סילו – סדרת טלוויזיה עתידנית

סדרת הטלוויזיה "סילו" מתרחשת אי שם בעתיד, אחרי סוף העולם. העולם אינו ראוי לקיום חיים אנושיים ולכן בני האדם חיים בעיר תת קרקעית בשם סילו. העיר מנוהלת מהקומות העליונות (יש 144 קומות בסילו ורק מדרגות בין הקומות) על ידי ראשת עיר בשם ג'הנס, בעזרת השריף הולסטון וצוות סגניו. בנוסף קיימת מערכת משפטית שבראשה שופטת וצוות משפטי האחראי על שמירת הכללים, כללים המאפשרים את החיים בסילו. הכלל החשוב מכולם הוא שאסור להביע רצון לצאת החוצה. בקשה כזאת תגרום לגרוש של המבקש החוצה ולמוות.

עקב המשאבים המוגבלים, כניסה להריון אינה דבר פשוט. לכל הנשים מושתל אביזר המונע זאת. זוג המבקש להוליד ילד, חייב לקבל אישור, האביזר מוסר מהאישה ולזוג יש זמן מוקצב לנסות. החיים השלווים מופרים כשאשתו של השריף מגלה שלמרות שקבלו אישור והאביזר "הוצא" מגופה, אין הם מצליחים ושהאביזר לא באמת "הוצא" ממנה. היא מכריזה על רצונה לצאת.

לאחר שגם השריף מבקש לצאת אל העולם החיצון, מתמנה להחליפו מכונאית מוכשרת מהקומות התחתונות. היא רוצה לגלות מדוע מת אהובה. עליה להתמודד עם אנשים שלא רוצים אותה בתפקיד, עם חוסר רצונה לכבד את הכללים וגם לגלות האם באמת לא ניתן לחיות בחוץ.

אחרי צפייה מהנה בסדרה (מומלצת לחובבי סרטים עתידניים) חפשתי ומצאתי את סדרת הספרים של יו האווי עליהם מבוססת הסדרה. עכשיו יש עוד משהו לקרוא.

פורסם בקטגוריה שווה צפיה | עם התגים , | כתיבת תגובה

חוק השכחה – רוברט האריס

המלך צ'ארלס הראשון לא הסתדר עם הפרלמנט האנגלי, כבר עם עלייתו לשלטון. הפרלמנט לא הסכים עם פזרנותו, עם חוסר הזכויות לאזרחים ועם מדיניות החוץ של המלך ובמיוחד עם תמיכתו בקתוליות בניגוד לרוב בפרלמנט שהיה פוריטני.

חוסר ההסכמה התדרדר למלחמת אזרחים בין תומכי המלך לבין הפרלמנט שלצידו עמד צבא חדש ומיומן בפיקודו של סר תומס פיירפקס וסגנו אוליבר קרומוול. בין המפקדים הבולטים בצבא היה בן דודו של קרומוול, הקולונל אדוארד וואלי.

בסיומה של מלחמת האזרחים, ניצח הצבא החדש, המלך הואשם בבגידה והוצא להורג. בין החותמים על צו ההוצאה להורג של המלך, היו גם שני קולונלים: קולונל אדוארד וואלי, בן דודו של קרומוול וקולונל וויליאם גופה, חתנו של וואלי.

לאחר הגדרת האיים הבריטיים כרפובליקה, שימש קרומוול כיושב ראש הראשון של מועצת המדינה ולמעשה היה שליט יחיד ללא כתר מלכות.

עם מותו של קרומוול, בספטמבר 1658,הצליח צ'ארלס השני להחזיר את המלוכה לאנגליה ואת עצמו למלך. הפוריטנים הפכו לנרדפים.  

