פנטום – יו נסבו

הארי הולה חזר לאוסלו. חזר, כוון שעזב לפני שנים את אהובתו רקל, את בנה אולג ואת חייו באוסלו ועבר להונג קונג.

אולג, הילד העדין שלפעמים בהיסח הדעת קרא לו אבא. אולג הוא עכשיו בן שמונה עשרה והוא  עצור בחשד לרצח גוסטו האנסן. הארי חזר לאוסלו, נחוש לזכות אותו. למשטרה יש את כל ההוכחות שהם רוצים לאשמתו של אולג. זירת הרצח היא הדירה בה גר אולג. שכנים ראו נער עוזב את הבניין דקות לאחר הירייה. אולג נעצר מסומם זמן קצר לאחר מכן בקרבת מקום. על ידו נמצאו שרידי אבק שרפה מתאים לאבק השריפה בו משתמשים הרוסים בקליעים שתרמילים תואמים נמצאו בזירת הרצח.

הארי יעשה הכל כדי לזכות אותו. גם אם בדרך הוא מסכן את חייו במאבק בסוחר סמים חמקני. גם אם בדרך הוא עובר על החוק, תוך שיתוף פעולה עם בייטה ממעבדת הזיהוי הפלילי במשטרת אוסלו ועם עורך הדין הנס כריסטיאן, עורך דינו של אולג והחבר הנוכחי של רקל.

בדרך למדתי על חיי סוחרי הסמים באוסלו דרך הקריירה של גוסטו האנסן, אחותו החורגת אירנה, שותפו אולג ועוד טיפוסים מושחתים בעירייה ובמשטרה.

שמיים אדומים

התכוונתי לצלם את השמיים האדומים. צרוף של מקום וזמן. תחנת הרכבת רעננה דרום, שקיעה מעל גגות הרצליה.

כשלחצתי לצלם ראיתי את המטוס.

שלושה עשר – סטיב קוואנו

ג'ושוע קיין לא שנא את האנשים שרצח. כשהוא הניף סכין, או הרגיש שגרון נסגר מתחת לאצבעותיו, הפחד והבהלה בפניו של הקורבן רק גרמו לו הנאה. שנאה לא הייתה חלק מעבודתו. הכל היה בשביל ההנאה.

הוא שנא דברים אחרים: את השקרים שהתקשורת הפיצה, את הרעיון שאנשים יכולים לשפר את מצבם, בעיקר הוא שנא את הבודדים שהתמזל מזלם והצליחו לשנות את חייהם. קיין לא היה כל כך בר מזל. גם לא אמא שלו. אבל יותר מאשר שנאה, הוא חש רחמים. רחמים על המסכנים שחשבו שכסף, או משפחה, או הזדמנות, או אפילו אהבה יכולים לשנות כל דבר. הכל היה שקר. בעיני קיין, זה היה השקר האמריקני הגדול.

קיין ידע את האמת. חלומות לא התגשמו. לא היה שינוי. היה רק כאב. הוא מעולם לא הרגיש כאב, הוא נולד ללא אפשרות לחוש כאב פיזי. אבל הוא ידע את זה בכל זאת. הוא ראה את זה ביותר מדי פרצופים.
הוא רצה שאותם ברי מזל שבכל זאת הצליחו, ישלמו. ישלמו בגדול.

הוא גם ידע שהדרך הטובה ביותר לבצע רצח מושלם ולא להיענש על כך היא לוודא שמישהו אחר יורשע ברצח. כדי לוודא זאת צריך להיות בחבר המושבעים.

אדי פלין הוא עורך דין. סנגור. הוא יעשה הכל כדי להגן על לקוח שהוא מאמין שהוא חף מפשע. תיקים קודמים שלו הציבו אותו בצמרת.

כשמציעים לו להשתתף בהגנה על רוברט (בובי) סלומון, הוא מתנה את הסכמתו בכך שיהיה משוכנע שבובי חף מפשע. כשהוא משוכנע – הוא יעשה הכל בשביל הלקוח.

קרלסברג וליברפול מציינות 30 שנים ביחד

חברת קרלסברג מציינת 30 שנים של שותפות עם מועדון הכדורגל ליברפול. לציון העונה הם הוציאו סט של פחיות בעיצוב מיוחד בהשראת עיצובי עבר שלהם תוך הזכרת שמות שחקני עבר של ליברפול: איאן ראש, ג'ון בארנס, סמי הופייה, רובי פאולר, ג'יימי קראגר ולואיס גרסיה ומספרי החולצות שלהם בקבוצה.

הם לא שכחו גם את המנון אוהדי ליברפול "לעולם לא תצעדי לבד"

שתיים מהפחיות מצאתי על מדף בחנות. הבירה – אותה בירה טעימה.

טיול שבת ברחובות רעננה

יש רחובות ברעננה שבשבת בבוקר הם ריקים כמעט לחלוטין מתנועת רכבים. השקט שולט.

יש בעלי בתים שמשקיעים בכניסה מקסימה לביתם אבל סוגרים הכל בחומה ושערים. שומרים את היופי לאורחים בלבד.

יש בעלי בתים שמשקיעים בכניסה מקסימה לביתם והכל פתוח להנאת העוברים ברחוב.

שבת בבוקר זה זמן מעולה לטייל באותם רחובות שקטים וליהנות מכניסות מקסימות ומושקעות לחלק מהבתים.

