מאה סיפורים חדשים – 46 – כיצד שילמה הנזירה עבור האגסים

אין זה דבר יוצא דופן שנזירים ירדפו אחרי נזירות. כך קרה פעם שנזיר יעקוביני חשקן, ביקר פעמים רבות במנזר בממלכה זו, עד שנודעה כוונתו – שהייתה ל"אהוב" את אחת הנזירות במקום.

אלוהים יודע כמה השקיע והתאמץ הנזיר לראות את זו שאהב יותר מכל אחרת בעולם. הוא המשיך לבקר במנזר לעתים קרובות כל כך, עד שהאב המנזר ורבות מהנזירות הבחינו במצב העניינים והיו מאד לא מרוצים. אף על פי כן, כדי להימנע משערוריות, הם לא אמרו אף מילה לנזיר, אלא נזפו בנזירה, שהמציאה תירוצים רבים, אך אב המנזר, שהיה חד הבחנה, ידע על פי תשובותיה ותירוציה שהיא אשמה.

לכן, בגלל הנזירה האחת, שלל אב המנזר את חירותם של כולם, וגרם לסגירת דלתות המנזר, כך שהיעקוביני המסכן בשום פנים ואופן לא הצליח להגיע אל פילגשו. מצב שמאוד הטריד אותו, וגם אותה. לא צריך לומר, ואתם יכולים לנחש שהם תכננו יומם ולילה באיזו דרך הם יכולים להיפגש, אך לא הצליחו לחשוב על שום תכנית, כה קפדנית הייתה ההשגחה של אב המנזר עליהם.

יום אחד, התחתנה אחת מאחייניותיו של אב המנזר. סעודה גדולה נערכה במנזר. מכל הסביבה נאספו אנשים רבים, ואב המנזר היה עסוק מאוד בקבלת האנשים הנכבדים שבאו לעשות כבוד לאחייניתו.

היעקוביני הנכבד חשב שהוא עשוי לזכות בהצצה במאהבת שלו, ואולי יהיה בר מזל מספיק כדי למצוא הזדמנות לפגוש אותה. הוא בא אפוא ומצא את מבוקשו, כי בגלל ריבוי האורחים, אב המנזר לא הצליח להשגיח על הנזירה. הייתה ליעקוביני הזדמנות לספר למאהבתו כמה הוא עצוב ומצטער על הזמן הרב שעבר, והיא, שאהבה אותו מאוד, הקשיבה לו בהנאה, ושמעה אותו בשמחה. בין שאר דבריו, אמר:

"אבוי! יקירתי, את יודעת שזמן רב עבר מאז שקיימנו שיחות שקטות כמו שאנחנו אוהבים. לכן אני מבקש ממך, אם זה אפשרי, בעוד שכולם עוסקים בדברים אחרים מאשר לצפות בנו, תגידי לי היכן נוכל לדבר בפרטיות?"

"שיעזור לי אלוהים, ידידי", היא ענתה, "אני רוצה זאת לא פחות ממך. אבל אני לא מכירה שום מקום שנוכל לעשות זאת, יש כל כך הרבה אנשים בבית, וכל כך הרבה זרים שהגיעו לחתונה הזאת שאני לא יכולה להיכנס לחדר שלי. אבל אני אגיד לך מה אתה יכול לעשות. אתה יודע את הדרך לגן הגדול, נכון?"

"בשם סנט ג'ון! כן, ”הוא אמר.

"בפינת הגן", אמרה, "יש חלקה נחמדה מוקפת בגדרות גבוהות ועבות, ובאמצע עץ אגס גדול, שהופך את המקום לקריר ומוצל. לך לשם וחכה לי, וברגע שאוכל לברוח, אני אמהר אליך.

היעקובין הודה לה מאוד והלך ישר לשם. אבל אתם חייבים לדעת שהיה בחור צעיר שהגיע לחגיגה, שעמד לא רחוק מהאוהבים האלה ושמע את שיחתם. כוון שהכיר את החלקה, הוא החליט ללכת ולהתחבא שם, ולראות את מעשה האהבה שלהם.

הוא חמק מההמון, וככל שרגליו יכלו לשאת אותו, רץ לחלקה והגיע לשם לפני היעקובין. כשהגיע לעץ האגס הגדול, טיפס עליו. כוון שהיה העץ בעל ענפים גדולים, וכוסה בעלים ובאגסים, – הסתיר הצעיר את עצמו כל כך טוב שלא ניתן היה לראותו בקלות.

הוא רק הספיק להסתיר עצמו, ומהרחוב הגיע היעקובין, מביט לאחור כדי לראות אם פילגשו הולכת אחריו. אלוהים יודע שהיעקובין שמח כל כך למצוא את עצמו בנקודה היפה ההיא, שאף פעם לא הרים את עיניו למרומי עץ האגס. הוא אף פעם לא חשד שיש שם מישהו, אלא השאיר את עיניו מופנות אל הדרך ממנה הגיע.

הוא הסתכל עד שראה את פילגשו נחפזת להגיע ובמהרה הייתה איתו, והם שמחו מאוד, והיעקובין הטוב הסיר את גלימתו וחיבק בחוזקה ונישק את הנזירה.

הם רצו לעשות את הדבר שבשבילו באו למקום, והכינו את עצמם בהתאם, ותוך כדי ההכנות אמרה הנזירה:

"דע לך, האח אוברי, הייתי רוצה שתדע שאתה עומד ליהנות מאחת הנזירות היפות בכנסייה. אתה יכול לשפוט בעצמך. תראה איזה שדיים, איזה בטן! איזה ירכיים! וכל השאר.”

"אני נשבע לך, האחות ג'האן, יקירתי," אמר האח אוברי, "את יכולה גם לומר שיש לך כמאהב את אחד הנזירים הנאים ביותר במסדר שלנו, וגם מצויד היטב כמו כל אדם בממלכה זו," ועם מילים אלה, נטל בידו את הנשק בו עמד להילחם, הניף אותו לנגד עיניה של גבירתו, וקרא, "מה את אומרת? מה את חושבת על זה? האם זה לא נאה? האם זה לא ראוי לבחורה יפה?"

"בוודאי שכן," אמרה.

"ויהיה לך אותו."

"ולכם יהיו," אמר מי שהיה למעלה על עץ האגס, "כל האגסים הטובים ביותר על העץ." ובעודו מדבר טלטל את הענפים בשתי ידיו, והאגסים נפלו עליהם ועל האדמה. האח אוברי כל כך נבהל, עד שלא עצר אפילו להרים את חלוקו, אלא ברח הכי מהר שיכול היה ולא הרגיש בטוח עד שהיה רחוק מהמקום.

הנזירה הייתה מפוחדת באותה מידה, או אפילו יותר, אך לפני שהספיקה לצאת לדרך, גלש הבחור הצעיר מהעץ, לקחה אותה ביד, מנע את עזיבתה ואמר לה: "יקירתי, אסור לך להיעלם כך. תחילה עליך לשלם למוריד הפירות."

היא ראתה שסירוב ייראה בלתי סביר, והסכימה לתת לצעיר להשלים את העבודה שלא השלים האח אוברי.

פוסט זה פורסם בקטגוריה מאה סיפורים חדשים, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.