עד כאן היסטוריה. סביב הרקע ההיסטורי הזה כתב רוברט האריס את סיפור המצוד של ריצ'רד ניילר אחר כל אלו שחתמו על הוצאתו להורג של צ'ארלס הראשון בכלל ועל שני הקולונלים בפרט. מצוד שמתנהל בלונדון ובניו אינגלנד, הקולוניה האנגלית באמריקה.

פורסם בקטגוריה ספרים | עם התגים , | כתיבת תגובה

דם חם – רוברט גלברייט

האם יש טעם לחקור העלמות של אשה לפני ארבעים שנה? האם יש סכנות בחקירה כזאת?

צוות הבלשים בסוכנות הבילוש של קורמורן סטרייק ורובין אלקוט עסוקים בכמה מקרים בזמן שקורמורן עצמו עסוק במצבה הבריאותי של ג'ואן, גיסתה של אמו שלמעשה גידלה אותו עם טד, בעלה.

באחד הביקורים אצל ג'ואן וטד בקורנוול, ניגשת אליו אישה בשם אמה ומבקשת לשכור את שירותיו לגלות מה קרה לאמא, מרגוט במבורו, שיצאה בסוף היום ממקום עבודתה, בדרכה לפגוש חברה בפאב. מאז נעלמו עקבותיה. 40 שנה עברו מאז.

מתוך סקרנות מחליט קורמורן לקחת את החקירה. עקב הזמן הרב שעבר, מוגדרת מגבלת זמן של שנה לחקירה.

בשנה הזאת קורמורן מגלה כי גם בחקירת מקרה בן 40 שנה יכולה להיות סכנה לחייו. רובין עסוקה בגירושין לא נעימים ובחיזור לא נעים גם כן. שניהם מנסים לפענח את החקירות שהם לקחו עליהם וגם את הקשרים ביניהם.

ספר חמישי על זוג הבלשים החביב עלי. כן ירבו.

פורסם בקטגוריה ספרים | עם התגים , | כתיבת תגובה

בירות: מילר

בניגוד לנטייה בשנים האחרונות, להפסיק לסנן את הבירה ולמכור אותה כמעוננת או סתם לא מסוננת, בירה מילר מסוננת ארבע פעמים והתוצאה באמת צלולה ונעימה. הסינון מחליף את הצורך בפיסטור של הבירה ונותן לה את הטעם של בירה מחבית Genuine Draft. הכרתי אותה בעבר בבקבוק המיוחד עם פקק רב פעמי. הפעם היא בפחית.

רכיבים: מים, לתת שעורה, סירופ מלטוז (סוכר), מוצרי כשות, חומרי טעם וריח ופחמן דו חמצני (סודה). 4.7% אלכוהול ורק 40 קלוריות לכל 100 מיליליטר בירה.

קצת הסטוריה:
הזוג מילר היגר מפרוסיה לאמריקה בשנת 1854 והשתקעו במילווקי שבמדינת ויסקונסין. הם הביאו איתם שקית שמרים מיוחדים. שנה מאוחר יותר קנה פרדריק מילר את מבשלת הבירה פלאנק רואד ושינה את שמה למבשלת מילר.

המבשלה נשארה בבעלות המשפחה מאז ועד 1966. נכדתו של פרדריק, שהתנגדה לאלכוהול, מכרה את המבשלה שמאז החליפה בעלים עוד מספר פעמים.

פורסם בקטגוריה Uncategorized, בירה | עם התגים , , | כתיבת תגובה

בירות: מבשלת וולפס אנגלמן

קצת הסטוריה

בשנת 1853 בנה הסוחר רפאיל וולף מפעל לבירה בו בושלה בירת וולף בווארית. בנו איסר וולף השתלט מאוחר יותר על העסק. בשנת 1928 התאחד המפעל עם מבשלת אנגלמן והפך לחברת המניות אי.ב. וולפס-אנגלמן.

עד מלחמת העולם השנייה היא הייתה מבשלת הבירה הגדולה בליטא, מצוידת בציוד המודרני ביותר של אותה תקופה.

