בירות: מבשלת הבירה Steam Brew

על המבשלה

בעולם הפוסט-אפוקליפטי שנקרע על ידי עריצות וברבריות, שישה גיבורים אמיצים נלחמים נגד האיסור המוטל עליהם. עמוק בתוך הקטקומבות הם בנו מבשלות בירה קטנות משלהם במיומנות יוצאת דופן, אהבה לפרטים וכושר המצאה, שנבעו מרצונם הבלתי נלאה לשרוד. מוסתרים היטב מעיניים מתבוננות, הם מתעסקים ללא לאות ביצירת הבירות המצוינות שלהם.

עבור "ששת האמיצים" (כפי שהם נקראים על ידי אוהדים), מבשלת הבירה היא יותר מסתם מפעל. זה להרגיש חיים. מגע של חופש. קרן האור היחידה שיש להם עדיין בימים חשוכים אלה.

כל חבית בירה מביאה עמה סכנה להתגלות ולחיות את שארית חייהם במשרד. אולם, "ששת האמיצים" בכל זאת מוכנים להילחם למרות הסיכון העצום עבור חלומם. כך הם מתייצבים במבשלת הבירה שלהם מדי יום, על מנת ליצור את מיטב הבירות שהעולם הזה ראה (ושתה).

כך מתוארת מבשלת הבירה Steam-Brew באתר האינטרנט של המבשלה. ארבע מהבירות שהמבשלה מייצרת מצאתי בקשת טעמים. סיפור מוזר, אבל התוצאה מעולה.

אייל בהיר – IPA עונתי המכונה "האחות"

היא נקראת "האחות" כמגן והסוואה לעצמה ולאמה. אמון ופתיחות כבר עלו לחייהם של יותר מדי חפים מפשע …

יש הרבה אגדות על הצעירה. אומרים שהיא נולדה מחוץ לעיר ונאלצה לברוח מהמדינה עם אמה, שכן חיפשו אחריהן. היא הביאה איתה את המקצוע שלה – היה לה כישרון להתבשל כמו אחיה הבכור.

בחווה קטנה היה לה הרבה זמן לשכלל את מלאכת בישול הבירה. שם, הרחק מיחידות הבישול העירוניות, עבדה על עבודות המאסטר שלה. כאשר לילה אחד היא נבגדה, ומשטרת האיסור שרפה את החווה עד היסוד, היא ברחה עם אמה ברגע האחרון בזכות מעבר סודי ישן בחווה.

באותו לילה אמה סיפרה לה על אחיה, על המהפכה, על משחקי הכוח בעיר ועל השחיתות מאחורי כל פינה. לאחר שהביאה את אמה למקום בטוח, "האחות" יצאה לכיוון העיר, במטרה לתמוך בהתנגדות ולתרום את תרומתה כחלק מקבוצת הבירה.

מעבר לסיפור: 4.9% אלכוהול. 42 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה אבל קל מאד לשתות פחית ובכל פחית יש 500 מיליליטר או 210 קלוריות. רכיבים: מים, לתת שעורה, כשות ותמצית כשות ושמרים.

לחובבי אייל וגם למי שלא, בירה טעימה מאד.

אייל חיטה בהיר – "החקלאי"

ה"חקלאי" הנועז הוא מבשל וגם מבשר התנגדות.

במשך זמן מה, ההתנגדות נתמכה גם על ידי המחוזות הסמוכים. המשפיע ביותר מבין התומכים נקרא בעיר "החקלאי". הוא טיפח שדות חיטה קטנים בקרחות יער גדולות – מספיק גדולות בכדי לספק למבשלות ההתנגדות בעיר שהצליחו לבשל אייל חיטה בהיר, משלושה סוגים שונים של מאלט.

מבלי להתעייף, "החקלאי" זורע את שדותיו מחדש ומציע זרעי חיטה. שדותיו הקטנים מתגלים תמיד שוב ושוב, וחומרי הגלם היקרים נופלים בלהבות כקורבן. עדיין החלק הקשה ביותר בעבודתו הוא הברחת מומחיות הבירה שלו והמאלט הטרי שנאסף לעיר. הוא צריך לעשות הכל בעצמו, כי אינו יכול לסמוך על אף אחד.

מעבר לסיפור: 5.6% אלכוהול. 46 קלוריות בכל 100 מיליליטר. רכיבים: מים, לתת חיטה, לתת שעורה, כשות ותמצית כשות ושמרים.

