כבר הרבה זמן מתנגן השיר הזה בראשי. מה עבר בראשו של ג'ון לאודרמילק, שכתב אותו בשנות השישים, אני לא יודע, אבל הוא מסתדר לי מצוין עם קולה של מריאן פייתפול ששרה אותו.
הרהורים של ייאוש? מחשבות על חיים ללא דאגה? ייקח כל אחד מהשיר מה שירצה. אני אוהב לשמוע אותו ברגעים של שקט ורצון להתרכז.
יש ציפור קטנה שמישהו שלח,
אל פני האדמה לחיות על הרוח.
נולדה על הרוח וישנה על הרוח,
ציפור קטנה זו שמישהו שלח.
היא קלה ושבירה ונוצותיה כחולות כשחקים,
כה רזה וחיננית שהשמש זורחת דרכה.
ציפור הקטנה זו שחיה ברוחות,
ציפור קטנה זו שמישהו שלח.
היא עפה כה גבוה, למעלה בשמים,
מחוץ לטווח עינו של בן אנוש.
והפעם היחידה שהיא נוגעת בקרקע,
כאשר ציפור קטנה זו,
כאשר ציפור קטנה זו,
כאשר ציפור קטנה זו מתה.
שמואל
תודה רבה על תרגום הסיפור "החוף הדרומי" שיר מלא רגש, חיבוק גדול.
קראתי את התרגום של ציפור קטנה מרגש עד דמעות.אפשר אוליי לתרגם גם את השיר south coast של nancy ames תודה והרבה ברכות.
תחפש בבלוג. כבר פרסמתי את סיפור השיר החוף הדרומי. או תמשיך אל הקישור הזה: החוף הדרומי