בערוב ימי היין – סוף

סיימתי לראות את שלושים ואחת העונות של הסדרה הנפלאה “בערוב ימי היין”. היו כעשרה פרקים בעונה כך שראיתי כשלוש מאות פרקים (לפעמים היו פחות פרקים בעונה). כל פרק כעשרים וחמש דקות. סה”כ 125 שעות של טלוויזיה בריטית מהנה.

אחרי העונה הראשונה שהתרכזה בקלג, קומפו ובלמיר, הכרתי במהלך העונות טיפוסים חדשים ומיוחדים:

למשל את פוגי דוהרסט. הקורפורל בדימוס, הלוחם הסמוראי, שרואה את ייעודו בחינוך חבריו בשיטות צבאיות. ובעיקר לספר על נסיונו הצבאי “העשיר”, למי שמוכן להאזין וגם למי שלא.

אחר כך התווספו הווארד ופרל כשכניו הצמודים של קלג. זוג נשוי. הווארד מנסה בכל כוחו להסתיר את חיבתו למרינה, הרווקה הסקסית בעוד פרל מרסנת אותו בהצלחה מרובה. במילותיה של פרל: “הווארד לא השתתף במלחמה אבל דאגתי שיהיו לו אותן החוויות”.

וגם בארי וגלנדה הם זוג נשוי. זוג צעיר יחסית. גלנדה מנסה להשאיר את הנישואין שלהם כזוג צעיר בעוד בארי, שלא מצליח לסרב לכל בקשה שמופנית אליו, הוא שמרן הרבה יותר.

בעונה 10 הופיעו לראשונה זוג השוטרים האמיצים, שרק מחפשים דרכים להעביר את המשמרת שלהם בלי לעשות דבר.

גם דודה ויינרייט, דודתו של האוארד הצטרפה. הדודה בעלת חנות למכירת כל דבר אפשרי, שאהבתה היחידה היא כסף. הדודה הקשוחה מספרת בפרק מאוחר יותר כי אינה יכולה לשכוח את הפעם ההיא שהגיע מישהו לשדוד אותה. כשסמיילר שואל מה קרה היא מסבירה ברוגע: "שברתי את היד שלו".

סמיילר הוא האיש העצוב תמיד. הוא מספר שאשתו עזבה אותו אחרי 33 שנות נישואין ועברה לאוסטרליה. כפי שהוא מסביר, היחסים נעשו ממש גרועים כשהכלב מת והם הבינו שלא נותר להם בבית עם מי לדבר. כשהייתי בטוח שלא אראה אף פעם חיוך על פניו של סמיילר, הופתעתי לראות בעונה 28, לשתי שניות בלבד, חיוך על פניו.

טרולי מהיארד, הוא הבלש הרברט טרולב מהסקוטלנד יארד. גרוש, אחרי 37 שנות נישואין. "בדקות הראשונות היה טוב," אומר טרולי על שנות נישואיו, "במהלך הצילומים אחרי החתונה. מאז המצב רק מתדרדר." על יכולת השתייה שלו הוא מסביר "לפני שקבלתי את דרגת הסמל, עברתי מבחנים בשתייה מתקדמת. מלבד זאת, גברת טרולב נראתה טוב יותר, תחת השפעת אלכוהול".

עוד מזיכרונותיו של טרולי על אשתו בתחילת העונה העשרים ושבע. וכך הוא מספר לקלג: “תאר לך, עמדתי עם גברת טרולב לשעבר ועם בקבוק, ליד המזח. דווקא את הבקבוק זרקתי לים”.

את היחסים בין לגברים מצד הנשים מבטאת היטב איוי (בעלת הקפה השכונתי) באחד ממפגשי הנשים: “אין צורך בבעל כשיש שמיכה חשמלית, ואותה אפשר לכבות”.

כשביל אואן (קומפו) נפטר, מחליף אותו לאחר מספר פרקים, אלוין. חובב הרפתקאות, מוכן לנסות כל דבר ומפלרטט עם נורה בטי שכנתו כמו קומפו. יחד אתו מצטרף אנטויסל, מוכר מכונות כביסה ובעל טנדר המשמש להסעת החברה.

הובו "האס" הובדייק מצטרף לחבורה בעונה 30. הובו היה חלבן. רק את זה הוא זוכר. את החלקים האחרים של עברו, התקופה שהיה סוכן חשאי, מחקו מזכרונו. לפחות כך הוא טוען.

במהלך מספר פרקים הוא מחפש את אמו ומספר לאלווין ואנטויסל על תחילת דרכו בעולם.
"אמא גדלה אותי שלושה ימים ואז מסרה אותי לזוג עשיר. אצלם הייתי ארבעה ימים. ההמשך קצת מעורפל ולבסוף הגעתי לבית יתומים."
"למי הם מסרו אותך?" שואל אנטויסל.
"הם לא מסרו אותי. נשארתי שם עד שהייתי מספיק מבוגר להתגייס לחיל הנחתים המלכותי."
"הצטרפת לחיל הנחתים המלכותי?" שואל אנטויסל המופתע.
"לא. אבל הייתי מספיק מבוגר." השיב הובדייק.

גם סטלה הצטרפה בעונה זאת. היא שכנתו החדשה של אלוין והיא גרה בדירתה של נורה באטי, שנסעה לאוסטרליה. בפגישם הראשונה, אנטוויסל מסביר לסטלה, מדוע אינו מעשן:
הפסקתי לעשן כי זה גורם לשפם להיות חום.
אבל אין לך שפם?
שכחתי, ועד שנזכרתי כבר היה מאוחר. הפכתי ללא מעשן.

לא סיפרתי על כל הדמויות. היו עוד רבות ומצחיקות. חלקן לפרק בודד או שניים וחלקן לעונה או יותר אבל עדיף לראות את הסדרה. חוויה מצחיקה ומענגת.

פוסט זה פורסם בקטגוריה טלוויזיה, שווה צפיה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על בערוב ימי היין – סוף

  1. דלית הגיב:

    אני מכורה לסדרה הזו אבל ראיתי רק עונות 24 עד 29 ששודרו ב bbc. איפה ניתן לראות את כל הסדרה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.