לטעמי, אפילו טעימה יותר מה"אחות".

IPA – "הניצוץ"

"הניצוץ", כפי שהוא מכונה ברחוב, כבר ראה הרבה.

בתקופה מסוימת, הוא היה התלמיד הטוב ביותר של "המאסטר". אך כאשר התלמיד הצעיר בישל בירה שנראתה בעיני מורו כלא הולמת, הוא עזב את הארץ בכעס ונסע ברחבי העולם. במסעותיו למד דברים חדשים והתחרט שוב ושוב על הקשר שנותק מאדונו הזקן, שהיה עבורו כמו אבא.

כששמע על ההתנגדות, הוא החליט לחזור. "הניצוץ" ביקש מהמאסטר סליחה ונכנס לשירותם של לוחמי החירות. בזכות כישרונו יוצא הדופן וניסיונו, למרות שהיה צעיר עדיין, לא עבר זמן רב עד שהפך לחלק מארבעת האמיצים. המומחיות שלו היא India Pale Ale, שאת המתכון וההכנה למד במסעותיו והשתכלל בעזרת "המאסטר".

מעבר לסיפור: 7.8% אלכוהול. 55 קלוריות בכל 100 מיליליטר. רכיבים: מים, לתת חיטה, לתת שעורה, כשות ותמצית כשות ושמרים.

אולי אני חוזר על עצמי, אבל אני חובב בירות מסוג IPA ובירות עם אחוזי אלכוהול גבוהים מהרגיל. הניצוץ היא גם וגם והיא אחת הבירות הטובות ששתיתי.

בירה בוק גרמנית אדומה – "הזרה"

בהשראת השיער האדום הבהיר של בתו, אביו של הזרה נחשב כממציא הבירה הגרמנית האדומה.

כשהחל האיסור, הוא לא רצה להכנע ללא קרב, והסתיר את המתכון במקום סודי בכפר כדי להגן עליו מפני גילויו על ידי אחרים. המתכון לטעם הייחודי ולסוד הצבע האדום העז של הבירה נותר אבוד זמן רב.

בשלב זה, "הזרה" היא בת המשפחה היחידה שיודעת את המתכון המדויק של הבירה האדומה החזקה במיוחד. היא הקימה את קבוצת Steam Brew, שהיה לה הציוד הנדרש לייצור. כדי שלא יגלו את שיוכה המשפחתי, היא הסתירה את שערה האדום מתחת לכובע והסתירה את זהותה. לפיכך, פשוט קוראים לה "הזרה", כי במחתרת אף אחד לא הכיר את פניה. אפילו "המאסטר" יכול רק לתהות האם המאלט הקלוי של יצירתה הייחודית אחראי לצבע שיערה האדום.

מעבר לסיפור: 7.9% אלכוהול. 54 קלוריות בכל 100 מיליליטר. רכיבים: מים, לתת חיטה, לתת שעורה, כשות ותמצית כשות ושמרים.

עוד בירה מוצלחת של מבשלת Steam Brew

הכוונה שמאחורי סיפור ההתנגדות עדיין לא ברור לי ולמרות שהסיפור מעניין, הוא נשאר כרגע בלתי מובן. אמשיך לנסות לברר.

פורסם בקטגוריה בירה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

לבד בברלין – הנס פאלאדה

השנה היא 1940. גרמניה, בהובלת היטלר והמפלגה הנאצית, מנסה לכבוש את העולם. אמנם צרפת נכנעה, אך הניצחון על צרפת לא שיפר את מצבם של רוב דיירי הבית שברחוב יבלונסקי 55 בברלין.

משפחת פרסיקס, חברי המפלגה הנאצית חוגגים את הניצחון. כדאי בגרמניה הנאצית להיות חבר מפלגה. שאר דיירי הבית עסוקים בעיקר בלשרוד. השופט בדימוס פרום מסתגר בביתו ומחכה שהמצב ישתפר. גברת רוזנטל מחכה לקבל ידיעות על בעלה שנלקח על ידי הגסטפו. אמיל בורקהאוזן מחפש דרך קלה להשיג כמה מרקים כדי לשרוד עוד כמה ימים. לשים יד על רכושה של גברת רוזנטל היא אפשרות טובה מבחינתו. אוטו קוואנגל, מנהל עבודה במפעל לרהיטים שהפך למפעל ייצור לארונות מתים, ואשתו אנה, מחכים שהמלחמה תסתיים, בנם משרת בצבא הגרמני.