בשנת 1940 הולאמה החברה ומאז ועד 1994 עברה גילגולים אחדים תוך מיזוגים עם מבשלות אחרות של העיר קובנה והפיכה לקומבינה בשם Ragutis שייצרה גם משקאות לא אלכוליים.

בשנת 1994 הופרטה הקומבינה והפכה לחברת מניות. שלוש שנים אחר כך נרכשה על ידי חברת ייצור הבירה הצ'כית Pilsner Urquell. משנת 1999 ועד היום היא בבעלות חברת הבירה הפינית Olvi. בשנת 2011, החזירה לעצמה את שמה ההיסטורי וולפס אנגלמן.

הבירות

שתיתי ארבע בירות שונות של המבשלה.

אקדים ואומר שכל הבירות טעימות ובקלות נגמרת פחית. הליטאים לא קמצנים ובכל פחית יש לפחות חצי ליטר בירה ובין 230 ל- 250 קלוריות.

APA – אייל בהיר אוסטרלי. 5% אלכוהול. רכיבים: מים, לתת שעורה, לתת קרמל וכשות. 41 קלוריות לכל 100 מיליליטר בירה.

BLANC – בירת חיטה בלגית. 5% אלכוהול. רכיבים: מים, לתת חיטה, לתת שעורה, סירופ סוכר, חומרי טעם, כשות ושמרים. 42 קלוריות לכל 100 מיליליטר בירה.

IPA – אייל בהיר הודי. 6% אלכוהול. רכיבים: מים, לתת שעורה, לתת כרמל וכשות.

NEIPA – אייל בהיר הודי בסגנון ניו אינגלנד. 5% אלכוהול. רכיבים: לתת שעורה, לתת חיטה, לתת שבולת שועל, שבולת שועל, כשות ושמרים. 50 קלוריות לכל 100 מיליליטר בירה.

פורסם בקטגוריה בירה | עם התגים , , | כתיבת תגובה

טיילת פארק הצוק

כשזוגתי סיפרה לי על טיילת חדשה בתל אביב, היה די ברור שנגיע לטייל בטיילת. מחוף הצוק ועד חוף תל ברוך. מלפני השקיעה ועד קצת אחריה. הלוך וחזור.

הפארק דורש עוד השלמות. הקדישו מחשבה ונטעו עצים רק לטובת הבאים לרבוץ על משטחי הדשא ולא ליד מסלול ההליכה לטובת הבאים לטייל לאורך הטיילת. צריך גם לחכות שפרחי הבר יצמחו ויפרחו, כרגע אלו בעיקר חבצלת החוף ונר הלילה, אבל כבר עכשיו אני מודה לעיריית תל אביב שעשתה ולתושבי תל אביב שמימנו טיילת נהדרת.

פורסם בקטגוריה מיחוץ לבית | עם התגים , | כתיבת תגובה

סילו – סדרת טלוויזיה עתידנית

סדרת הטלוויזיה "סילו" מתרחשת אי שם בעתיד, אחרי סוף העולם. העולם אינו ראוי לקיום חיים אנושיים ולכן בני האדם חיים בעיר תת קרקעית בשם סילו. העיר מנוהלת מהקומות העליונות (יש 144 קומות בסילו ורק מדרגות בין הקומות) על ידי ראשת עיר בשם ג'הנס, בעזרת השריף הולסטון וצוות סגניו. בנוסף קיימת מערכת משפטית שבראשה שופטת וצוות משפטי האחראי על שמירת הכללים, כללים המאפשרים את החיים בסילו. הכלל החשוב מכולם הוא שאסור להביע רצון לצאת החוצה. בקשה כזאת תגרום לגרוש של המבקש החוצה ולמוות.

