הימים עוברים וגשם אין

שתי אפשרויות עולות במוחי כשאני קורא או שומע על התנהלות המדינה בנושא המים: האחת שאין גבול לטמטום, האפשרות השנייה היא שאין גבול לשחיתות.

בעוד השבועות חולפים וגשם אין, לא ממהרת מדינת ישראל לקדם את הפרויקטים שימנעו את משבר המים הבא: הקמת מתקן ההתפלה באשדוד מתעכבת בגלל מחלוקת עם האוצר על מחיר המים שיסופקו, המתקן הראשי בשורק לא קיבל ממשרד הפנים אישור הקמה, חברת מקורות אינה מקימה את תשתית הצנרת להובלת המים ממתקני ההתפלה מחוסר תקציב.

גם בלי להיות נביא אפשר לחזות את השלבים הבאים: רננה רז או מישהו אחר יספר לנו שהמדינה מתייבשת. יוטל איסור על השקיית גינות פרטיות. יקוצצו מכסות המים לחקלאות. יעלה מאד מחיר המים. שוב יעלה הרעיון הטיפשי של יבוא מים במכליות מטורקיה. שוב תוקם ועדת חקירה שאף אחד לא יתייחס להמלצותיה.

ובינתיים מי מרוויח ממשבר המים המתמשך? עליית מחירי המים הגדילה מאד את הכנסות תאגידי המים החדשים שקמו כאילו תוספת ביורוקרטיה תהיה הפתרון לבעיות המים בישראל. גופים הנתונים תאורטית לביקורת הציבור אך רובם אינם טורחים אפילו לדווח מה עשו בכסף הרב שהם גובים מאיתנו.

ואנו, נמשיך לשלם.

פוסט זה פורסם בקטגוריה המדינה ואני, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.