כשאוטו ואנה מקבלים את הידיעה כי בנם האהוב נהרג בלחימה בצרפת, הם מחליטים לפתוח במסע התנגדות כנגד היטלר והמפלגה הנאצית. הם אינם מצטרפים למתנגדים אחרים ולא מספרים על פעילותם לאף אחד. הם מניחים במקומות שונים בברלין גלויות ועליהם קריאות כנגד היטלר והמשטר הנאצי.

הגלויות שאוטו ואנה מפזרים נמסרות ברובם למשטרה. מסוכן בגרמניה אפילו להחזיק ביד גלויה כזו. אם יתפסו הם צפויים להיות נאשמים בבגידה במולדת. מי שקיבל את התפקיד ללכוד את כותב הגלויות הוא מפקח אשריך מהגסטפו. הוא מעדיף לחכות בסבלנות עד שכותב הגלויות יעשה טעות שתגרום לתפיסתו אבל הבוס שלו אינו סבלני כמוהו והמפקח אשריך משלם מחיר על חוסר הצלחתו.

זמן רב מצליחים אוטו ואנה לא לעשות טעויות אבל יום אחד המזל נגמר. אוטו לא רצה להשמיד שתי גלויות ששם בכיס מכנסיו כשהוא מוזעק אל מקום עבודתו. יותר מדי עבודה השקיע בכתיבתן. הן נופלות מכיסו במפעל בו הוא עובד. ספר מותח ומעניין, מבוסס על מקרה אמיתי, על מרדף של חתול ועכבר ועל החיים בעורף, בברלין של מלחמת העולם השנייה.

פורסם בקטגוריה ספרים | עם התגים , | כתיבת תגובה

בירות: פאולנר מהדורת אוקטוברפאסט

הלאגר המיוחד לאוקטוברפאסט שהוציאו בפאולנר לכבוד פסטיבל הבירה של חודש אוקטובר במינכן, הוא פשוט חגיגה.

בירה קלאסית, בצבע, בצלילות ובמרכיבים: מים, לתת שעורה וכשות.

בירה עם 6% אלכוהול, שנלגמה עם ארוחת צהריים על המרפסת מול הנוף. רק 47 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה.

יש דברים טובים שאפשר בקלות להתמכר להם.

פורסם בקטגוריה בירה | כתיבת תגובה

בירות: לופולוס בראון ובלונד

בשבועות האחרונים התרכזתי בבירות מוכרות וטעימות. במקום לחפש סוגי בירה חדשים, קניתי בעיקר (אבל לא רק) גולדסטאר בישול איטי 10% שהפכה להיות ברירת המחדל שלי. בשבוע שעבר, בעידודה של זוגתי, הלכנו לחפש סוגי בירה חדשים ב"משקאות התורכי" בכפר סבא.

ה"שלל" היה לא רע בכלל.

זוג הבירות הראשון הגיע מבלגיה. בירות לופולוס בראון ובלונד ממבשלת לופולוס שבעיר בוויגני.

מבשלת לופולוס החלה את פעילותה, בשנת 2004, כמבשלה מקומית עבור הטברנה הסמוכה. בשנת 2007 החליטה המבשלה ליצור בירה חדשה, בירה מסורתית, באמצעות ציוד מודרני, אבל עם טעם ייחודי משלה. האזור בו ממוקמת המבשלה נתן למבשלים את ההשראה שחיפשו.

המבשלה שוכנת בחווה ישנה ומרהיבה מהמאה התשע עשרה, חלק ממורשת הארדנים. המתקן ממוקם בלב שדות ירוקים, ליד נחל מים מתוקים. התיעוד ההיסטורי לא מושלם, אבל יודעים שזאבים אכלסו את הנוף הארדני בימי קדם. יש האומרים כי חבורות זאבים הגיעו לאיזור מסלובניה, שם מגדלים כשות מהטובות בעולם…

סיפור אמיתי? אולי. בכל מקרה, הזאב עמד מאחורי יצירת הבירה חדשה: לופולוס. השם נגזר מהשם הלטיני של צמח הכשות Humulus Lupulus.

