היום השני יועד לטירת פראג. ביציאה מהמלון, בדרך אל החשמלית הסמוכה, נתקלנו בשלט יזכור על קיר חיצוני במלון. הרבה יותר מאוחר גיליתי כי השלט נועד להזכיר למעלה מ- 80 אלף יהודי צ'כיה שנספו בשואה, 45,513 מהעיר פראג. עד היום אני לא יודע מדוע מוקם השלט דווקא במלון פארק.
הפתגם "כשהראש לא עובד, עובדות הרגליים" היה נכון למדי באותו בוקר. ניווט לא מושלם שלי הביא אותנו בחשמלית למרגלות הגבעה עליה נמצאת הטירה. ההמשך היה עליה רגלית ארוכה במעלה הגבעה אל הטירה. הטירה כוללת כמה אתרים בהם רצינו לבקר ועוד נוספים בסביבתה. התחלנו בסיבוב הכרות ראשוני בשלוש החצרות של הטירה, לראות את המבנים השונים מבחוץ ולקנות כרטיסים לאותם מקומות שרצינו לראות מבפנים. חלק מהמבנים הוסבו למודרניים והם משמשים עד היום את נשיא צ'כיה.
הארמון הישן
התחלנו בארמון הישן שנבנה במאה השתיים עשרה והוא אחד המבנים העתיקים בטירה. שימש תחילה את נסיכי בוהמיה, אחר כך את המלך ולבסוף כמקום השבעת נשיאי צ'כוסלובקיה. מלבד היותו מבנה יפה הוא גם אוצר של ציורים ומשמש היום כגלריה. חובבי ציורים כמונו (כאלו שצוירו על ידי ציירים עם כשרון ולא אמנות מודרנית) יכולים לבלות כמונו זמן רב בארמון. עברנו ציור אחר ציור בהנאה רבה. כמעט כולם ציירים מקומיים.
מרתף החקירות
טיילנו בכיף בסמטאות המצודה כשהגענו אל דלת מול בית קפה חביב. מהדלת מוביל גרם מדרגות מטה אל מרתף חקירות/עינויים ששימש לאורך השנים את שליטי הטירה. מכשירי דקירה, מעיכה, מתיחה ועוד מכשירים שמטרתם גרימת כאב תלויים ברחבי החדר הקטן כהוכחה לדמיון החולני של ממציאיהם.
ברחבי המצודה
אחרי האווירה הקודרת של המרתף, יצאנו לסיבוב בסמטאות המצודה. אחת מהן היא סמטת האלכימאים. 
תאווה לזהב הייתה גם למלכי בוהמיה ובסמטה שהיום היא צבעונית ונחמדה עסקו מדעני בוהמיה בניסיונות להפוך מתכות זולות לזהב. בסמטה ממוקמות חנויות שונות. באחת מהן התגורר זמן מה הסופר פרנץ' קפקא.
כדי להירגע מהקירות הגבוהים, החדרים הסגורים והמרתפים, יצאנו לסיור סביב המצודה. בכל מקום שאפשר יש גנים מטופחים עם מדשאות, פרחים ועצים. תענוג לראות ירוק.
גבעת פטרוז'ין
החלטנו לסיים להיום עם המצודה ולעלות אל גבעה שנמצאת במרחק הליכה קצר מהמצודה. המרחק היה אכן קצר אבל גבוה. עלינו מאות מדרגות אל מרומי גבעת פטרוז'ין. בתמורה למאמץ ראינו בית ובו חדרי מראות מעוותות, דגם מוקטן של מגדל אייפל שאפשר לעלות לראשו לתצפית על העיר (לא עלינו), גן ורדים יפה ותערוכת עבודות זעירות של אמן מיניאטורות שיצר פסלים בגודל גרגרי אורז וראשי סיכה – מתבוננים בהם דרך זכוכית מגדלת (אסור לצלם). למרות שאפשר לרדת מהגבעה דרך גן נחמד, ירדנו בפוניקולר וראינו את הגן מהחלון.
מחשבות ועוד 