נפגעי פעולות האיבה

הם לא היו גיבורים, לא חרפו נפשם להגנת המדינה. הם לא הוזכרו בנאומי הנשיא והרמטכ"ל. רק ב"יזכור" וב"אל מלא רחמים" נמצא להם מקום.

נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, תינוקות וזקנים, חיילים ואזרחים. המוות לא גילה העדפות.

"פשעם" היחיד שהיו במקום ובזמן בו החליט מפגע מוסת להפגין את זעמו, במקום ובזמן בו החליט צעיר שטוף מוח לחפש בתולות בעולם הבא.

במלחמה הנמשכת על הזכות לחיות כאן, הם חלק מהקורבנות. יהי זכרם ברוך.

פוסט זה פורסם בקטגוריה מחשבות, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.