בשדרת גרסיה 39, בתוך חנות גדולה לבשמים, מסתתר מוזיאון הבשמים . רק שלט קטן בצד הדלת מסגיר את קיומו של המקום שפתוח מעט שעות ביום וגם כשהוא פתוח – הוא סגור וחשוך. כשהגענו ושאלנו עליו, שלחו אותנו לסוף החנות. מעבר לדלת יש מעבר שבסופו דלת נוספת ומאחוריה המוזיאון. לפני הדלת, עצר אותנו איש, גבה דמי כניסה (3 יורו לאדם), פתח את הדלת והדליק את האור. חדר אחד מלא באלפי בקבוקים, כדים וקופסאות ששמשו לאחסון בושם.
האוסף בן חמישים ואחת שנים, כולל כדים ממצרים ויוון, כלי זכוכית רומית, פיניקית וערבית וכן מיכלים מודרניים יותר החל מהמאה השבע עשרה מפורצלן, מזכוכית ועוד. קבלנו גם דרישת שלום מישראל בדמות הבושם בת-שבע. ליד הבושם נמצא גם טקסט שמלווה את הבושם ובו כתוב "וַיְנַחֵם דָּוִד, אֵת בַּת-שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ; וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה, וַיהוָה, אֲהֵבוֹ". יצרני בושם ידועים בקרו במקום וחתמו על תמונותיהם למזכרת.
מחשבות ועוד 
מאוד התרגשתי לקרוא ולראות את התמונה של בושם בת שבע. אימי יהודית מילר נפטרה בתחילת החודש. לא דעתי על התערוכה הזו. המון תודה. juliamgati@gmail.com
תודה לך. עד שקראתי את תגובתך, לא ידעתי על יהודית מילר או על מקומה בעולם הבושם.
האם ידוע לך היכן אפשר לקרוא על אימך?
מצאתי באינטרנט קצת מידע אבל לא מספיק לספק את סקרנותי.