים בעיר הוא גדול ושחור. באולמות התצוגה לא הרשו לצלם אבל בכניסה צלמנו את הדינוזאור שקבל את פנינו וגם במרכז הבניין. יפה כמו ארמון.
מול המוזיאון נמשכת שדרה מקסימה וארוכה שמשום מה נקראת כיכר, כיכר וצלאב. האיש היושב על הסוס הוא המלך וצלאב הטוב, בתקופתו אמצה בוהמיה את הדת הנוצרית. מסביב לכיכר ארמונות של פעם שהפכו לחנויות ומלונות. למרגלות פסלו של וצלאב מונצח תאריך הכרזתה של צ'כוסלובקיה כמדינה עצמאית – 28.10.1918 ובמורד השדרה (כיכר) תמונתם של יאן פלאך ויאן זאיץ' שהציתו עצמם בתחילת 1969 במחאה על השתלטות הסובייטים על צ'כוסלובקיה.
פסענו במורד השדרה-כיכר וצלאב בחום קיץ ישראלי רגיל כשענן של טיפות מים עדינות הגיע אלינו מהכביש. בשל החום הבלתי רגיל בפראג, ריססה משאית עירונית את הכביש והמדרכה בענן של מים לטובת הסובלים מהחום.
בלי תוכנת ניווט אבל עם מפה טובה של פראג, ניווטנו את דרכנו אל מרכז העיר העתיקה. אל יעד התיירות מספר אחד – כיכר העיר העתיקה, המגדל והשעון האסטרונומי שעליו. הגחנו מסמטה ממש מול השעון, בקצה הכיכר. האטרקציה של השעון מתרחשת בכל שעה עגולה, אז הסתכלנו עליו, צילמנו אותו ועזבנו בינתיים את המגדל לכיוון מרכז הכיכר.
תוך כדי סיבוב הכרות של הכיכר הקראתי מתוך מדריך הטיולים שהבאנו איתנו "כנסיית טין, הכנסייה הגותית 
הציורית, עם צמד מגדליה, נראית כאילו לקוחה מעולם האגדות. היא מהווה אחד מציוני הדרך בטיול בעיר העתיקה. בתוך הכנסייה מצוי קברו של טיכו ברהה, האסטרונום הדני שהוזמן על ידי המלך רודולף השני לייעץ לו ולנבא לו תחזיות אסטרולוגיות שונות." לא מספיק מעניין לראות את הכנסייה מבפנים אז המשכנו אל האנדרטה שנמצאת במרכז הכיכר – האנדרטה לזכרו של יאן הוס, "תיאולוג ומטיף 
דתי, מנהיג של עדת מאמינים שנקראה על שמו – הוסיטים, שנהגו להתכנס לתפילות ולדרשות בכנסיית בית לחם הסמוכה. לכל דרשה שלו הגיעו אלפי מאמינים ובשלב מסוים הוא מונה לרקטור של האוניברסיטה שפעלה בפראג. הוא הרבה לדבר על המצב החברתי העלוב של רבים מאזרחי העיר ויצא כנגד התקציבים הרבים המוקדשים למלחמות המוכתבות על ידי הכנסייה. הוא הצביע על השחיתויות שאחזו בשורותיה של הכנסייה ומתח ביקורת קשה על ראשיה. בתמורה הכריזה עליו הכנסייה כעל כופר. הוא נתפס, נידון למוות והועלה על מוקד בשנת 1415. בדיוק 500 שנה מאוחר יותר, הוקמה לכבודו האנדרטה במרכז הכיכר".
השעה ארבע התקרבה אז חזרנו למגדל השעון ועמדנו עם מאות תיירים נוספים לראות את החלונות נפתחים מעל השעונים במגדל ולצלם את פעילות השליחים בהם. השעון עומד לחגוג יום הולדת 600 בקרוב, לפחות לחלקו הראשון – החלק האסטרונומי (המראה את מצב השמש והירח). לוח השנה ומופע השליחים הוקמו עשרות שנים מאוחר יותר.
אחרי המופע הקצר חזרנו אל הכיכר, בדקנו מקרוב עוד כמה מבנים יפים בכיכר ואת בית העירייה הישן ואז דרך הסמטאות הצרות התקדמנו אל גשר קארל.
שני מגדלים נמצאים בשני צדדיו של הגשר, להגנה ושמירה וגם כמובן לגביית מיסים מהעוברים בגשר. עברנו על פני פסלו של קארל הרביעי הנמצא ממש לפני הגשר (קארל הרביעי הורה על הקמתו של הגשר) ובלי לשלם מיסים עברנו את המגדל אל הגשר. לא התכוונו לעבור לחלקה השני של העיר, לכל ארכו של הגשר יש דוכני מזכרות וציורים וגם פסלים ששווה לראות. אי אפשר לפספס את הכיתוב בעברית מעל פסלו של ישו. "קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות" באותיות מוזהבות והסיפור על יהודי עשיר שהואשם בהעלבת ישו ונידון לכבדו על ידי קישוטו של הפסל באותיות זהב.
מחשבות ועוד 