אני לא מרבה לכתוב על ענייני היום, אבל אם יש פרשה שראוי שייכתב עליה, שיצעקו בגללה, זו הזנות המוסדית שהתנהלה בכלא גלבוע.
השימוש של סוהרים בכלא גלבוע, בגופן של נשים צעירות, סוהרות, כדי להשיג שקט בכלא (או כדי להשיג כל מטרה אחרת), אינו שונה משימושו של סרסור בגופן של נשים כדי להשיג כסף. זו זנות. וגרועה לא פחות היא הבגידה של גברים בנשים המשרתות יחד אתם.
אבל הכישלון המוסרי אינו נגמר בסוהרים ובמפקדים בדרגות השונות בכלא גלבוע עצמו. יותר ויותר נשמעות עדויות מפי מפקדים נוספים בשירות בתי הסוהר שידעו על הפרשה. היכן הייתם כשהדברים התרחשו? מדוע אז לא יצאתם נגד ודרשתם שההתנהגות המבישה והאסורה תפסק? מדוע אז לא פניתם אל מפקד הכלא או אל הבכיר ביותר שהכרתם כדי שיתערבו? אם ידעתם ולא מנעתם אתם אשמים לא פחות.
כך גם השרים לביטחון פנים מאז ועד היום. אם ידעתם ולא הפסקתם, אתם שותפים לפשע. אם לא ידעתם, זה הזמן לדרוש ממשטרת ישראל לחקור ולהעמיד לדין כל אחד מהמשתתפים ואת אלו שידעו ושתקו.
מחשבות ועוד 