ולבירות עצמן. גם ללופולוס בראון וגם ללופולוס בלונד 8.5% אלכוהול. בשתיהן אותם מרכיבים: מים, שמרים, שעורה, כשות וסוכר. ולשתיהן 61 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה. שתיהן טעימות ואת שתיהן אשמח לשתות עוד בעתיד.

פורסם בקטגוריה בירה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

בירות: מבשלת דה בי

בירה חדשה על המדפים היא תמיד סיבה לחגיגה. ארבע בירות חדשות של מבשלה בלגית חדשה – סיבה כפולה ומכופלת.

מבשלת De Bie נוסדה בשנת 1992 באזור גידול כשות במערב בלגיה, בכפר וואטו הסמוך לפופררי ולגבול צרפת. היא היתה פעם אחת ממבשלות הבירה המסורתיות הקטנות ביותר בפלנדריה.

הבירות הראשונות שיוצרו במבשלה, זאטה בי, הלקאפל והלקטלביאר נמכרו בכוסות פלסטיק פשוטות וניתן היה לשתות אותן בהלקאפל, הפאב הקטן שליד המבשלה.

בשנת 1998 נרכשה המבשלה על ידי ג'וס טיואן, אשר השקיע במודרניזציה כדי שתוכל להתרחב. עד מהרה התברר שהשטח קטן מדי להרחבת הייצור המתוכננת ולכן, בשנת 2001, עברה המבשלה למקום גדול יותר בלוקר עם פאב סמוך באותו שם: הלקאפל.

בגלל ההצלחה האדירה של בירות מסורתיות אזוריות, גם מיקום זה נעשה קטן מדי ובשנת 2011, עברה מבשלת דה בי לבית חווה גדול בהרבה בוואקן.

למי שמחפש בירה טבעית, המבשלה משתמשת רק במוצרים טבעיים, ללא תוספים כימיים. הכשות, החיטה והשעורה מגיעים מהשדות של המבשלה עצמה סביב החווה.

הבירה הראשונה ששתיתי הייתה הלקאפל Hellekapelle. עם 5% אלכוהול. רכיבים: מים, לתת שעורה, סוכר, כשות ושמרים. בירה טעימה למדי. נלגמה לקלילות ביום קיץ חם. הבירה נקראית על שם הפאב הקטן של המבשלה המקורית והמכשפה המצויירת על התוית מעופפת על פי האגדות ביער הלקאטל הסמוך למבשלה.

הבירה השניה, Stoute Bie היא מבחינתי הצלחה אמיתית. סטאוט כהה עם מתיקות עדינה ועם 5.5% אלכוהול. רכיבים: רכיבים: מים, לתת שעורה קלוי, סוכר, כשות ושמרים. על התוית סיפורו של סטיו בי, מורד הכפר שברח מהשוטרים דרך הפאב הסמוך למבשלה.

הבירה השלישית, Double Bie, עם 6% אלכוהול. רכיבים: מים, לתת שעורה, סוכר, שמרים וכשות. 49 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה. כהה וטעימה עם טעם קרמלי. על התוית סיפורו של המבשל ששתה יותר מדי מהתוצרת שלו וכל חבית נראתה כמו שתיים.

הבירה הרביעית הייתה הפחות מוצלחת Passion Bie, בירה קלה, 3.7% אלכוהול, עם תוספת תמצית פסיפלורה. אחת מארבע בירות פירות שהמבשלה מבשלת. 39 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה. בירה מרעננת קייצית אבל לא לטעמי. טעם הפסיפלורה מודגש מאד ואני לא אוהב זאת. אולי האחרות (דובדבן או אפרסק) יהיו יותר לטעמי.

לסיכום: בירה אחת טעימה, שתיים טעימות יותר ואחת לא משהו. סה"כ לא רע בכלל.

פורסם בקטגוריה בירה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

בירות: בירה קלה דה קייזר

מבשלת שמפנייל היא המבשלה הוותיקה ביותר העובדת בצרפת. היא הוקמה בשנת 1897, אולם האגדה מספרת כי ייצור הבירה מתוארך יותר מאלף שנה קודם לכן מכיוון שסנט ארנולד, פטרונם של מבשלי הבירה, מילא באייל את החביות הריקות של עולי הרגל הצמאים, שבאו לראות את שרידיו. מסופר שהנס הזה קרה בשמפינייל בסביבות 640 לספירה.

