מוסקבה – היום השלישי

גלריה טרטיאקוב

היום השלישי התחיל כיום של אמנות. הצטרפנו לתור בכניסה לגלריה טרטיאקוב שעוצבה על ידי וסניצוב (את ביתו אנו מתכננים לראות מאוחר יותר). למרות השבחים שניתנו לעיצובו של המוזיאון, הקסם האמיתי הוא בפנים. אוסף ציורים מרשים של אמנים רוסים ששמם לא אמר לי כלום אבל הציורים שלהם – בהחלט כן.

התעלמתי מציורי דת וקדושים, התעלמתי מציורי פורטרטים של צארים, נסיכים ונשותיהם. בחרתי רק את הציורים שאיכותם או הסיפור שמאחוריהם מצאו חן בעיני. איזה כיף.

רפין – איון האיום ובנו

סוריקוב – בוקר הוצאתם להורג של חיילי הסטרלצי

סוריקוב – מעצרה של פאודוסיה מורוזובה

ורשייגין – גנרל סקובלב בשדה הקרב ליד שיפקה במלחמת רוסיה נגד האמפריה האותומנית

ורשייגין – המנוצחים, התפילה למתים

שישקין – בוקר ביער אורנים

קיפרנסקי – פורטרט של פושקין

בריולב – פלישת גייסריק מלך הונדלים לרומא (המאה החמישית)

סויצקי – עבודות תיקונים על פסי הרכבת

קרמסקוי – גבירה לא מוכרת

קרמסקוי – ליל ירח

איוזובסקי – סערה פורצת בים השחור

פוקירב – חתונה בין לא שווים

שישקין – פרחים בקצה היער

וסילייב – יום קיץ חם

סברסוב – העורבים הגיעו

שישקין – עץ נופל

שישקין – יער רחוק

בגלריית טרטיאקוב

היה שווה כל רגע. הבית בו גר וסניצוב היה מעניין פחות.

כנסיית ישו המושיע

קפיצה במטרו אל תחנת קרופוטקינסקי (באופן די יוצא דופן, שם התחנה כתוב גם באנגלית) ואנו לפני קתדרלת ישו המושיע. גם כנסיה זו נבנתה כתודה להשגחה העליונה שהצילה את רוסיה מצרפת. הצאר אלכסנדר הראשון יזם וניקולאי הראשון היה אחראי לביצוע. כמעט 44 שנים ארכה הבניה עד הקדשתה בשנת 1883.

אבל הכנסייה שראינו אינה זו שנבנתה. בשנת 1931 פוצצה הכנסייה על ידי סטלין במטרה להקים במקומה פסל ענק של לנין. הפסל לא הוקם ובמקום נבנתה בריכת שחייה. הכנסייה העומדת היום נבנתה מחדש בעשור האחרון של המאה העשרים והיא מודרנית לגמרי.

המודרניות לא פגעה בהשקעה או בתוצאה. הכנסייה יפה גם מבחוץ וגם מבפנים והיא מרשימה כל מי שנכנס בשעריה (אחרי בדיקה ביטחונית ואחסון מצלמות).

נובודביצ'י – מנזר ובית קברות

מנזר נובודביצ'י הוקם במאה השש עשרה על ידי הנסיך ווסילי השלישי לציון כיבוש סמולנסק. הוא נבנה כמבצר והיה חלק ממערך ההגנה על הבירה. כמו מנזרים אחרים שימש גם כמקום מפלט לנשות המשפחה המלכותית כמו אירינה גודנובה (אשתו של פיודור הראשון ואחותו של בוריס גודונוב מהאופרה) סופיה (אחותו של פטר הגדול), יודוקסיה (אשתו הראשונה) ועוד שהעדיפו להפוך לנזירות ולא עתיד שחור יותר. עליית הבולשביקים כמעט הביאה להריסתו כמו מנזרים רבים אחרים אבל למזלו של המנזר החליטו הבולשביקים להפוך אותו לדירות מגורים וכך שרד עד היום.

ליד המנזר נמצא בית קברות. למה לבקר בבית קברות? קראנו שבית הקברות מפואר ומיוחד וזה הספיק (חוץ מזה הכניסה חינם).

המי ומי של רוסיה אהבו ואוהבים עד היום להקבר במנזר נובודביצ'י. מהנשיא בוריס ילצין בכניסה, דרך הסופר אנטון צ'כוב, הסופר ומחזאי ניקולאי גוגול, שר החוץ אנדרי גרומיקו, סרגי איליושין (מהמטוסים), המלחינים סרגי פרוקופייב ודימיטרי שוסטקוביץ ואחרים.

יש מתים שקרוביהם הסתפקו בקבר פשוט באדמה או בקיר. הם בודדים. רוב המצבות בבית הקברות של מנזר נובודביצ'י הן יצירות אמנות בעיצוב ופיסול. לא צריך להרבות במילים – התמונות מדברות מספיק טוב ושווה לראות מקרוב.

למוסקבה – היום הרביעי