האכסניה – יוליאן סטריקובסקי

Austeryaטאג הזקן גר בקצה העיירה עם בנו אלו (שגויס לצבא), כלתו מינה ונכדתו לולקה, בבית שהוא גם אכסניה. חלף תמוז, חלף הקיץ, ובסתיו, כאשר מגיעים הימים הנוראים (אצל היהודים אפילו החגים חייבים להיקרא נוראים – אומר טאג), מתחילים הגשמים. אין לאיש טיולים בראשו והאכסניה בדרך כלל ריקה. אבל בימים אלו של מלחמה,  מתכנסות כמה משפחות יהודיות באכסניה של טאג הזקן, פרידה של לפני בריחה. תחילת מלחמת העולם הראשונה. הרוסים תקפו את האימפריה האוסטרו-הונגרית של הקיסר פרנץ' יוזף הראשון ופחד הקוזקים המתקרבים נפל על היהודים.

הקורבן הראשון היה אסיה היפה. נורתה ונהרגה. אהובה הצעיר בום,  מביא אותה על כפיו אל האכסניה. המוות גורם לטאג להתלונן "אוי, ריבונו של עולם, ריבונו של עולם! בגלל התנהגותך אנשים מפסיקים להאמין בך. תמיד אתה עושה להיפך מהדרוש. אם אתה מעניש ילדים רכים ותמימים ומשאיר בשלווה חוטא זקן, אז אתה מטה את כפות המאזניים, החטא פוסק מלהיות חטא ולהיפך טוב מאוד. אבל יש להגיד זאת במפורש כדי שהאנשים לא יתענו חינם. אינך אב טוב."

אל האכסניה מגיעה גם קבוצת חסידים. הצדיק הזקן מז'ידאצוב ואשתו וגם מניין מחסידיו "שדרושים לו בדרך לשם תפילה" וגם נשים והרבה ילדים. טאג צריך לדאוג לכל אורחיו והוא מקווה לעבור את הלילה בשלום. הדברים הרעים קורים בלילה. בבוקר יהיה בסדר.

מצאתי את הספר באחת מתחנות הרכבת (כפר סבא או תל אביב). מאד שונה מהספרים שאני קורא בדרך כלל אבל בכל זאת מאד מעניין. ספר על יהודים בגולה. על אמונתם ומנהגיהם בראשית המאה העשרים. כתוב בסגנון שעושה חשק לקרוא גם את החלקים שאינם מעניינים.

מצאתי גם קצת חומר על הסופר:

יוליאן סטריקובסקי, נולד כפסח סטארק ב-27 באפריל, 1905 בעיר סטרי (אז באוסטריה, היום באוקראינה), למשפחה של יהודים חסידים. סיים לימודיו בפקולטה למדעי פולנית וספרות של אוניברסיטת יאן קזימיר בלבוב ובשנת 1932 החל לעבוד כמורה של השפה הפולנית בגימנסיה בפלוצק, במרכז פולין. התחיל כציוני, אך בשנת 1934 הצטרף למפלגה הקומוניסטית של מערב אוקראינה (מפלגה שהייתה מחוץ לחוק) והחל ללמד את תלמידיו אידיאולוגיה קומוניסטית. בשל כך נעצר ונכלא. עם שחרורו, כשנה לאחר מכן, עבר לוורשה, שם החל לעבוד כעיתונאי בעיתונים שונים, וכספרן. בערך באותו זמן, התחיל לתרגם לפולנית את "מוות בתשלומים" של לואי פרדינאן סלין.

לאחר פלישת הגרמנים לפולין בשנת 1939, נמלט מוורשה לעיר לבוב שנכבשה על ידי ברית המועצות, שם היה בין העיתונאים של Czerwony Sztandar (הדגל האדום), עיתון תעמולה בשפה פולנית בהוצאת הסובייטים, והעיתון היחיד שיכלו תושבי העיר לקרוא מלבד ה"פרבדה". כשהפרו הגרמנים את ההסכם עם הסובייטים ופרץ מבצע ברברוסה, ברח לעיירה קויבישב, שם ניסה להצטרף לחיל השני הפולני. משלא הצליח, עבר לאוזבקיסטן, שם הוא החל לעבוד כפועל ייצור במפעל. בסיועה של וונדה וסילבסקיה (סופרת ופעילה פוליטית קומוניסטית) הורשה על ידי השלטונות הסובייטים לעבור למוסקבה, שם החל לעבוד עבור השבועון Polska Wolna, ביטאון "אגודת פטריוטים פולנים", ממשלת צללים קומוניסטית פולנית במימון סובייטי. במוסקבה אימץ את שם העט של יוליאן סטריקובסקי, אשר לאחר מלחמת העולם השנייה, הפך לשמו הרשמי.

סטריקובסקי חזר לפולין בשנת 1946 והפך לראש סניף קטוביץ של סוכנות הידיעות הפולנית. בין השנים 1949 ל -1952 עמד בראש לשכת הסוכנות ברומא, אבל גורש מאיטליה אחרי שפרסם רומן אנטי-קפיטליסטי על גורלם של איכרים איטלקים חסרי אדמה. בשובו לפולין הוא החל לעבוד כראש חטיבת הפרוזה של השבועון "היצירה" המוקדש בספרות המודרנית. הוא החזיק בתפקיד זה עד לפרישתו בשנת 1978. למרות שהיה בתחילה קומוניסט אדוק, הוא עזב בשנת 1966, יחד עם סופרים פולנים בולטים אחרים, את מפלגת הפועלים הפולנים המאוחדים כמחאה נגד הדיכוי הקומוניסטי של אמנות, מדע ותרבות. מאז ועד 1978 נאסר פרסום הרומנים שלו על ידי הצנזורה. הוא מת בשמיני באוגוסט, 1996 בוורשה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ספרים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.