המבשלה הגיעה לשיאה בשנות החמישים והשישים. הם היו נותני החסות הרשמיים של הטור דה פראנס במשך כחמש עשרה שנים וגם למשחקים האולימפיים ב – 1968. המבשלה מתרכזת בייצור של בירות בבקבוקים ופחיות ולא בחביות.

הבירה ששתיתי "דה קייזר" היא בירה קלה, 3.8% אלכוהול בלבד ומרכיביה מים, לתת שעורה, חיטה, תמצית כשות וצבע מאכל. מבחינתי היא מוגדרת כתחליף למים. בימי הביניים, כשהמים היו מאד לא בריאים לשתייה, בשלו ושתו בירה כדרך לטהר את המים. אז נכון שכיום אפשר לשתות מים, אבל בירה קלה זה מהנה יותר.

שתי בעיות מטרידות אותי בקשר לבירה "דה קייזר":

כמות הקלוריות הרשומה על הבקבוק היא 128 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה – איום ונורא. בערך פי ארבע ממה שהייתי מצפה מבירה קלה.

באתר המבשלה אין אזכור כלשהו לבירה "דה קייזר".

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

בירה: 1664 בלאנק

מבשלת קרוננברג 1664 מתהדרת בהיותה המבשלה היחידה על שם תאריך, שנת 1664. היא גם מתהדרת בהיסטוריה של מעל 350 שנים.

בשנת 1664 בישל ג'רום האט, שרק קיבל תעודת Master Brewer ואישור לייצור בירה, את חבית הלאגר הראשונה תוצרתו. הוא הקים מסעדה ומבשלת בירה במרכז שטרסבורג. בשנת 1850, עקב שיטפונות חוזרים שהציפו את העסק, עברה המבשלה לאזור גבוה יותר בשטרסבורג, אזור קרוננבורג. שם המבשלה נשאר האט עד שנת 1922 שאז החלו רכישות ומיזוגים. רק לאחר מלחמת העולם השניה, בשנת 1952 שונה השם לקרוננבורג. משנת 2008, המבשלה נמצאת בבעלות קארלסברג.

לפני כחמש שנים, בשנת 2015, החליטה מבשל קרוננבורג לאמץ זהות ייחודית כמבשלה צרפתית ייחודית עם הלוגו החדש קרוננבורג 1664. שאיפת בעלים, כמו בשלני בירה אחרים הייתה לבשל את הבירה הטובה ביותר שהם יכולים. הם רצו לייצר בירה צרפתית, שונה מכל האחרות.

הבירה ששתיתי, 1664 בלאנק, בירת חיטה בטעם הדרים, היא רק אחת מכמה בירות בסדרה הכוללת בירת פירות ובירה ללא אלכוהול.

היא די ייחודית. כבר במרכיבים: מים, לתת שעורה, חיטה, סירופ גלוקוז, קרמל ארומטי, חומרי טעם וריח, מיצוי כשות, קליפת תפוז וכוסברה. עם 5% אלכוהול ורק 40 קלוריות בכל 100 מיליליטר בירה, היא דיאטטית למדי.

לצערי היא רק מיוחדת ולא יותר. אפשר לשתות.

פורסם בקטגוריה בירה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

רצח במארה – קארה בלק.

את הסופרת קארה בלק גיליתי כשיצא ספרה האחרון (לעכשיו), שלוש שעות בפריז. למדתי שיש לנו אהבה משותפת – פריז. אני לא דובר צרפתית ואין לי כוונה ללמוד את השפה המסובכת הזו, אבל את פריז אני אוהב. קארה בלק התאהבה בפריז בשנותיה בתיכון ובקרה בעיר פעמים רבות, בשכונות שונות של העיר. חלק מחוויותיה נכנסו אל סדרת הספרים שכתבה, על הבלשית הפרטית איימי לדוק.

רצח במארה הוא הספר הראשון בסדרת הספרים.

איימי לדוק היא בלשית טכנית. מומחיותה בפריצה לאתרים, פיצוח צפנים. צווארון לבן. הכי רחוק מתיקים פליליים שאפשר. אביה, שהיה בלש במשטרת פריז, נהרג במילוי תפקידו והיא נשבעה שלא תלך בדרכו. יש לה משרד בקרבת מוזיאון הלובר עם שותפה רנה והיא גרה בדירה שירשה על האי סנט לואי שעל נהר הסן.

