נסענו לנגב לחפש חלמוניות. הן אמורות, לפי העיתון, לפרוח במשך שבועיים בלבד והעיתון כבר היה בן שבוע.
היעד הראשון: רכס נחל בוקר. צריך לחפש ב- Waze "חוות נחל בוקר" ולנסוע. חיפשנו, מצאנו ונסענו. 142 קילומטר.
כשהגענו לחווה, היה עלינו להמשיך עוד קצת עד "זית במדבר" ולחנות. משם הלכנו ברגל. שאלנו זוג שהגיע לחניה והם הפנו אותנו אל עץ שיטה בודד המרוחק כקילומטר מהחניה ואל צלע גבעה מיד אחריו. שם הם אמרו, תמצאו את החלמוניות. הלכנו ומצאנו. כדי לראותן צריך לטפס על הגבעה אבל הטיפוס שווה. מאות חלמוניות בשלבי פריחה שונים פזורות על הגבעה.
האתר השני אותו החלטנו לבקר הוא חלמוניות ירוחם. כשני קילומטר דרומית לירוחם, על כביש 204. שלט הפנה אותנו מהכביש אל שביל כחול. דילגנו על שביל סלעי, או מדויק יותר, הלכנו לאט כשני קילומטרים בשביל עיזים (לפי הגללים) אל גבעה שצידה הצפוני כוסה בחלמוניות צהובות.
בניגוד לאמור בעיתון, נראה לנו כי גם בשבת הבאה, ואולי בזו שאחריה, ניתן יהיה לראות פריחת חלמוניות באתרים אלו.
כדי לא להעליב פרחים נוספים שפגשנו בדרך, צילמתי גם אותם, לא פחות יפים.
מחשבות ועוד 