וורנה

חולות הזהב, האיזור אליו הגענו בקיץ 2005, נמצא צפונית לעיר וורנה בבולגריה, על גדות הים השחור ושמו ניתן לו בגלל החול הזהוב שעל שפת הים. הרצועה הצרה שלאורך הים מכוסה בלמעלה משבעים מלונות. אחד מהם הוא מלון  קריסטל  אליו הגענו. הנוף ממרפסת החדר הוא של  מלונות אחרים בסביבה.  המלון בסדר גמור כפי שגילינו בהמשך. ארוחת בוקר טובה  ובר  נחמד. פה גילינו שבירה בבולגריה זולה מאד וטעימה מאד ובהנאה רבה התחלנו לשתות בירה במקום מים.

במסגרת ההכנות לטיול קראנו באינטרנט על פרנקו.  פרנקו  הוא נהג מונית, מורה דרך ומדריך תיירים באזור וורנה שאפשר לשכור את שרותיו ולטייל איתו. עוד באותו ערב התקשרנו אליו, פגשנו אותו וקבענו להתחיל למחרת בבוקר.

היעד הראשון שהמליץ פרנקו היה שיט בנהר  בסירת דייגים  מוסבת לטיולים. מזג האוויר לא נראה מזמין לשייט תענוגות אבל  לא היינו לבד על הנהר.  על גדות הנהר ראינו בקתות דייגים וסירות דייגים ואפילו  כמה דייגים  שעסקו בבדיקת הרשת כך שנראה שהאזור אכן משמש כבסיס לדיג. חלק מהבקתות פשוטות למראה אבל חלקן נראות  כבית קייט משודרג.

אחרי שקפאנו על המים והפשרנו מחדש ביבשה המשכנו לנסוע דרומה אל נסבר. נסבר הוא כפר דייגים או היה כפר דייגים עד שהבינו התושבים שאפשר להרוויח יותר מתיירות.  רחובות קטנים  עם בתים ישנים אבל מתוחזקים, מאות  חנויות של מזכרות  ועשרות ציירים שמוכרים את עבודתם (רובם ציורים של הכפר). אכלנו ארוחת צהריים  במסעדה  כשאנו צופים אל הים ואז שוטטנו בסמטאות הכפר.

בערב יצאנו לשוטט בטיילת. מלבד מספר נערות צעירות שהיציעו לא פחות מאשר את גופן יש בטיילת אמנים, חנויות לכל סוגי המזכרות, מסעדות, בגדים ושאר מציאות שמענינות תיירים. הטיילת יפה וארוכה ובדקנו אותה לכל אורכה.

את היום השלישי התחלנו בקצת תרבות,  במוזיאון  בעיר וורנה. יש עתיקות ותכשיטים יפים. תוך שעה סגרנו עניין

אחרי שראינו אבנים במוזיאון, נסענו לראות אבנים ביער, את  יער האבנים.  יער האבנים הוא אזור הנמצא 20 קילומטר מערבית לורנה. האיזור היה מכוסה על ידי הים. כשנסוג הים נשארו ניצבים במקום עמודי סלע בצורות שונות מפוזרים כאילו היה זה יער. מספר התיאוריות לגבי היווצרות העמודים כמספר הגיאולוגים שעבדו במקום אבל יער הוכר כאתר תיירות בינלאומי.  במהלך השנים קבלו חלק מעמודי האבן שמות שונים ואפילו אמונות לגבי סגולות ואנרגיות שיש לסלעים. סביב ליער האבן נמצא  יער ירוק יותר  שדי בכיף טיילנו גם בו.

שעת הצהרים התקרבה והתחלנו לחשוב על אוכל.  המעיין הקסום  הוא מקום מתאים לטיול קצר בטבע משולב עם מסעדה. מעיין מים צלולים שמימיו משמשים שנים רבות גם  לסיבובו של הגלגל.  צמודה למעיין  מסעדה חביבה.  האוכל טעים והשתייה גם.

כדי לראות את חיי הכפריים לפני כמאתיים שנה לקח אותנו פרנקו אל הכפר האוטנטי. הכפר המשוחזר מציג את הבתים, החקלאות ועבודות השונות כפי שהיו בכפרי בולגריה במאה התשע עשרה. חלק מהמוצרים כמו  המתקן לזיקוק רקיה  נראים כאילו אתמול עוד היו בשימוש וצבעו אותם לקראת ביקורנו.

סיימנו את היום בגן הבוטני של וורנה. הגנים, שהיו בעבר ארמונה של המלכה מריה נמצאים על  שפת הים השחור. מלבד ביקור קצר במגוריה של מריה, טיילנו בשבילי הגן, ליד  מפלים  שיצר הנחל שזורם דרך הגן וגם הצצנו בגן החיות הקטן. פרנקו החזיר אותנו למלון שם נפרדנו ממנו בתודה.

למחרת נשאר לנו רק לארוז ולחכות להסעה לשדה התעופה. חוות דעת מסכמת: הבירה המקומית טעימה וזולה, האוכל לא כשר וגם הוא טעים ומה לראות יש בהחלט. היה שווה.

אפשר לראות את התמונות שצולמו בטיול באלבום הטיול בפיקסה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.