כשאני בטיול במדינה זרה, אני אוהב ומשתדל לשתות בירה המיוצרת באותה מדינה. כך גם בהולנד.
כשמדברים על בירה הולנדית, מיד קופצות היינקן (שהיא כנראה הבירה הנמכרת ביותר בהולנד), ואמסטל לראש הרשימה. אבל היינקן ואמסטל הן לא היחידות המיוצרות בהולנד והצלחתי למצוא בירות נוספות ומעניינות גם אם לא תמיד היו טעימות במיוחד.
על שלושת הבירות של מבשלת מנזר השתקנים קוניגסשובן כתבתי בנפרד ולא אזכיר אותן.
ליכטה גארד היא בירה אורגנית קלה בתוספת פטל של מבשלת דה לקר "De Leckere". רק 3.4% אלכוהול. מצאתי אותה בקפה של המוזיאון המרכזי בעיר אוטרכט. בחרתי אקראית מתוך כמה בירות אורגניות שונות מאותה המבשלה. דה לקר היא מבשלה צעירה יחסית שמאז 1997 מבשלת רק בירות אורגניות.
רכיבים: מים, לתת שעורה, לתת חיטה, לתת שיפון, כשות ושמרים וגם פטל.
התוצאה הסופית היא בירה שבצהרי יום חם, בהעדר אופציה נוזלית אחרת, אפשר לשתות.
היינקן
כוון שלא בכל מקום יש בירות שהן לא היינקן, "נאלצתי" מדי פעם לשתות היינקן ואני חייב לומר שלא סבלתי בכלל.
את הבירה הזו מצאתי במרתף (בית קפה) של טירת מוידרסלוט שליד אמסטרדם. השם Trappist הטעה אותי לחשוב שמדובר על בירה הולנדית. לא כך הדבר.
אכן מדובר במנזר שתקנים, אבל בלגי, שנמצא בישוב בשם ווסטמאלה. מאוחר יותר גיליתי שהמנזר היה פעם תחת שלטון הולנד ועבר לבלגיה כך שקשר להולנד יש לו.
בכל מקרה, בירה טעימה מאד. למרות חוזקה, 9.5% אלכוהול, נלגמה בקלילות ועברה בשלום.
מרכיבים: מים, לתת שעורה, סירופ סוכר, כשות ושמרים.
קצת היסטוריה על ווסטמאלה
בזמן המהפכה הצרפתית נאלצו נזירים טראפיסטים להימלט מהמנזר שלהם בלה טראפה, והמנזר ננטש. בשנת 1793 הגיעה לאנטוורפן קבוצה של נזירים. הם תכננו להפליג לקנדה, אבל הבישוף של אנטוורפן הצליח לשכנע אותם להקים קהילה בחווה קטנה בווסטמאלה. שמה של החווה היה Nooit Rust ("עולם לא מנוחה"), שם מתאים כנראה לעבודת הכפיים הקשה בחווה ובשדות. הקהילה הוקמה רשמית בווסטמאלה בתאריך 6 ביוני, 1794 כאשר 10 נזירים החלו לחיות בחווה.
בשנים 1815-1830 הייתה החווה בשטח של הולנד. הממשלה רצתה לפזר את הנזירים מהחווה, אבל נזירי ווסטמאלה הצליחו להוכיח את התועלת שלהם לחברה על ידי הקמת בית ספר ובית הארחה. התקופה הייתה קשה ולא בטוחה, אבל הקהילה גדלה ובשנת 1836 הועלה מעמדם למעמד של המנזר.
בסביבות 1900 קיבל המנזר את הצורה הנוכחית. בשנות ה- 30 של המאה ה- 20 שופץ האסם, ומבשלה חדשה הוקמה במתחם המנזר.
המנזר נמצא כחמישים קילומטרים דרומית מערבית לטילבורג, שם נמצא מנזר קוניגסשובן.
את הסקסונית השחורה (Black Saxon) בחרתי כדי לתת למבשלת דה לקר סיכוי נוסף.
הפעם מדובר על חוזק ממוצע, 4.9% אלכוהול.
אנרגיה סבירה: 51 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה.
מרכיבים: מים, לתת שעורה, כשות וכשות ספיר (סוג של כשות שפותח בגרמניה ומשמש בעיקר לארומה), ושמרים.
התוצאה הסופית מניסיון שני עם המבשלה – לא מוצלח. גם הסקסונית השחורה לא מספקת את התוצאה של ליהנות מבירה. אפשר לשתות אם צריך, אבל לא מבחירה.
הטהורה אינה מכונה כך סתם. היא עונה על הדרישות הבסיסיות של חוק טוהר הבירה הגרמני מהמאה החמש עשרה, עוד לפני שהחליטו להוסיף לרשימת המרכיבים את השמרים. המרכיבים שלה הם: מים, לתת שעורה וכשות בלבד. חוזק ממוצע, 4.7% אלכוהול.