טיול שישי בערב בפארק הירקון גני יהושוע

כמעט מילדות אהבתי לטייל לאורך נחל הירקון. עוד יותר מאז הוקם פארק הירקון גני יהושוע. תמיד אני מצליח למצוא מקומות, כאילו חדשים, שעוד לא ראיתי. לפעמים באמת לא ראיתי.

תערוכות של שבת בבוקר בחולון

העיר חולון ממשיכה להיות עבורנו מקור לתערוכות מענינות לבוקר שבת. הפעם במשכן האומנות בית מאירוב ובמוזיאון העיצוב.

במשכן לאומנות בית מאירוב אפשר ללמוד על טקס החינה בעדות ישראל מהודו, תימן, מרוקו, אתיופיה ועוד. עם סיפורים ובעיקר בגדים. חלקם מפעם וחלקם בגרסה חדשה ומודרנית. יפה ומעניין.

במוזיאון העיצוב מוצגת תערוכה לכבודו של אלבר אלבז, מעצב האופנה הישראלי שזכה פעמיים בעיטור מלגיון הכבוד הצרפתי ובעוד פרסי עיצוב רבים. בתערוכה מתוארת דרכו של אלבז מקזבלנקה במרוקו, שם נולד בשנת 1961, חייו ולימודיו בישראל ועד פריז בה נפטר באפריל 2021. מוצגים פרסים שזכה ועבודות שלו. שווה לראות.

בואה של התבונה – דייב דנקן

וולי סמית, הידוע כשונסו, הסייף הטוב בעולם, ממשיך בשליחותה של האלה. הוא יוצא לחפש את המכשפים, אוייביהם של הסייפים.

הוא אינו יודע מה סוד כוחם של המכשפים. הוא אינו יודע כיצד לנצח אותם. הוא לומד כי הם הצליחו לנצח כוח של סייפים בלי מאמץ מיוחד. נראה שיש להם אפשרות להרוג על ידי צינורות, הם יכולים לשגר מתוך שרוול גלימתם כדורי רעם ממיתים אל אויבייהם וגם מעבירים ידיעות כהרף עין על פני מרחקים גדולים.

במשך שנים רבות שלטו הסייפים בעולמה של האלה. המכשפים היו מבודדים אי שם רחוק מהנהר. לפני חמש עשרה שנים הם חזרו ומכל עיר אליה נכנסו, הסייפים גורשו בבושת פנים. המכשפים כבר שולטים בכחצי מהערים לאורך הנהר. לערים תחת שלטונם, אסורה הכניסה לסייפים.

עם בן בריתו ננג'י הסייף ואחיו הצעיר קטנגי' הוא יוצא לשייט, מעיר לעיר לאורך הנהר, עם צוות הספינה ספיר. מקווה לגייס קבוצת סייפים, בעודו מנסה להבין מה המשימה שקיבל מהאלה, וגם ללמוד איך מנצחים את המכשפים.

ספר המשך מהנה לסייף בעל כורחו.

לרחף עם מגריט

נסענו למוזיאון ישראל בירושלים כדי לרחף עם מגריט. לא שממש רציתי לרחף במוזיאון, אבל קיויתי לראות מבחר מיצירותיו של האמן הבלגי. ראיתי כמה ציורים של סלעים מרחפים.

אבל אין כמעט מצב שלא אמצא דברים מעניינים ויפים במוזיאון. מפסלים של רודן ושל בורדל, תלמידו. ציורים של נציגי שושלת ברוייגל וציור יפה במיוחד של סולומון יודוביץ במסגרת תערוכת יום שוק, נערה עם לימונים של ויליאם אדולף בּוּגֶרו וגם עבודות מבית ספר בצלאל.

היה שווה לבקר.

היה נחמד במיוחד לראות את בית הקפה פתוח ופעיל וגם את חנות המזכרות שבתוך המוזיאון פתוחה למרות שהיה זה יום שבת.

גנים בפריז ששווה לבקר

עד לפני חודשים ספורים, לשאלת הגנים היפים בפריז, התשובה שלי הייתה ללא ספק גן לוקסמבורג Le Jardin du Luxembourg, גן הצמחים  Jardin des Plantes או פארק בגאטל Parc de Bagatelle. הם לדעתי גנים מקסימים. לאחרונה נוספו עוד שני גנים לרשימה המכובדת.

הגן הראשון נמצא במערב פריז, אזור בשם בולון-בילנקור. הגן הוא חלק ממתחם מוזיאון וגן אלברט קאהן Albert-Kahn Museum and Garden. ליד תחנת המטרו Boulogne Pont de Saint-Cloud של קו 10.

אלברט קאהן היה בנקאי ונדבן צרפתי, שידוע ביוזמת "ארכיון הפלנטה", פרויקט צילום עצום. משתרע על פני 22 שנים. רבים מהצילומים מוצגים על קירות המוזיאון. אותי עניין לא פחות (ואולי יותר) החלק של הגן.

גני העולם (בצרפתית: Les Jardins du Monde) הוא גן שיצר קאהן. בשנת 1893 הוא רכש שטח קרקע גדול בבולון-בילנקור והקים בו גן. הגן מכיל מגוון סגנונות, כולל אנגלי, יפני, גן ורדים ועוד. עקב המפולת הכלכלית של 1929, קאהן פשט את הרגל והגן הפך לגן ציבורי.

הגן השני הוא פארק הפרחים של פריז Parc Floral de Paris בצפון יער ונסן, ליד תחנת המטרו Château de Vincennes של קו 1. בגן משטחי דשא, מתקנים לילדים, אגם מלאכותי וביתנים. כשלושת אלפי מיני צמחים וכנראה כמות דומה של ברווזים.