לחזור לעשן

הגר הציעה שאחזור לעשן. אמירה שדורשת הסבר.

זה התחיל כשהגר שאלה אותי מה קרה לפיתה, לחומוס ולתוספות הטעימות שהולכות עם ארוחת הצהריים במסעדה. הסברתי שמאז שהפסקתי לעשן, חודשיים וקצת קודם לכן, עליתי בשני קילו במשקל ושגם בלעדיהם הייתי שמח לשקול כמה קילוגרמים פחות. התגובה של הגר נשמעה רצינית אבל אז היא חייכה.

לא אכחיש שמחשבה דומה חולפת במוחי יותר מפעם ביום. מה כבר יקרה? סיגריה אחת אחרי העבודה, וזהו.

אולי עוד אחת לפני השינה, וזהו.

רק שתי סיגריות ביום, מקסימום שלוש.

אם חשבתי שמשהו מיוחד יקרה אם אפסיק לעשן, דבר לא קרה. איני יכול אפילו לומר שאני מרגיש טוב במיוחד עם עצמי בגלל העובדה שהפסקתי. הפסקתי לעשן – ביג דיל.

אולי, משהו קטן השתנה. אני לא צריך לבדוק אם לקחתי סיגריות ומצית ביציאה מהבית.

היום בכל זאת היה ניצוץ חיובי. יום העבודה היה בסיומו, בשלב שבו מקדימות מחשבות על הסיגריה הקרובה את הזיכרון של הפסקת העישון. היום דווקא המחשבות היו על הדרך. קילומטר וארבע מאות מטרים עד תחנת האוטובוס. אם אלך מהר, אשרוף 100 קלוריות. על הסיגריות חשבתי רק הרבה יותר מאוחר.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אישי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על לחזור לעשן

  1. עפרה הגיב:

    אל תשבר !

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.