עקב המשאבים המוגבלים, כניסה להריון אינה דבר פשוט. לכל הנשים מושתל אביזר המונע זאת. זוג המבקש להוליד ילד, חייב לקבל אישור, האביזר מוסר מהאישה ולזוג יש זמן מוקצב לנסות. החיים השלווים מופרים כשאשתו של השריף מגלה שלמרות שקבלו אישור והאביזר "הוצא" מגופה, אין הם מצליחים ושהאביזר לא באמת "הוצא" ממנה. היא מכריזה על רצונה לצאת.

לאחר שגם השריף מבקש לצאת אל העולם החיצון, מתמנה להחליפו מכונאית מוכשרת מהקומות התחתונות. היא רוצה לגלות מדוע מת אהובה. עליה להתמודד עם אנשים שלא רוצים אותה בתפקיד, עם חוסר רצונה לכבד את הכללים וגם לגלות האם באמת לא ניתן לחיות בחוץ.

אחרי צפייה מהנה בסדרה (מומלצת לחובבי סרטים עתידניים) חפשתי ומצאתי את סדרת הספרים של יו האווי עליהם מבוססת הסדרה. עכשיו יש עוד משהו לקרוא.

פורסם בקטגוריה טלוויזיה, שווה צפיה | עם התגים , | כתיבת תגובה

דקה לשקיעה – יפו

פורסם בקטגוריה בדרכים | עם התגים | כתיבת תגובה

המבורג – מוזיאון מכוניות אב טיפוס

טיול של כמה ימים ברחובות המבורג יכול לשכנע כי המכונית הנפוצה ביותר בעיר היא פורשה.

כנראה שזה לא כך אבל בכל זאת ניתן לפגוש אותן בכל פינת רחוב. בנסיעה או בחנייה.

אפשר גם למצוא כמה מודלים מיוחדים של פורשה וגם יצרנים אחרים במוזיאון המכוניות אב טיפוס – Car museum Prototyp – שבעיר. כיף של מוזיאון. שווה להקדיש לו לפחות שעה וחובבי מכוניות ישארו גם יותר.

פורסם בקטגוריה המבורג | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

דמעות בגן עדן – אריק קלפטון

התדע מה שמי?
אם אראה אותך בגן עדן.
האם זה יהיה אותו דבר?
אם אראה אותך בגן עדן.צ

אני חייב להיות חזק,
ולהמשיך הלאה,
כי אני יודע,
שאיני שייך לכאן, לגן עדן

האם תאחז בידי?
אם אראה אותך בגן עדן.
האם תעזור לי לעמוד?
אם אראה אותך בגן עדן.

אמצא את דרכי,
דרך לילה ויום.
כי אני יודע שאיני יכול
להשאר כאן, בגן עדן

הזמן יכול להכריע אותך,
הזמן יכול להורידך על ברכייך.
הזמן יכול לשבור את לבך,
לגרום לך להתחנן, בבקשה.
מתחנן, בבקשה.

מעבר לדלת,
יש שלווה, אני בטוח.
ואני יודע, שלא יהיו עוד
דמעות בגן עדן.

התדע מה שמי?
אם אראה אותך בגן עדן.
האם זה יהיה אותו דבר?
אם אראה אותך בגן עדן.

אני חייב להיות חזק,
ולהמשיך הלאה,
כי אני יודע
שאיני שייך לכאן, לגן עדן.

השיר נכתב על ידי אריק קלפטון במשותף עם ויל ג’נינגס ומתאר את אבלו של קלפטון על מות בנו קונור, שנהרג בתאונה ב-20 במרץ 1991. קונור, בנו בן הארבע של קלפטון, נפל אל מותו מחלון קומה 53, בבניין רב קומות בעיר ניו יורק, מתוך דירתה של חברה של אמו. (מתוך ויקיפדיה). שמעתי אותו מבוצע על ידי קלפטון עצמו והתאהבתי בשיר. מומלץ לשמוע באזניות ובאווירה שלווה. דמעות בגן עדן

פורסם בקטגוריה מוסיקה | עם התגים , | כתיבת תגובה