עד שיום אחד ניגש אליה גבר יהודי מבוגר עם משימת פיענוח. את התוצאות עליה למסור לידיה של גברת לילי שטיין, יהודייה זקנה המתגוררת בבית ישן ברובע מארה, הרובע היהודי ההיסטורי של פריז.

עם התוצאות המפוענחות היא מגיעה אל ביתה של לילי שטיין ומגלה כי האישה חנוקה, וצלב קרס נחרט על מצחה. בעזרת שותפה, רנה, איימי מתכוונת לפתור את הרצח המחריד הזה, היא עוד לא יודעת כי מעורבים ברצח גם ניאו נאצים מודרניים, גם זיכרונות קשים מהשואה וגם פוליטיקאים תאבי שלטון החוששים שעברם ייחשף.

מלבד העלילה, נהניתי מאד גם מפרוט הרחובות והאתרים בהם מתרחשת העלילה, שהזכירו לי שוב ושוב את ביקוריי בפריז.

פורסם בקטגוריה ספרים | עם התגים , | כתיבת תגובה

היפטיה – ציור/סיפור היסטורי

Hypatia - 1885 - Charles William Mitchell

הציור הזה של צארלס וויליאם מיטשל משנת 1885 ללא ספק מושך תשומת לב. הוא משך גם את תשומת ליבי כשראיתי אותו באינסטגרם. כפי שגיליתי, הוא ממש לא פשוט כפי שהוא נראה. האישה הערומה עם השיער הארוך, מצוירת זמן קצר לפני מותה האלים בידי המון מוסת, יש האומרים המון משוחד.

אבל אני מקדים את המאוחר.

היפטיה הייתה אישה מוכשרת מאד שחיה בתקופה לא קלה לנשים, המאה הרביעית לספירה. פילוסופית, ומתמטיקאית שלימדה בבית הספר באלכסנדריה שבמצרים, אז חלק מהאימפריה הרומית המזרחית. למרות שהייתה פגאנית, זכתה להערכה רבה גם מנוצרים מתונים שהעריכו את דעותיה וידיעותיה.

אבל במצרים של אותה תקופה, כמו במקומות אחרים באימפריה הרומית, (כמו גם במאות השנים מאוחר יותר), התקיים סכסוך די עקבי בין נציגי הקיסר באלכסנדריה לבין הבישוף של אלכסנדריה, נציג האפיפיור. סכסוך על דת ועל שליטה. היפטיה נקלעה לסכסוך כיועצת של נציג הקיסר.

באחד מימי חודש מרץ של שנת 415, המון נוצרי בהנהגת לקטור בשם פיטר, פשט על הכרכרה של היפטיה כשהייתה בדרכה לביתה. הם גררו אותה למקדש פגאני לשעבר שהוסב לכנסיה נוצרית. שם, הפשיטו אותה ורצחו אותה. את הרגע שלפני מותה, בחר צארלס וויליאם מיטשל להנציח.

סיפורה של היפטיה בגרסאות שונות פורסם במהלך השנים בספרים, מאמרים והרצאות. הרצאה מעניינת מצאתי בקולג' גרשם.

פורסם בקטגוריה אמנות | עם התגים , | כתיבת תגובה

הוצאתה להורג של ליידי ג'יין גריי

הסיבה שהביאה אותי להתעניין בגורלה של ליידי ג'יין גריי, היא הציור של הצייר הצרפתי פול דלארוש משנת 1833. ראיתי את הציור בפייסבוק, (אפשר לראות את במקור בגלריה הלאומית בלונדון,) והסתקרנתי, מה כבר עשתה בת אצולה צעירה בת 16 שגרם להוצאתה להורג.

הסיבה בקצרה, כך גיליתי, היא היותה פרוטסטנטית וגם, שעמדה בדרכה של מרי טודור, בתו של הנרי השמיני, אל כס המלוכה.

אבל מי שסקרן כמוני ואוהב סיפור מעניין, יכול להמשיך לקרוא.

ליידי ג'יין גריי לא הייתה מועמדת טבעית לכס המלוכה. היא לא הייתה גבר ולא בת מלך. הסיפור מתחיל בהנרי השמיני. הנרי מת בשנת 1547 והוריש את המלוכה לבנו הצעיר אדוארד השישי. באביב של שנת 1553, כשהוא רק בן 15, לא נשוי וללא ילדים, חלה אדוארד מאד והיה ברור שהוא עומד לסיים את חייו.

