קומץ מפגינים

חזרנו לפני שעה קלה מפתח תקווה. מדויק יותר מכיכר אלוף הרב גורן. מההפגנה ליד קניון גנים שבכיכר. ההפגנה הראשונה לאחר פסיקת בג"ץ שקבעה שאנחנו, ומפגינים אחרים, לא צריכים לבקש מהמשטרה אישור להפגין. היינו כחמש מאות מפגינים ואולי קצת יותר (למרות שברדיו מסרו שהיינו רק 300).

אחרי האופוריה של הפסיקה המהפכנית, פסיקה שקבעה בעצם שמארגני הפגנות לא יצטרכו  לבקש רשות להפגין ממשטרת ישראל, כפי שהיה  עד כה, (על פי חוק מתקופת המנדט). אז אחרי האופוריה ונאומי הניצחון הייתה בי תחושה שאנחנו מעטים מדי. הכיכר, כך הרגשתי,  צריכה להיות מלאה בעשרות אלפי מפגינים ולא במאות.

היטיב לתאר זאת ממני מוטי אשכנזי, הנואם הלפני אחרון בהפגנה. חסרו לו חובשי כיפות סרוגות או שחורות. כאלו שמאמינים בעשרת הדברות. בעיקר לא תחמוד, לא תגנוב ולא תשקר. חסרו לו צעירים שעומדים לקבל את הנהגת המדינה. חסרו לו נציגי האופוזיציה.

לי חסרו כל אלו שחושבים שמנהיגים צריכים להיות ישרים. כל אלו שחושבים שמנהיגים נבחרים צריכים להניח בצד את טובתם האישית ולמלא את התפקיד שקבלו כשטובת העם לנגד עיניהם. חסרו לי גם כל אלו שמקטרים מול הטלוויזיה בימי שישי או במפגש עם חברים.

היינו קומץ. כנראה נמשיך להיות קומץ. אבל נשתדל להתמיד כי האחרים לא באים.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אישי, אקטואליה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.