עד לפני כשבועיים, השם ויליאם אדולף בוגרו היה זר לי לחלוטין. ראיתי אותו בפעם הראשונה במוזיאון ישראל. בקצה האגף האקספרסיוניסטי, ממש לפני תערוכת הביגוד, תלה ציור של נערה אוחזת לימונים. איכות הציור בכלל ותווי פניה של הנערה פשוט גרמו לי לעמוד מול הציור ולהתאהב בו (או בה). כשחזרתי שוב אל הציור אחרי סיבוב נוסף במוזיאון, הצצתי בכתוב ליד הציור, בטוח שאמצא את שמו של אחד המפורסמים. ליד שם הציור "נערה אוחזת לימונים" היה השם ויליאם אדולף בוגרו. מבחינתי – אנונימי.
החלטתי ללמוד עליו יותר.
בוגרו עבד בצרפת החל מאמצע המאה התשע עשרה ועד סופה. הציורים הקלסיים, המדוייקים שלו הצליחו להרגיז את האימפרסיוניסטים שממש התנכלו לו והצליחו כמעט לחלוטין להשכיח אותו. רק בכמה עשרות השנים האחרונות כאילו התגלה מחדש. את השכלתו האומנותית קיבל בבית הספר לאומנויות יפות בפריז בזכות תחרות ציור מקומית שבה זכה במקום הראשון ובעזרת דודו שהשיג לו עבודה. בזכות זכיה בפרס נוסף "פרס רומא" הצליח לממן לימודים נוספים בוילה מדיצ'י ברומא.
אחרי צפיה בעשרות רבות משמונה מאות וקצת היצירות של בוגרו, אני יכול להביע דעתי האישית על הרב אמן. אני אוהב את הציורים שלו. בחרתי שלושה אבל כדאי לראות עוד. חפשו ותהנו.
מחשבות ועוד 