באחת השבתות האחרונות הזדמנתי לכניסה צדדית למושב צפרירים. המטרה הייתה להסתובב ולחזור אבל שלט של אביר האלה משך אותי בכל זאת להמשיך לתוך הישוב ולבדוק מה זה.
אחרי כמה דקות נסיעה על פי השילוט הגענו. אביר האלה היא מבשלת בירה שהיא גם מסעדה או להפך, שהוקמה על ידי ארם ובת שבע דקל (מידע מהאינטרנט).
לא התכוונתי לאכול אבל בתוך הלחץ של השרות לאורחי המסעדה הצלחתי לקנות מארם, שני בקבוקי בירה, עדיין ללא מדבקות. רק צבע הפקק הבדיל ביניהם. אחד כחול ואחד ירוק.
כמה ימים אחר כך, טעמתי את הבירה עם הפקק הכחול. טעימה וריחנית. זה היה הזמן שהחלטתי שאני צריך לדעת יותר על הבירות. שיחת טלפון ודוא"ל עם בת 7 (כך היא חתמה על הדוא"ל) ספקו את סקרנותי. הבירה עם הפקק הכחול היא בירת שעורה עם פלפל אנגלי, 6.5% אלכוהול. טוב לדעת.
המשכתי בזו עם הפקק הירוק. בירת שעורה עם סילאן. 7% אלכוהול. טעימה פחות אבל מעניינת בפה. שווה.
למדתי מבת שבע גם שהבירות לא מסוננות ולא מפוסטרות.
מחשבות ועוד 