מחשבות ליום השואה

כמו בכל שנה פונים הנשיא וראש הממשלה בנאומם קודם אל האח"מים היושבים בשורות הראשונות ורק אז מזכירים את האנשים החשובים באמת הנמצאים בקהל – ניצולי שואה וחסידי אומות עולם שעדיין חיים איתנו.

שישה מליון יהודים ועוד מליונים רבים בני עמים אחרים אבדו חייהם בגלל מטורף אחד. אל לנו לחשוב שדבר דומה לא יקרה בעתיד. לא חסרים מטורפים בעולם ואת כולם צריך לקחת ברצינות.

שנים אחרי מלחמת העולם השניה, כשניתן היה לקוות שהעולם למד וסיכסוכים יפתרו בדרכי שלום או בסיוע ארגון האומות המאוחדות, למדנו שלא למדנו כלום. כמו בעבר סיכסוכים נפתרים רק לאחר שעשרות או מאות אלפי בני אדם נרצחים בכל רחבי העולם.

כמעט לסיום הערב שר החזן שי אברמסון את "אל מלא רחמים". איפה היה אותו "אל מלא רחמים" בשנות הארבעים של המאה העשרים? האם יצא לחופשה? האם כדברי אחדים התייאש מהעם היהודי עד שהחליט להשמידו וליצור עם חדש ומאמין יותר? קל לי יותר לא להאמין בקיומו.

פוסט זה פורסם בקטגוריה מחשבות, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.