תגית: יום הזיכרון

שוב הגיע היום הזה בשנה שבו אנו מוציאים את המילים היפות מהבוידם, "רעות", "אחים לנשק",  "אחוות לוחמים" ועוד כמה מילים, שנשמעות רק ביום הזה בשנה. יום של מוסיקה שקטה במקום קריוקי מחריש אוזניים. ביום שכזה קל לשכוח שרק לפני מספר … להמשיך לקרוא ←

רובם נולדו בישראל. אחרים באיטליה, פולין, פרו, רוסיה, מרוקו, לטביה, אירן, ארגנטינה, לוב, אתיופיה, רומניה, בולגריה ובמדינות אחרות. קיבוץ גלויות של ממש. חלקם חיו פה עשרות שנים בודדות, חלקם אפילו לא שנה. הם נפלו במלחמת העצמאות, במערכת סיני, במלחמות ששת … להמשיך לקרוא ←

לא כולם היו יפי בלורית או תואר. לא כולם היו לוחמים או גיבורים. לא כולם כתבו שירים למגירה או לחברה. לא כולם אפילו אחזו בנשק כשנפלו. יש שהיו בשרות סדיר, מילואים או קבע ויש שהגיעו היישר מספינת מעפילים. יש בהם … להמשיך לקרוא ←

אחר הצהריים, לקראת סיומו של יום הזיכרון לחיילי צה"ל, כמנהגנו מידי שנה, הלכנו לבקר בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. עוברים קבר אחרי קבר, עוברים על השמות, בוחנים את התאריכים, מהאחרונים ועד לוחמי תש"ח. מחפשים ומקווים שלא נמצא. שלא נמצא קבר … להמשיך לקרוא ←

הם לא היו גיבורים, לא חרפו נפשם להגנת המדינה. הם לא הוזכרו בנאומי הנשיא והרמטכ"ל. רק ב"יזכור" וב"אל מלא רחמים" נמצא להם מקום. נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, תינוקות וזקנים, חיילים ואזרחים. המוות לא גילה העדפות. "פשעם" היחיד שהיו במקום ובזמן … להמשיך לקרוא ←

כמעט בסוף החדשות של הערוץ הראשון חכתה לי הפתעה. העיריות הפכו את אירועי יום הזיכרון לחללי צה"ל לאירועים מופרטים שהכניסה אליהם בתשלום. בושה לעיריות ולעומדים בראשן.

משפחתי אינה חלק ממשפחת השכול. בשעה שבני המשפחות השכולות מתרכזות בבתי העלמין אנחנו בדרך כלל עובדים. אבל אנחנו לא שוכחים את אלו ששלמו בחייהם כדי  שנוכל להמשיך בשגרת חיינו. לקראת סיום יום הזיכרון, כשהמולת המבקרים שוכחת, עשינו לנו מנהג לבקר … להמשיך לקרוא ←