לאדוארד היו שתי אחיות, מרי ואליזבת. אבל הנרי השמיני, אביהם של השלושה, השאיר הנחיות, ששתי הבנות אינן יורשות חוקיות, כוון שלא נישא לאימן כראוי. הוא כן רצה שמרי הבכורה או אליזבת במידה ומרי לא תוכל למלוך, תירשנה את אדוארד, במידה ולא יהיו לאדוארד יורשים.

הבעיה של אדוארד ויועציו היא שמרי – קתולית. אדוארד ויועציו, כולם פרוטסטנטים, לא רצו מלכה קתולית משיקולי דת וגם בגלל חששם של היועצים שיאבדו את מעמדם בחצרה של מלכה קתולית. במיוחד בלט הדוכס ג'ון דאדלי, דוכס נורת'מברלנד, שהיה יועצו הבכיר של אדוארד. דוכס נורת'מברלנד גם ידע שאם מרי תהיה המלכה הבאה, ראשו בסכנה.

הפיתרון, ליידי ג'יין גריי. יתרונותיה: צעירה לכאורה קלה להשפעה, נשואה לבנו של הדוכס וכמובן, פרוטסטנטית. (תכניתו של ג'ון דאדלי, דוכס נורת'מברלנד להפוך את בנו, ג'ילפורד, למלך ברגע שתוכתר ג'יין למלכה, לא הצליחה. ג'יין המלכה סרבה, בהפגנה של עצמאות מלכותית, למרות גילה הצעיר).

הקשר של ליידי ג'יין לשושלת טודור קצת רופף, אבל קיים. להנרי השמיני הייתה אחות צעירה בשם מרי. מרי התחתנה עם חברו של הנרי, אציל בשם צארלס ברנדון, דוכס סאפוק. לזוג נולדה בת בשם פרנסיס ברנדון, שנישאה להנרי גריי, מי שהפך בהמשך להיות בעצמו דוכס סאפוק. לפרנסיס והנרי גריי נולדו שלוש בנות, הבכורה היא ג'יין, ליידי ג'יין גריי. נראה מסובך? כדי לפשט קצת, הכנתי את שרטוט קשרי המשפחה. (ציורי הדמויות מאתר ויקיפדיה).

לג'יין (שכנראה לא הייתה בסוד התכנית) נודע רק שלושה ימים אחרי מותו של אדוארד, שהיא המלכה הבאה של אנגליה. אבל בתאריך 10 ביולי 1553, במקביל להכתרת ג'יין גריי כמלכה, מיהרה גם מרי, בתו של הנרי ואחותו של אדוארד, לדרוש את הכתר לעצמה.

ההכרזה ברחובות לונדון על המלכה החדשה ג'יין, התקבלה בשקט ובחוסר הבנה של הציבור. כולם הכירו את מרי, וציפו שהיא תהיה מלכתם. גם שליטי אירופה האחרים לא בדיוק קבלו את המלכה הצעירה ולא מוכרת.

הקרב על המלוכה היה קצר. חלק מהצבא עליו סמך דוכס נורת'מברלנד, עבר צד ותמך במרי. גם חברי המועצה המלכותית הבינו מהר שחייהם בסכנה אם ימשיכו לתמוך בדוכס נורת'מברלנד והעבירו תמיכתם למרי. אחרי תשעה ימים, הוכתרה מרי למלכת אנגליה.

תחילה הוצא להורג דוכס נורת'מברלנד ואילו ג'יין ומשפחתה נשפטו, נמצאו אשמים בבגידה אבל הושארו בחיים. שבעה חודשים מאוחר יותר, בתאריך 12 בפברואר 1554, לאחר ניסיון הפיכה כושל של הפרוטסטנטים, בו השתתף גם הנרי גריי, אביה של ג'יין, הוצאה ליידי ג'יין גריי להורג.

פול דלארוש (17 ביולי 1797 – 4 בנובמבר 1856) היה צייר צרפתי שהצלחותיו הגדולות ביותר היו בציורי נושאים מההיסטוריה האנגלית והצרפתית.

פורסם בקטגוריה אמנות, ככה סתם | עם התגים , | כתיבת תגובה