נוסף על כך היא גם אורגנית. היום הראשון שלנו בעיר האג. נכנסנו, כדי לקנות מים, לחנות שנראתה כמו חנות מזון גדולה ויפה. כשהגענו לאזור הבירות שמנו לב כי כל הבירות הם אורגניות. אז גם ראינו שרוב המוצרים מסביב הם אורגניים או בקיצור הגענו בלי כוונה, לחנות טבע.
למרות ניסיון קודם לא מעודד עם בירות אורגניות, בדקתי שהבירה היא הולנדית ולקחתי. אחרי ששתיתי אני יכול לומר שההחלטה הייתה מוצלחת כמו טעמה של הבירה.
הבירה היא גרסה אורגנית מיוחדת של שתקני קוניגסשובן. בירה בהירה וטעימה. הצליחה לתקן את הרושם השלילי הקודם שהיה לי לגבי בירות אורגניות.
מבשלת קומפאן Kompaan (בו לוויה בהולנדית)
כדי לשתות בירות הולנדיות בהולנד, לא הייתי צריך לצאת מהמלון. הסתבר לי שהמלון בו לנתי בהאג, ורשת המלונות אליה הוא שייך, משתפים פעולה עם מבשלות הולנדיות הנמצאות בסביבת מיקומו של המלון, לקידום המבשלה והמלון. הרשת אף הוציאה חוברת מעניינת המפרטת את המלונות והמבשלות. במלון בהאג, זו מבשלת קומפאן. בירות של המבשלה מוצעות למכירה בבר של המלון וגם למכירה בבקבוקים בכניסה למלון.
קניתי שני בקבוקים לניסיון.
אייל חיטה חביב בסגנון אמריקאי, עם טעם כישותי מודגש. 5.7% אלכוהול.
רכיבים: מים, לתת שעורה, לתת חיטה, כישות ושמרים.
את השם המקורי Badgast, גוגל תרגם כאורח באמבטיה אבל פקיד הקבלה תיקן את התרגום למשהו כמו "בליין חופים", שם שמתאים יותר לגולש בתמונת הרקע של הבירה. במיוחד כשהסתבר לי שהמילה Bad מתורגמת לחוף.
בירה טעימה למדי שנלגמת בקלות.
הגרינהורן שייכת לקו ייצור ניסיוני של סגנונות בירה מכל רחבי העולם בשם "לגיון הזרים" (Foreign Legion) של מבשלת קומפאן. בירות בסגנונות שונים מכל העולם שעברו במבשלה שינוי קל. בירה שתצליח – תישאר. בירה שלא תצליח – תעלם.
רכיבים: מים, לתת שעורה, כישות ושמרים.
עם 6% אלכוהול, הבירה בהחלט שווה לגימה ואף יותר.
הרטוג יאן
את הבירה "הורטיג יאן" מצאתי בגן החיות של רוטרדם.
5.1% אלכוהול. 41 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה.
רכיבים: מים, לתת שעורה, שמרים וכישות.
הייתי מגדיר כבסדר. בהחלט אפשר לשתות.
על הבקבוק כתוב (גרסה מקוצרת): "מתוך אהבה לבירה, זה לא רק משהו שאנחנו אומרים בפרסומות שלנו. אנו מבשלים את בירת הפילסנר שלנו כל יום עם תשוקה, אומנות והחומרים הטובים ביותר".
את הפילסנר של ברנד שתיתי במוזיאון טיילר שבהארלם. על המוזיאון עצמו אספר בנפרד.
כיף של בירה. ללא כל תחכום. פשוט בירת פילסנר טהורה כמו בספרים.
רכיבים: מים מינרלים טבעיים, לתת שעורה וכישות. 5% אלכוהול.
ארוחת צהריים במסעדה איטלקית בשם פרטלי, לפני וליד פיצת ארבע גבינות, חרגתי מתוכניתי והזמנתי בירה איטלקית.
בירה פרוני נסטרו אזורו. מוכרת וטעימה.
המסעדה, הפיצה והבירה היו מעולות.
כשחזרנו למלון, השלמתי את הבירה השלישית והאחרונה שאנסה ממבשלת קומפאן.
פורטר כפול בשם Vrijbuiter. בתרגום גוגל "בחינם" ובהשקעה רבה יותר במילונים אינטרנטים בחרתי דווקא את התרגום עריק (או בוגד) .
עם 7.1% אלכוהול, הבירה היא מקבוצת הבירות הראשונה שקומפאן ייצרה וממשיכה לייצר.
רכיבים: מים, לתת שעורה, לתת חיטה, כישות ושמרים.
הלתת עובר תהליך של קלייה שמעניק לו את הצבע וגם טעם וריח עדין של קרמל.
תענוג למי שאוהב את סגנון הפורטר.
הייניקן לסיום
את סיום הטיול חגגתי עם פיינט של היינקן קרה מחבית בדוכן של החברה בשדה התעופה.
פינגבאק: בירות: 11 ימים בבלגיה | מחשבות ועוד