שטוחלנדיה – אדווין א. אבוט

Flatland – המהדורה הראשונה

שטוחלנדיה היא ארצם של המצולעים החיים בשני ממדים בלבד. דמיינו דף גדול שעליו קווים ישרים, משולשים, מרובעים, מחומשים, ועוד בעלי צלעות. במקום שיהיו מקובעים למקומם, הם נעים בשטח הדף. הם אינם מתרוממים מעל פני השטח ואינם יורדים תחתיו. כוון שאינם עולים או יורדים, הם רואים זה את זה כקווים בלבד.

מבנה בית

בהעדר שמש בשטוחלנדיה, כוח משיכה טבעי דרומה וגשמים שמגיעים תמיד מצפון מסייעים לתושבים להתמצא בשטח ולהגיע אל מחוז חפצם. הבתים מחומשים ושתי דפנותיהם הצפוניות משמשות כגג. במזרח, דלת קטנה עבור נשים. במערב, דלת גדולה יותר עבור גברים. הדופן הדרומית נחשבת כרצפה ואין בה דלת. אין חלונות בבתים ולמרות זאת בכל שטוחלנדיה יש אור קבוע ואחיד, יום ולילה, בחוץ ובפנים.

נשות שטוחלנדיה הן קוים ישרים. חיילים ואנשי המעמד הנמוך הם משולשים שווי שוקיים בעלי בסיס צר. משולשים שווי צלעות הם מעמד הביניים. בעלי המקצוע הם ריבועים או מחומשים ומעליהם משש צלעות ומעלה הם האצילים לדרגותיהם השונות. המעמד העליון הם העיגולים.

בכל משפחה, לבן צלע אחת יותר מאשר לאב ומעמדו גבוה יותר. רק החיילים ובני המעמד הנמוך אינם נהנים מהקידום האוטומטי וקשה להם הרבה יותר להתקדם בסולם הצלעות.

אם החיילים, חדי הקדקוד, נראים מאיימים, הנשים ( קוים ישרים להזכירכם), נחשבות המפחידות ביותר. כשהן מפנות את אחד מקצותיהן, הן כמעט בלתי נראות. כוון שקיימת סכנת חיים ממשית כשנתקלים באשה, הן מחויבות לנוע ימינה ושמאלה כדי שיבחינו בהן.

ארץ קו

כך, בהרבה מילים (כחצי מהספר) מתאר הריבוע המתמטיקאי, את ארצו. החיים מתנהלים בשגרה עד הלילה האחרון של שנת 1999 למניינם. באותו הלילה, חולם המספר שהוא מגיע אל ארץ חד ממדית, ארץ הקו. כל הארץ היא קו ארוך. לאורכו של הקו מתנהלים חיי התושבים. גברים שהם קטעי קוים ולהם שני קולות ונשים שהן נקודות בעלות קול אחד בלבד. המספר מנסה לשווא להסביר למלך ארץ הקו על החיים במשטח. הסבריו נדחים בחוסר אמונה ואף באלימות על ידי המלך והוא מתעורר מחלומו.

למחרת, ביום הראשון של האלף החדש, מתהפך לגמרי עולמו של המספר הריבוע כשאל ביתו מתפרץ כדור. אורח המגיע אל שטוחלנדיה פעם באלף שנים, כדי לבשר את בשורת המרחב. לאחר חוסר האמון הראשוני, מתחיל המתמטיקאי להפנים את הבשורה החדשה אך מגלה כי מנהיגיו מנסים בכל האמצעים להעלים מתושבי שטוחלנדיה את דבר קיומו של המימד השלישי.

הספר נכתב על ידי אדווין אבוט, מתמטיקאי מוכשר ותיאולוג אנגלי ופורסם בשנת 1884. למרות שכתב ספרים נוספים, ספר זה הוא הידוע ביותר. אפשר לקרוא אותו כפנטסיה מתמטית מרובת ממדים (מאוחר יותר מבקר הרבוע בחלומו גם בארץ הנקודה נטולת המימדים) או לקחתו אל תקופתנו ואל ארצות הברית כפי שנעשה בשנת 2007 בסרט מצויר. אפשר לקרוא אותו כביקורת חברתית על הבדלי מעמדות או סתם לקרוא כסיפור נחמד. בכל מקרה, כדאי לקרוא.

בגרסה עברית מאוחרת יותר הספר תורגם בשם מישוריה.